• תפריט
שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

שווי הסיוע הביטחוני מארה"ב: 70 מיליארד דולר

הסיוע לכיפת ברזל שאישר אתמול הסנאט מצטרף לסכום האדיר שהעביר הממשל האמריקאי לישראל מאז הקמתה. כך פועל המנגנון שמזרים לישראל 55% מכספי הסיוע האמריקאיים

שאול אמסטרדמסקי ועמרי מילמן 07:0217.07.14

בכל פעם שאתם שומעים את טיל הטמי”ר של מערכת כיפת ברזל מיירט רקטה ששוגרה מעזה במטרה לפגוע באוכלוסייה ישראלית, דעו שמשלם המסים האמריקאי עומד לשלם על חידוש מלאי המיירטים. למעשה, יש סיכוי טוב שמשלם המסים האמריקאי כבר שילם על המיירטים שנמצאים בפעולה היום, וכן על חלק מסוללות כיפות ברזל שפרוסות בשטחי ישראל.

 

 

הכל חלק מכמה חבילות של הסיוע האמריקאי הביטחוני לישראל. *רק אתמול אישרה תת־ועדה של הסנאט האמריקאי תקציב של 351 מיליון דולר עבור פרויקט כיפת ברזל (בעיקר לרכישת טילי היירוט, אבל גם לפיתוח כיפות נוספות) מתוך תקציב גדול יותר של כ־621 מיליון דולר לכלל פרויקטי מערכות ההגנה מטילים שמפותחות בשיתוף בין ישראל לארה”ב.

 

 


 

כיפת ברזל בפעולה כיפת ברזל בפעולה צילום: איי אף פי

 

“כלכליסט” מספק הצצה למנגנון הסיוע האמריקאי, שמסתכם מקום המדינה ועד היום ביותר מ־70 מיליארד דולר. למעשה הסכום אף גבוה יותר, כי המספר הזה לא כולל את עליות המחירים לאורך השנים. הדיונים על הסיוע הרב־שנתי לאחר 2018 כבר החלו הממשל האמריקאי מסייע למספר מדינות בעולם, לא רק לישראל. אלא שעל פי מסמך של הקונגרס מאפריל האחרון, מתברר כי מבין כלל הסיוע של ארה”ב למדינות השונות, הסיוע לישראל הוא יותר ממחצית - 55%.

 

ישראל מקבלת מדי שנה מהממשל האמריקאי, כלומר ממשלם המסים האמריקאי, סיוע בגובה יותר מ־3 מיליארד דולר, בממוצע. הסכום הזה מהווה כחמישית מתקציב הביטחון הישראלי השנתי, שעומד על קצת יותר מ־50 מיליארד שקל.

 

הדיונים לגבי הסיוע האמריקאי לשנת 2015 נמצאים בעיצומם, מכיוון שהשנה התקציבית האמריקאית נמשכת מחודש אוקטובר עד חודש אוקטובר הבא (בניגוד לישראל, שבה השנה התקציבית היא בין ינואר לדצמבר). ממשל אובמה ביקש מהקונגרס לאשר סיוע בהיקף של 3.1 מיליארד דולר, במסגרת הסכם רב־שנתי לשנים 2009–2018, שבמסגרתו התחייב ממשל בוש להעביר לישראל סכום כולל של 30 מיליארד דולר. במקביל לדיונים על הסיוע לשנת 2015, מתחילים כבר הדיונים לגבי מסגרת הסיוע הרב־שנתית הבאה, לשנים 2019–2028.

 

  צילום: עמוס בן גרשום לע"מ

 

בניגוד למדינות אחרות שנהנות מסיוע אמריקאי, כמו ערב הסעודית או איחוד האמירויות, ישראל נהנית (יחד עם מצרים, כתוצאה מהסכם השלום ב־1981) ממאפיינים יחודיים לסיוע. כך למשל, ישראל מקבלת את מלוא תקציב הסיוע בתשלום אחד מראש, 30 יום לאחר אישור התקציב בקונגרס. זאת לעומת מדינות אחרות שמקבלות את הסיוע במספר תשלומים לאורך השנה.

 

זאת ועוד, ישראל מפקידה את כספי הסיוע האמריקאי בחשבון בנק בארה”ב ונהנית מהריבית שהכסף צובר. הריבית הזו אינה יכולה לשמש את ישראל לצורך רכש ביטחוני, אבל היא כן משמשת לצורך החזר חובות עבר לממשל האמריקאי. אלה מסתכמים, נכון לסוף 2013, ביותר מ־300 מיליון דולר.

 

מאפיין ייחודי נוסף שישראל נהנית ממנו הוא היכולת להשתמש במעט יותר מרבע מהכסף (26%) לצורך רכש מהתעשיות הביטחוניות בישראל. בשנת 2014 המשמעות היתה השקעה של יותר מ־800 מיליון דולר בתעשייה הביטחונית הישראלית, כשהסכום מגיע לישראל בדולרים ומומר לשקלים. האפשרות להשתמש בחלק מהכסף לרכש מהתעשייה בישראל נולדה בעקבות דרישה ישראלית לאחר ביטול פרויקט מטוס הלביא. הכסף הזה נחשב לאחד ממנועי הצמיחה של התעשייה הביטחונית בישראל בעשורים האחרונים.

 

  צילום: שאול גולן

 

ביתר כספי הסיוע הביטחוני ישראל מחויבת להשתמש אך ורק למטרות רכש מהתעשיות הביטחוניות בארה״ב. כך, למשל, ישראל צפויה לממן את עסקת רכישת מטוסי F35 החדישים מארה”ב (עסקה שאהוד ברק חתם עליה בשנת 2010) רק מכספי הסיוע האמריקאי, בעלות של 15.2 מיליארד דולר. ארה”ב התחייבה לרכוש בתמורה מוצרים מהתעשיות הביטחוניות בישראל בסכום כולל של 4 מיליארד דולר.

 

סעיף הסיוע מיועד כאמור לרכישות שונות (אם בשקלים ואם בדולרים, ולעומתו התקציב שמגיע מסעיף הפנטגון מיועד לשיתופי פעולה, בעיקר בתחום הטילים, כמו למשל כיפת ברזל. חלק מהסכום מיועד לנושא שנקרא הצבה מראש – לצבא האמריקאי יש ציוד בישראל, כמו בית חולים שדה או מלאי תחמושת, שבתנאים מסוימים מותר לצה”ל להשתמש בהם. בשורה התחתונה, עיקר התקציב מיועד לפיתוח כיפת ברזל ופעילויות משותפות, בעיקר בתחום ההגנה מפני טילים.

 

הסכום שמיועד לרכש מהתעשיות הביטחוניות בארה”ב משתחרר בתיאום עם משלחת הביטחון בניו יורק לעסקאות שמאושרות על ידי הפנטגון. לישראל יש את האפשרות לסכם מראש עם הפנטגון על התחייבויות עתידיות– למשל הרכישה של מטוסי ה־F35, שאותה לא ניתן לממן בתקציב של שנה אחת ולכן היא דורשת התחייבות תקציבית לכמה שנים. כל רכישה מקבלת אישור של הפנטגון, שצריך לבדוק שמערכת הביטחון מנצלת בצורה מיטבית את הכסף שעומד לרשותה, אם כי בפועל לא מדובר על פיקוח הדוק של הפנטגון.

 

במערכת הביטחון טוענים: האוצר גוזל מכספי הסיוע

 

אחת הסוגיות שעולות על הפרק בכל הנוגע לכספי הסיוע היא סוגיית המע”מ. במערכת הביטחון טוענים כי מכיוון שהם נדרשים לשלם מע”מ בכל רכישה שנעשית מכספי הסיוע, האוצר למעשה גוזל חלק מכספי הסיוע לעצמו. מנגד, באוצר הסבירו בעבר כי הם גובים מע”מ על רכישות שמתבצעות בארץ כפי שגובים מע”מ מכל משרדי הממשלה.

 

בנוסף, באוצר הסבירו כי כאשר ממירים את הדולרים לשקלים הם מתקצבים כל דולר לפי שער הדולר בתוספת מע”מ, בכדי שגביית המע”מ לא תפחית את כספי הסיוע. זאת ככל הנראה כדי לא להעניק פטור ממע”מ, שעלול ליצור תקדימים עתידיים מול מערכת הביטחון.

 

בשנים שבהן יש קיצוצים בתקציב האמריקאי כולו, גם תקציב הסיוע הביטחוני לישראל סופג קיצוץ. כך קרה בשנת 2013, למשל, כשהסיוע האמריקאי התכווץ ב־5%, שהם כ־160 מיליון דולר.

 

הסיוע הביטחוני מארה”ב מגיע לישראל דרך שני סעיפים שונים. הראשון הוא סעיף סיוע החוץ של ארה”ב והשני הוא סעיף תקציב הפנטגון. משרד הביטחון נהנה משני סעיפי תקציב שונים, כשעיקר הכסף מגיע מסעיף הסיוע.

 

שני סוגי הסיוע מחויבים באישור הקונגרס והסנאט האמריקאיים. המטרה המוצהרת, מאז סוף שנות ה־70, היא לשמור על היתרון האיכותי של מדינת ישראל, מסביר דני הלפרין, לשעבר הציר הכלכלי בוושינגטון. בזמנו ישראל שיכנעה את ארה”ב כי חלק מהיתרון האיכותי זה נמצא בפיתוח תעשיות ביטחוניות בישראל.

 

בסך הכל, ישראל קיבלה מארה״ב מאז 1949 סכום כולל של כ־70 מיליארד דולר לסיוע ביטחוני מתוך סיוע בהיקף 121 מיליארד דולר, שכלל בעבר גם סיוע כלכלי, סיוע להקמת בתי חולים וכדומה. סיוע זה צומצם בהדרגה החל מסוף שנות ה־90 של המאה הקודמת, וכיום ניתן בסכומים נמוכים מאוד.

 

האמריקאים העבירו יותר ממיליארד דולר לכיפת ברזל

 

מלבד הכסף השוטף שמתקבל מהסיוע האמריקאי לתקציב הביטחון, בשנים האחרונות (החל מ־2006), הממשל מוסיף תקציבים ייעודיים שנועדו להשתתפות בפרויקטים השונים של ישראל להגנה מפני טילים, שחלקם משותפים יחד עם התעשייה הביטחונית בארה”ב.

 

מדובר במערכת כיפת ברזל, במערכת שרביט קסמים (שאמורה להגן מטילים שנורים לטווח בינוני, למשל של חיזבאללה) וכן בפרויקט החץ (שמיועד להגנה מטילים ארוכי טווח, דוגמת הטילים האיראניים).

 

כאמור, השבוע אישרה תת־ועדה של הסנאט האמריקאי תקציב של כ־351 מיליון דולר לשנת 2015 לפרויקט כיפת ברזל. הסכום אמור לשמש לפיתוח וייצור כיפות נוספות וכן להצטיידות של ישראל במלאי חדש של טילי היירוט (הטמי”ר), במיוחד לנוכח מבצע צוק איתן. במצטבר, מאז 2011, אז התחילו האמריקאים לתמוך בפרויקט כיפת ברזל, העמיד הממשל האמריקאי סכום מצטבר של יותר ממיליארד דולר רק לטובת כיפת ברזל.

 

בסך הכל העמיד הממשל סכום מצטבר של יותר מ־2 מיליארד דולר לטובת כלל הפרויקטים להגנה מפני טילים, כולל שרביט קסמים ופרויקט החץ. התוספות המשמעותיות ניתנו מאז מבצע עופרת יצוקה בסוף 2009.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x