שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

בנק ישראל: המשכנתאות הן סיכון ישיר ליציבות הבנקים וליציבות הפיננסית

דו"ח היציבות הפיננסית הראשון שמפרסם היום הבנק מתריע גם מפני התנפחות בועה בשוק האג"ח הקונצרניות ומפני ירידה חדה במחירי הדירות העלולה להקשות על הלווים להחזיר את המשכנתא

אמנון אטד 12:2814.07.14

הסיכון המרכזי שהמערכת הפיננסית חשופה אליו נובע מהאפשרות שיתרחש זעזוע מקומי או חיצוני, שיוביל לעליית ריביות חדה או למיתון ולפגיעה בהכנסות הלווים וילוּוה בתפנית חדה בשוק הדיור. זאת על רקע החשיפה הגבוהה של הבנקים לענף הבינוי והנדל"ן ולמשכנתאות, ועל רקע חלקו המרכזי של הדיור בתיק הנכסים של משקי הבית. כך נאמר בדו"ח התקופתי על יציבותה של המערכת הפיננסית המקומית, שבנק ישראל מפרסם היום (ב') בפעם הראשונה.

בתרחיש כזה תיווצר הכבדה בנטל ההחזר שמוטל על משקי הבית, ירידה באיכות הלווים ופגיעה ביחסי ההון של הבנקים וברווחיותם. תרחיש כזה צפוי להשפיע גם על הקבלנים ולפגוע עוד יותר בתוצאות הכספיות של הבנקים.

 

משכנתא. ירידה חדה במחירי הדירות תקשה על הלווים להחזיר את הכסף משכנתא. ירידה חדה במחירי הדירות תקשה על הלווים להחזיר את הכסף צילום: שאטרסטוק

 

סיכון נוסף שהמערכת הפיננסית חשופה אליו נוגע לתמחור החסר של הסיכונים בשוק אגרות החוב הקונצרניות. סיכון זה עלול לפגוע בתהליך הקצאת המקורות במשק, ובמקרה של תפנית חדה בשווקים הוא עלול לפגוע בחוסכים באפיק החיסכון הפנסיוני, בבנקים החשופים לאותן חברות שהנפיקו אגרות חוב, ובהיצע האשראי בשוק החוץ בנקאי.

 

הדו"ח כולל תיאור הסיכונים העיקריים שבנק ישראל זיהה ברכיביה השונים של המערכת הפיננסית - הבנקים, חברות הביטוח, הגופים המוסדיים, השווקים הפיננסיים, ומערכות התשלומים והסליקה. את הדו"ח הכין האגף ליציבות פיננסית בחטיבת המחקר של הבנק והניתוחים המפורטים בו מתייחסים לאירועים שהתרחשו עד סוף החודש שעבר.

 

בנק ישראל מודה: אכן יש בועה במחירי הדירות, והריבית הנמוכה תרמה לניפוחה

 

בפרק בדו"ח המוקדש לגורמי הסיכון בשוק הדיור, מסבירים מחבריו כי האשראי לקבלנים ולרוכשי הדירות מהווה יחד כ- 43% מתיק האשראי הבנקאי הכולל. מסיבה זו התממשות של סיכון כתוצאה מעליות ריביות חדה ומהירה, או מיתון שיפגע בהכנסות הלווים, תשפיע על המערכת הפיננסית בעיקר דרך הבנקים. לדבריהם, העובדה שהמשכנתאות מהוות מרכיב מרכזי במאזני הבנקים גורמת לכך שהן מהוות סיכון ישיר ליציבות הבנקים וליציבות הפיננסית. במקביל, מכיוון שהמשכנתאות מהוות את ההתחייבות הגדולה ביותר של משקי הבית, עלייה חדה בשערי הריבית או ירידה חדה במחירי הדירות עלולה לגרום לכך שחלק ממשקי הבית יתקשו להחזיר את המשכנתא וייאלצו למכור את דירותיהם. התפתחות כזו עלולה להחריף את הירידה במחירי הדירות ולהוביל גם לירידה בקצב צמיחת המשק.

 

בתוך כך מציינים מחברי הדו"ח כי "על פי הערכותיהם של גופים שונים בארץ ובחו"ל, מחירי הדירות עלו מעבר לרמה הנגזרת מתנאים של שיווי משקל בטווח הארוך". בשפה המכובסת של בנק ישראל, משפט עמום זה הוא למעשה הודאה בקיומה של בועה במחירי הדירות בארץ. זאת לאחר שבמשך שנים ארוכות של הכחשה הסבירו לנו ראשי הבנק כי "המונח 'בועה' מתייחס למצב שבו מחירי הנכסים עולים במנותק מהתנאים הבסיסיים במשק".

 

בהמשך הפרק מגלים מחבריו אמת ידועה נוספת. לדבריהם, בעקבות המשבר הכלכלי הגלובלי חלה ירידה חדה בריביות הריאליות לטווח קצר, שעליה אחראי בנק ישראל, ולטווח הארוך. ירידה זו הובילה גם לירידה בריבית על המשכנתאות וגם לירידה בתשואות האלטרנטיביות לחוסכים. "התפתחות זו", הם כותבים, "הגדילה את הביקושים לדירות, הן לצרכי מגורים והן לצרכי השקעה".

 

עלייה בסיכון המשק או תפנית בתוואי הריבית עלולים להוביל לירידה במחירי האג"ח הקונצרניות

 

אזהרה חמורה נוספת משמיעים מחברי הדו"ח בפרק המוקדש לסיכונים הגלומים בשוק אגרות החוב הקונצרניות. לדבריהם, ההתפתחויות שחלו בשוק זה בחמשת החודשים הראשונים של השנה מעידות כי מתחזקים הסימנים לסטייה של מחירי האג"ח מערכן הכלכלי לטווח הארוך.

 

"עולה כי קיים חוסר התאמה מתמשך בין מרכיבי הסיכון העיקריים לבין הסיכון הגלום במרווחי האג"ח בפועל (פערי התשואות בין האג"ח הקונצרניות לבין האג"ח הממשלתיות - א.א.)", הם כותבים בדו"ח, "והדבר מצביע על פוטנציאל לתמחור חסר של הסיכונים. על רקע זה, שינוי בתמחור האג"ח הממשלתיות, עלייה בסיכון המשק או תפנית בתוואי הריבית עלולים להשפיע על הדינמיקה בשוק האג"ח הקונצרניות ולהוליך לשינוי במגמה של מחיריהן".

 

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג נגידת בנק ישראל קרנית פלוג צילום: אלכס קולומויסקי

 

בהמשך הפרק כותבים מחבריו כי הסיכון הבינוני-גבוה באג"ח הקונצרניות בא לידי ביטוי במשקלן הרב של החברות ממגזר הנדל"ן, הן בסך היתרה והן בהנפקות החדשות, בירידה באיכות ההנפקות וגם בגידול בביטחונות באיכות נמוכה. "ביקושים ערים אלה", נכתב בדו"ח החדש, "מספקים את הנזילות הנדרשת לשווקים ומעלים את ההסתברות לכך ששוק האג"ח יציג תנודתיות גבוהה במקרה של תפנית בשווקים הפיננסיים". בדברים אלה חוזר למעשה בנק ישראל על ההזהרה שהשמיע לראשונה לפני יותר מארבע שנים, עם תחילת יציאת המשק מהמשבר הגלובלי. כבר אז הזהיר הבנק באחת מהודעות הריבית כי "נמשך הגידול בהנפקות האג"ח הקונצרניות, אולם נמשכת הירידה בדירוג האשראי של החברות המנפיקות לאחרונה".

 

גם לגבי הצפוי לאג"ח הממשלתיות יש למחברי הדו"ח הערכות לא מאוד אופטימיות. לדבריהם, התשואות לפדיון של האג"ח הממשלתיות נמצאות ברמה נמוכה מבחינה היסטורית, דבר שבא לידי ביטוי במחירים הגבוהים שלהן בבורסה. זאת במיוחד לנוכח צמצום הפער בין האג"ח הממשלתיות של ארצות הברית לבין האג"ח הממשלתיות של ישראל. כל זה מוביל להערכתם לכך "שקיימת הסתברות גבוהה יחסית לכך ששינויים ברמת הפעילות של השוק האמריקאי ישפיעו על תמחור האג"ח הממשלתיות בארץ, וזאת בנוסף לסיכונים הגיאו-פוליטיים היחודיים לישראל שקובעים את פרמיית הסיכון שלנו".

 

"התחדשות הירידות במחירי אגרות החוב בארצות הברית", מזהירים מחברי הדו"ח, "עשויה לגרור תגובת שרשרת גם בשוק אגרות החוב הקונצרניות בישראל, תוך עדכון כלפי מטה של המדדים המובילים של האג"ח הקונצרניות. זאת במיוחד על רקע העובדה שהמרווחים בין ישראל לבין חו"ל בשוק אגרות החוב הקונצרניות התכווצו יותר מהמרווחים בשוק אגרות החוב הממשלתיות".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x