שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

מבצע צוק איתן עלה למדינה 715 מיליון שקל בשישה ימים

אם מבצע צוק איתן יסתיים עוד השבוע, ההשפעה הכלכלית שלו תוגבל לשולי המשק. עם זאת, התארכות והסלמה של המצב יכולים להוביל את המשק למגוון בעיות — מדירוג אשראי, דרך עלויות גבוהות במיוחד ועד משבר אמיתי והתפוצצות בועת הנדל"ן

אמנון אטד ורוני זינגר 06:5514.07.14

העלות וההשפעה המלאה של מבצע צוק איתן לא יהיו ידועות עד אחרי היום האחרון ללחימה, אך כבר כעת ניתן להעריך כי מדובר בעלויות שהמשק עלול להתקשות לספוג אם המבצע הצבאי יתרחב עוד יותר.

רק אתמול הממשלה אישרה את העברתם של 417 מיליון שקל לטובת תוכנית הטבות כלכליות כוללת ליישובי עוטף עזב ושדרות לשנים 2016-2014. מעבר לכך, עלות החזקתם של 40 אלף אנשי מילואים שגויסו עד עכשיו עומדת כרגע לפי הערכות על 144 מיליון שקל. עלות החזקת חייל מילואים למדינה עומדת על כ־600 שקל ליום, כלומר כל יום נוסף בו חיילי המילואים מוחזקים עולה 24 מיליון שקל.

 

 

המפעלים הממוקמים ברדיוס של 40 ק"מ מרצועת עזה מדווחים על נזק כלכלי של 90 מיליון שקל מאז תחילת הלחימה, שנגרם כתוצאה מהפסד תוצר יומי לאור היעדרותם של עובדים רבים וירידה בפיריון העבודה של אלו שכן מגיעים לעבודה, לצד אובדן חלקי של חומרי גלם.

 

ההגנה מפני ירי הרקטות והטילים מעזה עולה למדינה סכום נכבד, שכן עד אתמול יורטו בשמי ישראל 160 רקטות, כאשר עלות כל יירוט עולה 80 אלף דולר. לבסוף, הנזק שנגרם לרכוש כתוצאה מנפילות הרקטות והטילים מוערך נכון לאתמול ב־20 מיליון שקל. העלויות הללו מסתכמות בכ־715 מיליון שקל, וזה לפני שכוללים בחישוב את אובדן ימי העבודה של אלפי המגויסים למילואים, את החשש לפגיעה בהיקף התיירות הנכנסת וגורמים נוספים.

 

דירוג האשראי בסיכון

 

סיום אפשרי של המבצע הצבאי כבר השבוע יביא לכך שהלוחמה האווירית בעזה ומתקפת הטילים על שטחים נרחבים בארץ ישפיעו על המשק רק בשוליים, במיוחד בהתחשב בכך שבדומה למבצע עמוד ענן גם הפעם צפוי חלק ניכר מהעלויות הכספיות של מערכת כיפת ברזל להיות ממומן מכספי הסיוע האמריקאי. לעומת זאת, התמשכות המבצע וגלישתו לפרק זמן ארוך יותר ישפיעו על המשק באופנים משמעותיים יותר, כאשר אחד מהם צפוי להתרחש דווקא מעבר לים וכבר בתקופה הקרובה.

 

סוללת כיפת ברזל, בשבוע שעבר סוללת כיפת ברזל, בשבוע שעבר צילום: איי אף פי

 

רק לפני שלושה חודשים וחצי שבה חברת דירוג האשראי הגדולה בעולם סטנדרט אנד פור'ס (P&S) ואשררה את דירוג האשראי של ישראל לטווח ארוך במטבע חוץ ברמה של A+, עם תחזית דירוג "יציב". בהודעה שפרסמה אז, ציינה החברה בין היתר כי האתגרים המרכזיים שעומדים בפני המשק הישראלי הם הסיכונים הגיאו־פוליטיים, שעלולים לפגוע בדירוג האשראי שלה בשל הרתעת משקיעים זרים, וכן פגיעה בפוטנציאל הצמיחה ובגמישות התקציבית של הממשלה. בהמשך ההודעה הזהירה החברה כי הידרדרות במצב הגיאו־פוליטי, לצד עצירת המגמה של הורדת היחס בין החוב הציבורי לתוצר, עלולים לפגוע בדירוג האשראי של ישראל. כבר עתה ניכרת השפעה אחת כשפרמיית הביטוח על יכולת החזר החוב של ישראל באיגרות חוב דולריות (CDS) זינקה מאז היציאה למבצע ב־10%.

 

העלויות הן החלק המדאיג

 

אבל הורדה אפשרית של דירוג האשראי שלנו היא החלק הקל בכל הסיפור. התשלום האמיתי על הסתבכות אפשרית של מבצע צוק איתן יגיע בתחום הפעילות הריאלית במשק. עד עכשיו כאמור מדובר בפגיעה בהיקף כלכלי קטן יחסית, אך השאלה הגדולה היא כמובן לאיזה כיוון עתיד המשבר להתפתח בימים הבאים.

 

הדרך לנסות להעריך כבר עכשיו את המשמעויות הכלכליות של תסריט קיצון, שלפיו המצב יימשך עוד זמן רב, היא להיזכר בהשלכות הכלכליות של מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006. במבט ראשון נראה אז כאילו המשק הישראלי צלח את אותה מלחמה כמעט ללא פגע, אולם המחיר הכלכלי האמיתי של אותה מלחמה היה כבד ביותר: על פי חישובי בנק ישראל, הנזקים הישירים של מלחמת לבנון השנייה הסתכמו בכ־8.1 מיליארד שקל, מהם כ־7.4 מיליארד שקל למימון העלות הישירה של הלחימה. נוסף לכך, הפגיעה בפעילות המשק הביאה לאובדן של כ־0.5% מהתוצר, שהיה שווה אז לכ־3.5 מיליארד שקל נוספים.

 

התאחדות התעשיינים העריכה את נזקי המלחמה למפעלי התעשייה ב־4.6 מיליארד שקל, איגוד לשכות המסחר חישב הפסד פדיון מצטבר של קרוב ל־6 מיליארד שקל, ומשרד החקלאות העריך את הנזקים לחקלאים ב־300 מיליון שקל נוספים. וכל זה, צריך לזכור, באירוע צבאי שהוגבל לאזור הצפון האחראי רק לכ־20% מהתוצר ונמשך 34 יום.

 

לכל זה יש להוסיף עובדה חשובה - מלחמת לבנון השנייה התרחשה על רקע מצב טוב יחסית שבו נמצא אז המשק הישראלי, שבא לידי ביטוי בעודף גדול בהכנסות הממשלה ממסים ובחשבון השוטף של מאזן התשלומים, וכן במדיניות כלכלית שעמדה ביעדיה כמה שנים רצופות. כיום מצב המשק שונה לחלוטין, ורק בשבוע שעבר פרסם האוצר כי בשנה הבאה צפויה הצמיחה להסתכם ב־3% לעומת קצב צמיחה שנתי ממוצע של 4.5% בעשור האחרון.

 

לפי נתוני הלמ"ס מלפני פחות מחודש, התוצר של הסקטור העסקי גדל ברבעון הראשון של השנה בשיעור שנתי נמוך של 1.5% בלבד ובצריכה הפרטית כבר נרשמה ברבעון הראשון ירידה בשיעור שנתי של 0.6%, וזאת לאחר תקופה ארוכה מאוד של עליות רבעוניות רצופות בהיקף הצריכה. אתמול פרסמה הלמ"ס כי ברבעון השני של השנה ירד יצוא הסחורות בשיעור שנתי של 14.8%, בהמשך לירידה של 9.3% ברבעון הראשון של השנה.

 

יכול להיות גרוע יותר

 

הגלישה לתרחישים קשים יותר מובילה אותנו כבר למחוזות מפחידים במיוחד, למשל מקרה שבו התמשכות הלחימה בעזה תגרור לזירה מדינות נוספות באזור ותביא לעלייה ניכרת במחיר הנפט הגולמי. במקרה כזה אנו עלולים לשוב אל "העשור האבוד" שהיכה במשק הישראלי מאמצע שנות השבעים של המאה הקודמת בנסיבות דומות, לאחר מלחמת יום כיפור. תופעות הלוואי של אותו עשור היו צמיחה אפסית לנפש, שהביאה לירידה חדה בהכנסות המדינה ממסים. כתוצאה מכך נאלצה הממשלה להטיל מסים נוספים ולהגדיל מאוד את החוב שלה באמצעות הנפקה מוגברת של איגרות חוב.

 

צעד לא מחושב נוסף קדימה בלחימה בעזה, ואנחנו כבר גולשים אל תסריט האימים של חזרה אל "העשור האבוד" של יפן, שהתפתח במחצית השנייה של שנות השמונים בין היתר כתוצאה מהתנפחות בועת נדל"ן. גם אצלנו זינקו מחירי הדירות בשנים האחרונות בעשרות אחוזים ובתסריט שבו המבצע בעזה מידרדר למלחמה שגורמת למשבר כלכלי, עלולה הבועה המקומית להתפוצץ ולגרור את כולנו אל מחוזות שבהם לא היינו כבר שנים רבות.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x