שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

חשיפת כלכליסט

92 רשויות רוצות להעלות את הארנונה

מנגנון אוטומטי מבטיח לרשויות שהארנונה תעלה בהתאם לעליית המדד והשכר הציבורי. אלא שבנוסף לזחילה האוטומטית מתווספת העלאה חריגה אותה החליטו לנצל 92 רשויות מקומיות. בחיפה מסבירים כי עלויות השכר גדלו למרות שאלו כבר מקבלות ביטוי בהעלאה האוטומטית, בכרמיאל טוענים שמה שהממשלה לא עושה צריכה העיריה לעשות, ובת"א מעמיסים על העסקים הקטנים והבינוניים

עמרי מילמן ותומר ורון 06:4822.06.14

 לא פחות מ־92 רשויות מקומיות מתכננות להעלות את הארנונה באופן חריג, כך עולה ממסמכים שהוגשו למשרד הפנים והגיעו לידי "כלכליסט": הרשויות המקומיות זכאיות להגיש מדי שנה בקשה להעלאה חריגה בארנונה. השם "חריגה" מטעה, כי בשנה שעברה, למשל, אושרו 67% מהבקשות וב־2012 אושרו 75%. כל העלאה כזו עוברת דרך משרדי הפנים והאוצר בשקט ובלי הרבה מאמץ ומעלה את סכומי הארנונה, ובינתיים השכר מזדחל לו מאחור.

 

נימוקים מוטלים בספק

 

רשימת הבקשות החריגות ל־2014 שנחשפת כאן מגלה מידע מטריד על נימוקי הרשויות להעלאות: אחד הנימוקים הנפוצים (בבנימינה, גדרה, פרדס חנה־כרכור, הוד השרון, ראש העין ועוד) הוא שהארנונה ביישוב נמוכה מהסביבה הדומה - כך, כל רשות שתעריף כלשהו אצלה נמוך מהאחרות יכולה להשתמש בטיעון זה כדי לבקש להעלותו, מה שכמובן מעלה את הממוצע ומספק פתח להעלאה עתידית של יתר הרשויות.

 

חיפה, עם רשויות נוספות, מבקשת להעלות את הארנונה בעקבות עלייה בעלויות השכר (ב־149 מיליון שקל, לדבריה). אלא שבעירייה שכחו שהשכר של המגזר הציבורי משוקלל כבר בעלייה האוטומטית של הארנונה, כך שעובדי המגזר הציבורי הצליחו להעלות את שכרם, ותושבי חיפה ישלמו על כך פעמיים.

 

דימונה, כרשות בתהליך הבראה, התחייבה מול משרד הפנים להעלאה של 10% בארנונה כחלק מהתייעלותה (5% ב־2014 ו־5% ב2015), וכך נדרשות רשויות נוספות בהבראה, ובהן שדרות וקרית שמונה. כלומר, תושבי הפריפריה נדרשים לשלם יותר מס על פחות שירותים.

 

אבל גם עיריית תל אביב (שטרם פרסמה דו"חות כספיים ל־2013 אך כנראה תסיים אותה בעודף), לא היססה לבקש העלאה חריגה. ראש העירייה רון חולדאי אמר כי "העובדה שעיקר ההכנסות מארנונה, כ־70%, הן מעסקים, מאפשרת לנו לשמור על מחירי ארנונה למגורים נמוכים יחסית לסביבה". הוא שכח כנראה שלפחות חלק מהעסקים בעיר הם עסקים קטנים השייכים לאותם תושבים שבהם הוא מבקש להתחשב, וכי התשלומים שהוא מעמיס על העסקים מגולגלים ללקוחות – התושבים.

 

אולי הנימוק המוצדק ביותר שייך לכרמיאל, שם מוסבר שהעלייה נדרשת "לאור הוצאות רבות שהממשלה הפסיקה לממן או הקטינה את השתתפותה": הממשלה מצמצמת בשירותים ומאפשרת למישהו אחר — הרשויות המקומיות — להעלות את המס כדי לחפות עליה.

 

 

את הבקשות שלהן מפרסמות הרשויות רק לאחר שהוגשו למשרד הפנים, ולא נותנות לתושביהן הזדמנות לערער. נושא השקיפות בהגשת הבקשות כבר עלה בדיונים בוועדת הפנים, אך ירד מהפרק כדי שלא יופעל לחץ גדול מדי על הרשויות מכיוון התושבים. עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר ומי שנאבק והצליח להביא לפרסום הבקשות החריגות השנה, מסביר: "מס הארנונה הוא המס הפרוץ והמסוכן ביותר בישראל. הוא מועלה דרך קבע גם על משקי הבית וגם על המגזר העסקי, ללא שקיפות, ללא בקרה ציבורית, ומבלי שהוא מובא לאישור ועדת הכנסת".

 

סער פועל להגביל ההעלאות

 

בזמן שמחירי הדיור זינקו בשנים האחרונות בעשרות אחוזים והשכר הממוצע במשק נשאר תקוע, עלתה בשנה האחרונה הארנונה ב־3.66%, ומאז 2007 עלתה ב־20.6% לפחות. למה לפחות? כי אותם 20.6% מתייחסים רק להעלאה השנתית הקבועה, הנגזרת משילוב של שיעור העלייה במדד המחירים ושיעור העלייה בשכר המגזר הציבורי, ומאושרת עוד לפני ההעלאות החריגות.

 

ראש עיריית חיפה יונה יהב (מימין) וראש עיריית ת"א רון חולדאי. מבקשים העלאה חריגה ראש עיריית חיפה יונה יהב (מימין) וראש עיריית ת"א רון חולדאי. מבקשים העלאה חריגה צילום: אלעד גרשגורן

 

ב־2012 הגדילו לעשות שרי האוצר והפנים, והחליטו להעניק אישורים גורפים להעלאות חריגות לנכסים שאינם מגורים. באותה שנה אושרו 92 מתוך 122 הבקשות להעלאה חריגה.

 

בשונה מקודמיו, שר הפנים גדעון סער דווקא פועל להגבלת ההעלאות. סער התחייב כי ב־2015 לא יאושרו העלאות ארנונה חריגות מלבד במקרים של רשות בהתייעלות או בהבראה. את הבקשות של 2014 הוא אמנם מחויב לבחון לפי הקריטריונים הקיימים, אך בכל זאת, האישורים יהוו מבחן עבורו. עו"ד לין: "אם יאשרו שר הפנים והאוצר את ההעלאות החריגות ל־2014, הם יישאו באחריות לפגיעה בצמיחת המשק ולסגירת עשרות אלפי עסקים קטנים ובינוניים, שנטל הארנונה מאיים להכריעם".

 

במשרד הפנים אומרים בתגובה לדברים: "הבקשות נבחנות על ידי גורמי המקצוע במשרד בהתאם לקווים המנחים שנקבעו לשנים 2014-2013. כדי לאפשר לרשויות המקומיות להיערך להקדמת לוח הזמנים להגשת הבקשות ל־2015, פורסמו הקווים המנחים לשינוי צו הארנונה לשנת 2015, וזאת בהתאם לחקיקה שיזם שר הפנים למניעת העלאה רטרואקטיבית בארנונה". 

 

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x