שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

יצרני חשמל מאנרגיית רוח: המדינה מחסלת את הענף

רשות החשמל מובילה מהלך של הורדת תעריפי ייצור החשמל מטורבינות רוח. היזמים, שעתרו לבג"ץ נגד קיום שימוע בנושא, טוענים שעלות ההקמה והייצור דווקא עלתה, והחלטת הרשות מבוססת על נתונים שגויים ולא רלבנטיים לישראל

ליאור גוטמן 07:1216.06.14

בחודשים האחרונים עובדת ועדת יוגב על רפורמה מקיפה במשק החשמל. עד תחילת 2015 היא אמורה לחולל מהפכה במעמד חברת החשמל, יצרני החשמל הפרטיים ושילוב אנרגיות מתחדשות. לכאורה, בתחום האנרגיות המתחדשות המשימה קלה: החלטת ממשלה לפני חמש שנים קבעה יעדים לייצור חשמל ירוק, כזה שאינו דורש סולר, פחם וגז - עד שנת 2014 כ־5% מסך ייצור החשמל יופקו מאנרגיות מתחדשות, ועד 2020 יעלה הרף ל־10%.

אלא שאת היעד של 5% ב־2014 כבר החמצנו וגם זה של 2020 נראה כיום לא סביר, וכעת עומד מקור מבטיח לאנרגיה מתחדשת בפני סכנה: מתקנים המייצרים אנרגיית רוח. רשות החשמל מבקשת לחתוך את התעריפים, ואילו יזמי המתקנים טוענים שהורדה כזו תמוטט את הענף. ביום חמישי האחרון הסתיים שלב השימוע הפומבי להורדת תעריפי ייצור החשמל במתקני רוח. את השימוע הזה תקפה קבוצת Tailwind, שמעניקה שירותי ייעוץ הנדסי לחברות המובילות בתחום (EDF הצרפתית, אנרג'יקס, אנלייט, שיכון ובינוי), וקבעה כי "הצעות הרשות מחסלות את ענף האנרגיה המבוססת על רוח".

 

 צילום: דובי זכאי

 

עד לפני כשנתיים תעריפי החשמל הסולארי היו גבוהים בניסיון לעודד יזמות, ויצרו מצב קיצוני שבו על כל קילו־ואט לשעה שחברת החשמל מכרה היא נאלצה לשלם פי שלושה למי שהחזיק מתקן סולארי. המצב הזה הביא להגדלת ההתחייבויות של חברת החשמל, ומדובר בחברה שכבר מחזיקה התחייבויות של 70 מיליארד שקל.

 

באוקטובר 2012 חתכה רשות החשמל את תעריף הייצור של מתקנים סולאריים בעשרות אחוזים. הנימוק - עלות ההקמה שלהם צנחה בקרוב ל־40%, ואם יותר קל להקים את המתקנים הללו אין סיבה שהציבור יסבסד אותם. לפי רשות החשמל, המהלך חסך לציבור כ־3.7 מיליארד שקל (הסכום העודף שהציבור היה משלם דרך תעריף החשמל ליזמים).

 

רשות החשמל ראתה כי טוב, ובפברואר האחרון הוציאה שימוע מקביל לתעשיית הרוח. הכוונה נראית ראויה - הורדת התעריפים בכ־15%, מהלך שיתרום להורדת העלויות לצרכן בכ־1.8 מיליארד שקל. לפי רשות החשמל, התסריט שליווה את המתקנים הסולאריים חזר על עצמו בגלגול חדש: נתוני הרשות מראים כי עלות ההקמה של מתקני רוח ירדה, ולכן הציבור לא צריך לסבסד אותם. אלא שהנתונים של היזמים הפוכים, ולפיהם עלות הקמת המתקנים עלתה בחודשים האחרונים בטווח שבין 15% ל־23%, כך שהפעולה הראויה היא דווקא להעלות את תעריפי הייצור.

 

המכסה שהעניקה המדינה לייצור חשמל מרוח היא 800 מגה־ואט, היקף ייצור השווה להספק של תחנת כוח גדולה, אך המציאות רחוקה מהמספרים הללו: ברמת הגולן כבר יש מתקנים לייצור חשמל מרוח, אך מדובר במתקנים ותיקים בעלי הספק נמוך יחסית. הרישיון הראשון למתקן גדול הוענק בנובמבר 2012 לאפקון, שבשליטת שלמה שמלצר. מדובר במתקן בהספק של כ־11 מגה־ואט, שמכיל כעשר טורבינות בגובה 45 מטר בבקעת הירדן ובאזור רמת סירין. אתמול דיווחה אפקון על אישור ההקמה למתקן, עם מימון מבנק הפועלים בהיקף של כ־200 מיליון שקל ובתעריף מובטח של 48.51 אגורות לקילו־ואט שעה. על פי ההערכות, תקופת ההקמה תארך עד 24 חודשים מיום האישור, כלומר קרוב לארבע שנים אחרי מתן הרישיון. מלבד המתקן של אפקון, רוב מתקני הרוח נמצאים על הנייר או בשלב הסגירות הפיננסיות.

 

בג"ץ הקפיא את התעריפים

 

לשימוע ניגשו החברות הגדולות במשק, בהן שיכון ובינוי שבשליטת שרי אריסון, אנרג'יקס שבשליטת אלוני חץ ואנלייט שבשליטת שאול אלוביץ'. כל החברות הללו נמצאות בשלבי הקמה או תכנון של מתקנים בעלות מאות מיליוני שקלים, ולתפיסתן בישורת האחרונה נשמטת הקרקע תחת רגליהן. "יש בעיה קשה בעניין שקיפות ומינהל ציבורי תקין", אומר מנכ"ל אנלייט גלעד יעבץ.

 

"יש שימוע על בסיס טיעונים טכניים ומדדים של חברות זרות מבלי שתהיה נגישות לחומר". אנלייט נמצאת על סף כניסה לפרויקט של 102 מגה־ואט ברמת הגולן, ועל הנייר תוכניות למתקנים שיפיקו עד 300 מגה־ואט. החברה לא הסתפקה בהחזרת הערות לשימוע, ובתחילת יוני היא עתרה לבג"ץ נגד רשות החשמל - צעד נדיר בתחום, בעיקר בשלב כה מוקדם. אנלייט ביקשה לקבל את הנתונים שעל בסיסם רשות החשמל מבקשת לערוך שימוע, וכן צו ביניים לעיכוב הגשת תגובת החברה. "העתירה הוגשה לאור החלטת רשות החשמל שלא למסור לחברה את בסיס הנתונים שעליו הסתמכה, לרבות דו"ח מהותי שנערך על ידי חברה זרה (בלומברג - ל"ג), ומהווה בסיס מרכזי בשימוע", נכתב בהודעת אנלייט לבורסה. "לדעת החברה, סירוב רשות החשמל למתן נגישות אל הדו"ח הזר אינו סביר ומהווה הפרה בוטה של זכות השימוע וזכויות הטיעון הקבועות בדין". בג"ץ קבע לדון בנושא במהלך יוני תוך הוראה שבינתיים אין לשנות את התעריפים.

 

"השימוע מתעלם מהמציאות בישראל"

 

מנכ"ל Tailwind שלמה מילוא מצטרף לביקורת על הרשות שהושמעה על ידי שחקנים אחרים בענף. מילוא, שכיהן בעבר כמנכ"ל תעש ומנכ"ל דלק תשתיות, טוען ש"יש פה שילוב של חוסר מקצועיות בתחום הרוח ושל ניתוח שטחי שנעשה באמצעות חברת ייעוץ בינלאומית שכלל לא מכירה את התנאים בארץ ולא התייחסה אליהם". לדבריו, החלת התעריף החדש לא רק תבריח משקיעים אלא "עלולה למוטט את הענף".

 

בניתוח של Tailwind שהגיע לידי "כלכליסט" מובהר ש"מסמך זה נכתב תוך תסכול עמוק לאור המאמץ המתמשך של קבוצת Tailwind ויזמים אחרים, שהאמינו כי הממשלה תירתם לביצוע החלטתה להגיע למכסת ייצור גבוהה", אבל השימוע "מתעלם מן המציאות בישראל, ומסתמך על נתונים מהעולם שבחלקם אינם נכונים". לפי Tailwind, מהירות הרוח בפרויקטים הנידונים בישראל היא 6 מטר לשנייה, ו"הטורבינות ההולמות רוח זו לשם תפוקה סבירה אינן כלולות במדד בלומברג שעליו נשען מסמך הרשות". כמו כן, "עלויות ההקמה, השירות והתחזוקה בישראל שונות משמעותית מאלו הנהוגות במדינות שעליהן נשען מדד בלומברג". אם התעריפים יופחתו, לפי הניתוח, "תהיה הרעה משמעותית ביחסם של המממנים, וחיסול הענף יביא לנזק של 1.8 מיליארד שקל לאורך 20 שנה בכלכלה הישראלית, מבלי להביא בחשבון הכנסות עתידיות ואובדן השקעות". הפתרון הוא "גניזת מסמך הרשות", אז "ייווצר פסק זמן של שנה לפחות שיאפשר איסוף מחדש של נתונים והערכתם".

 

רשות החשמל: "התייעצנו עם גורמים מקצועיים"

 

מרשות החשמל נמסר: "הרשות לומדת את כלל ההתייחסויות לשימוע ותגבש את מסקנותיה בהתאם. לא בוצע שינוי בתעריף או בהסדרה למעט ההתאמה הנדרשת בגין השינויים בטורבינות, וזאת לאחר התייעצות עם כל גורמי המקצוע המעורבים. נתוני ירידת עלויות טורבינות רוח בשנים האחרונות מגיעים ממקורות רבים. חלו שיפורים טכנולוגיים בטורבינות המאפשרים ייצור אנרגיה מוגבר. טורבינות שבעבר היו פועלות ב־30% משעות השנה, מסוגלות כיום לפעול ב־35%-40% משעות השנה. הטענה שלא היתה ירידה במחירי הטורבינות חסרת שחר ומטעה".

 

בניית טורבינות רוח בישראל: מעט רוח, הרבה כסף

 

בעוד לרוב מתקן סולארי הוא שורת פאנלים שממירה את אנרגיה השמש לחשמל ופועלת רק בשעות היום, מתקני רוח פועלים לאורך זמן רב יותר (גם בלילה ובגשם) הם גדולים ומורכבים יותר וכוללים חלקים נעים, מתנשאים עשרות מטרים מעל הקרקע, והימצאותם יוצרת בעיות כמו הפרעה לציפורים נודדות או "חתימת מכ"ם" - עצם נייח שמפריע לראות במוניטורים צבאיים. המתקן דורש מהירות רוח מסוימת כדי להפוך לאפקטיבי - בדרך כלל יותר מ־7 מטר לשנייה. מהירות כזו היא נדירה בישראל, והמקומות המתאימים למתקן כזה הם האזורים הבודדים שגבוהים או פתוחים לרוחות - בעיקר רמת הגולן ואחריה הנגב והגליל. מכל הסיבות הללו, פרויקט טורבינת רוח בישראל נבחר בקפידה ודורש אישורים מורכבים.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x