ויינרוט מגן על דני דנקנר בעליון: "הוא נפל מאיגרא רמה. האיש נמחק"
דנקנר הגיע לביהמ"ש העליון במטרה לערער על החלטת המחוזי בפרשת הבנק הטורקי חמוש בעורכי דינו ומחוזק בעו"ד יעקב ויינרוט שטענו כי עונשו "בלתי מידתי ובלתי הולם את העבירות"
"דני דנקנר נפל מאיגרא רמה, האיש למעשה נמחק מבחינת מעמדו ומבחינת יכולתיו הכלכליות. הוא היה מושעה תקופה ארוכה מהבנק כשמעל ראשו מרחפות עבירות חמורות של מרמה ושוחד. בסופו של יום צריך לשים את הדברים בפרופורציות מדובר בניהול שלא כדין, אך לא מעבר לזה", כך אמר היום (ב') עו"ד יעקב ויינרוט במהלך דיון על גזר דינו של יו"ר בנק הפועלים לשעבר בבית המשפט העליון.
קראו עוד בכלכליסט:
- המחיר הכלכלי של הפלילי: מה נשאר מחגיגות השכר של דני דנקנר?
- גזר הדין בהולילנד: 6 שנות מאסר לראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט
- דני דנקנר מסתבך עם הרשעה חמורה שנייה בתוך חצי שנה
שופטי העליון, אליקים רובינשטיין, סלים גו'בראן ואסתר חיות דנו בערעורו של דנקנר על שנת המאסר שנגזרה עליו במסגרת כתב האישום שהוגש נגדו בפרשת הבנק הטורקי שהסתיים בהסדר טיעון.
דנקנר, שהודה והורשע בעבירות של מרמה והפרת אמונים, פגיעה בניהול תקין של תאגיד וקבלת דבר בתחבולה, נידון בדצמבר האחרון על ידי שופט המחוזי בתל אביב, צבי גורפינקל, לשנת מאסר בפועל ולקנס כספי של מיליון שקל.
דני דנקנר בבית המשפט. סניגוריו טוענים כי מדובר ב"עונש בלתי מידתי ובלתי הולם את העבירות" צילום: עידו ארז, ynet באי כוחו של יו"ר בנק הפועלים לשעבר, עוה"ד יורם ראב"ד, יוסי בנקל, נבות תל-צור וטל שפירא אליהם הצטרף כעת עו"ד יעקב ויינרוט ערערו על גזר הדין לבית המשפט העליון. "מדובר", טענו, "בעונש בלתי מידתי ובלתי הולם את העבירות".
"האם זהו המקום לתת לאדם מאסר בפועל - בנסיבות הכוללות מדובר באיש שהוא לא משוחת והעונש הראוי הוא מאסר שירוצה בעבודת שירות", שאל עו"ד ויינרוט במהלך הדיון בביהמ"ש העליון.
לדברי ויינרוט, ביהמ"ש קבע במקרה זה קביעה שלא היה מקום לדון בה והיא שדנקנר עשה מעשה שפוגע קשות באמון הציבור שיכולה להוביל עד להתמוטטות הבנק. "הדבר הזה", אמר ויינרוט, "אי אפשר להעלות אותו על הדעת- זה אפילו לא נכלל בכתב האישום. איך ביהמ"ש הגיע למסקנה הזו? צריך להביא ראיות על הדבר הזה".
עו"ד תל צור הוסיף גם הוא כי הקלה בעונש שהוטל על דנקנר תחזק את אמון הציבור בעסקאות הטיעון ובכך יש אינטרס הציבורי. לדבריו, הנאשם הודה בכתב אישום מתוקן ולקח אחריות על מעשיו ויש לכך משקל.
עוד התייחסו הסנגורים לגזר הדין במשפט הירושלמי של אהוד אולמרט, אז הורשע ראש הממשלה לשעבר בעבירה אחת של הפרת אמונים שכללה -ארבעה מקרים בהם נקבע כי הייתה "סטייה חמורה מן השורה", אך נידון רק למאסר על תנאי. "אי אפשר לאבחן את אולמרט לפי אף פרמטר", הוסיף ויינרוט, "לא מבחינת בכירות, חומרת מעשים, זמן. אצלנו זה עובד בתאגיד, שם זה עובד ציבור. רמה של שר, ראש ממשלה".
נציג הפרקליט, ד"ר מאור אבן חן, ציין מנגד, כי העבירות שביצע דנקנר לא בוצעו בתאגיד פרטי, גם לא בתאגיד ציבורי רגיל, אלא בבנק הגדול במדינה. "המערער לא בתפקיד זוטר, אלא בתפקיד הבכיר בבנק - היו"ר. עמד בראש התאגיד הגדול במדינה ומבצע את העבירה לאורך תקופה של שנים. דנקנר עמד בראש הדירקטוריון כשתפקידו לפקח על התנהלות הבנק, אך פועל בניגוד עניינים, פועל בניהול התקין של הבנק ומקבל בתחבולה גם מהבנק וגם מבנק זר שמנהל באותה תקופה עניינים עסקיים מול הבנק".
אבן חן הוסיף: "כבר נקבע בעבר כי ככל שמעמדו ותפקידו של הנאשם רם יותר, כך העונש צריך להיות חמור יותר. אמון הציבור בבנק הוא קריטי למערכת הכלכלית שלו. ביהמ"ש קבע שנגרם נזק לבנק. לא מבין כיצד ניתן לטעון אחרת. המעשים בכתב האישום – פגיעה בניהול התקין של הבנק. יו"ר בנק שמקבל בתחבולה משהו מהבנק שעליו הופקד, או מבנק זר, זה לא גורם לפגיעה תדמיתית בבנק? פגיעה באמון הציבור, באמון מערכות בנקאיות בעולם?".
החלטת שופטי העליון האם להקל בעונשו של דנקנר תינתן רק בהמשך. לצד זאת יש לזכור את עונש המאסר של 3.5 שנים שקיבל החודש דנקנר במסגרת פרשת הולילנד, עליו הוא צפוי לערער גם כן. עונשי המאסר בשתי הפרשות השונות הינם מצטברים ולא חופפים – ובסך הכל, בלי התערבות של ערכאת הערעור, צפוי דנקנר לרצות 4.5 שנות מאסר.
עו"ד ויינרוט מסר בתום הדיון: "הצטרפנו לתיק בשלב הערעור. כמי שהצטרף בשלב זה הייתה לנו יכולת לראות דברים בהשקפה מבחוץ. אנחנו חושבים שבנסיבות הקיימות לא צריך להשית מאסר בפועל על הנאשם".
