שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

אורנשטיין על המלצות ועדת אנדורן: "המירו את תפקיד ביהמ"ש בתפקיד של הכנ"ר"

בכנס לשכת עוה"ד באילת אמר השופט כי אמר השופט כי "הסדרי נושים זה חולה שצריך לטפל בו מהר - לפעמים ממש כמו חדר מיון. המלצות הוועדה רק מאריכות את משך הטיפול בחולה הזה"

זוהר שחר לוי 15:5627.05.14

"כשקראתי את המלצות ועדת אנדורן הופתעתי, נראה כי לחברי הוועדה אין להם אמון במערכת המשפט. נראה שהם המירו את תפקידו של בית המשפט בתפקיד של הכנ"ר", כך אמר היום (ג') שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב איתן אורנשטיין, בפאנל בנושא הסדרי חוב שהתקיים בכנס לשכת עורכי הדין באילת.

 

אורנשטיין הוסיף כי אין לו כוונה לפגוע בתפקידו החשוב של הכנ"ר, "הוא כלי עזר לביהמ"ש אבל הוא לא כלי מכריע. המלצות ועדת אנדורן מסמיכות את הכנ"ר להכריע וזה בעצם התפקיד של בית המשפט. מחר נעביר אל הכנ"ר גם את ההליכים הפליליים".

 

את הפאנל, שעסק בהסדרי חוב ותספורות, הנחה עו"ד גיל הירשמן מוועדת הפירוקים בלשכת עוה"ד, והשתתפו בו מלבד השופט אורנשטיין גם עו"ד דלית זמיר, ממחלקת ייעוץ וחקיקה (כלכלי-פיסקאלי) במשרד המשפטים, עו"ד דורית לוי טילר, עו"ד אהרון מיכאלי ממשרד גולדפרב-זילגמן ועו"ד עופר שפירא.

 

3 שלבים בחיי חברה הנמצאת במצוקה

 

המלצות ועדת אנדורן שפורסמו בחודש אפריל האחרון גרפו את מירב חיצי הביקורת, בעיקר מהשופט אורנשטיין. לפי המלצות הוועדה, יתקיימו 3 שלבים בחיי חברה הנמצאת במצוקה תזרימית כלשהי.

 

השלב הראשון, וולנטרי, בו החברה חוששת כי בעתיד לא תעמוד בהתחייבויותיה והיא יכולה לפנות לכנ"ר ולבקש נציג שייסייע לה בהסדר חוב. בשלב השני, הוא בו החברה לא עמדה בתנאים הפינננסים, אז ימונה נציג מיוחד גם מרשימת הכנ"ר, שישתתף כמשקיף בישיבות דירקטוריון. בשלב זה לא יחולקו דיבידנדים ויהיו עליה הגבלות שונות. במצב השלישי, לפי המלצות הוועדה, בו החברה לא עומדת בפועל בתשלומים, יהיו 2 מסלולים – מינוי מנהל מיוחד על ידי הכנ"ר שימליץ האם ללכת לפירוק או להסדר או מסלול חלופי ולפיו הנאמן על האג"ח יפנה לביהמ"ש להליכי פירוק או הקפאת הליכים.

 

יעל אנדורן, מנכ"לית האוצר יעל אנדורן, מנכ"לית האוצר צילום: עמית שעל

 

"אני קורא את ההמלצות", אמר השופט אורנשטיין, "ולפיהן בעלי התפקיד ייבחרו על ידי כונס הנכסים. מדוע להוציא את הכלי הזה מבית המשפט? אני לא חושב שזה יוכל לעבוד בפרקטיקה. מה קורה אם למישהו יש בעיה – נגיד של ניגוד עניינים, למי יערערו? יערערו נגד הכנ"ר?".

 

אורנשטיין הוסיף: "בוודאי בשלב השני והשלישי, לפי ההמלצות, שם יש שאלות קיומות. החל משאלות איזוטריות כמו שכר טרחתו של המומחה? מי הגורם שישנו פה? לכאורה זה הכנ"ר. אני לא מבין? איפה תפקידו של ביהמ"ש? אולי הוועדה חושבת שתפקידו של ביהמ"ש מיותר, אין לי בעיה עם זה - שיכתבו את זה. אבל זה גם לא יעבוד מבחינה מעשית בשטח. מינוי בעל תפקיד מהכנ"ר שיקבל את כל סמכויות הדירקטוריון? שומו שמיים, מה זאת אומרת? זה סעד מרחיק לכת, זה לשלול שליטה וזה מנגון מאוד בעייתי".

 

לדברי אורנשטיין לוועדה "יש בעיה" בתפיסה של איך לבנות את התהליך. "כיום יש בעיה בלוחות זמנים, בית המשפט ער לזה ואני ציפיתי שהוועדה תתמודד עם זה", אמר השופט. "הסדרי נושים זה תהליך שצריך להסתיים תוך זמן קצר. חולה שצריך לטפל בו מהר - לפעמים ממש כמו חדר מיון. המלצות הוועדה רק מאריכות את משך הטיפול בחולה הזה. אבל לא נמצא בדו"ח לכך שום פתרון ועד שמישהו ימצא את הפתרון, הניתוח יצליח אבל החולה ימות".

 

ביקורת נוספת מכיוונו של השופט אורנשטיין נגעה לכך שוועדת אנדורן לא כללה ולא שמעה אף נציג מהשופטים. "אני חושב שהיה צריך לזמן לוועדה שופטים, לפחות בדימוס, שיוכלו להעיר ולהאיר", אמר בפאנל. "קיבלנו בהתחלה פניה – ובסוף הוועדה החליטה שלא שמוע אותו. אם עושים דוח בראייה כוללת חשוב לשמוע את מי שעוסק בפרקטיקה ביום יום".

 

עו"ד זמיר ממשרד המשפטים השיבה לשופט אורנשטיין כי הכוונה אינה להוציא את הסמכויות מידי בית המשפט וכי ההבחנות שעורך דו"ח ועדת אנדורן בשלבים השונים אינו מונע מהנושים לפנות לבית המשפט.

 

עו"ד עופר שפירא עו"ד עופר שפירא

 

"איסור פרסום הוא לא פרקטי"

 

"במדינת ישראל הליך של הסדר חוב נמשך בערך שנה, זה טוב לטירונות אבל לא לחיים עסקיים של חברה, אמר בדיון עו"ד אהרון מיכאלי, ראש מחלקת חדלות פירעון במשרד גולדפרב זליגמן. "כשמסתכלים על המצב הקיים - הוא לא נותן לנו פתרון. עדיף לחברה לזהות את הבעיה בזמן, כי אז התרופה פשוטה ומצומצת יותר ולא תזדקק לניתוח לב פתוח - דווקא אז אנחנו לא נותנים לחברה את הכלים. צריך לפתח פלטפורמה, רעיון קצר".

 

עו"ד עופר שפירא התייחס להמלצת אנדורן לפיה בשלב הראשון תינתן לחברה האפשרות להתנהל בחשאיות. "השבוע ראינו מה זה חשאיות", אמר עו"ד שפירא בהתייחסו לאיסור הפרסום על שמה של חברת ב.יאיר במסגרת חשדות של בעלי השליטה בה. "היה צו איסור פרסום פורמלי אבל שער המניה ירד ב-20% – בעידן של האינטרנט, פייסבוק ו-וואטסאפ כנראה שהניסיון לשמור על חשאיות, איסור פרסום הוא לא פרקטי. ההתייחסות לחשאיות רצתה ליצור איזה מנגון של מקל וגזר, ליצור אינסטיב לבעלי שליטה בחברות להתחיל הסדר בשלב מוקדם. אני חושש שהוועדה קצת פספסה בפרקטיקה של הסדרי החוב, העובדה שבעלי שליטה מפחדים לאבד שליטה. זה הקונספציה שלדעתי פוספסה. מבינים שבהליך הזה, בפנייה, גם פנייה חשאית לכנ"ר מתחילה תהליך ארוך שאת סופו הם לא יודעים. הייתי בלא מעט הסדרים בהם ייצגתי, אחת הבעיות היא חוסר נכונות של החברה להכיר בזה שיש בעיה".

 

"גביית שכ"ט לפי שעות עבודה הוא בעייתי"

 

חברי הפאנל התמקדו גם נושא שכר הטרחה של המפרקים, לאור ההצעה של משרד המשפטים לתיקון שכר הטרחה. כשההצעות החדשות, כך לפי עו"ד הירשמן, מעבירות את המשקל משכר טרחה שמבוסס על הצלחה לשכ"ט שמבוסס על דיווחי שעות. "אנחנו בוועדת הפירוקים של לשכת עוה"ד", אמר הירשמן, "חושבים שהרעיון הוא לא רעיון טוב. גביית שכ"ט לפי שעות עבודה הוא בעייתי, מתמרץ לא טוב ויגרום בפועל לתיקים שיהיו ארוכים יותר. סבורים שיעמיס יותר על הפיקוח, יהווה יתרון למשרדים הגדולים אל מול הקטנים. הגשנו נייר עמדה למשרד המשפטים".

 

"אני ער לביקורת, רואה עיתונים וטלוויזיה", אמר השופט אורנשטיין. "אני מציע שניכנס לפרופורציות. כשופט שדן בחדלות פירעון אני מקבל כל יום 100 בקשות. זה לא מעט. במסגרת אלו ישנן לא מעט בקשות הקשורות לשכ"ט. הציבור לא יודע על זה, אלו בקשות סדורות, הנבדקות על ידי כנר וביהמ"ש. הציבור רק יודע על אותם של מספר מצומצם. אבל זה לא חזות הכל. רוב התיקים אין בהם בעיה של שכ"ט. לא צריך בגלל מעט תיקים שאפשר לספור על 2 כפות ידיים לשנות סדרי עולם. התקנות בתפיסה שלהם נכונות - מתגלמות לפי הצלחה וזה נכון בקונספציה. אם יתוגמלו לפי שעות, אני מאוד חושש וגם הבעתי בהחלטות שלי, לא אוכל לבקר את השעות שלהם, אין לי את הכלים לזה".

 

גורם המקורב לוועדה הגיב לדברי אורנשטיין: "הוועדה ראתה לנגד עיניה את טובת הנושים והחברה וביקשה לוודא שתהליך הסדרי החוב נעשה בצורה היעילה והאפקטיבית ביותר עבורם".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x