שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

פורסמו המלצות ששינסקי 2: מס רווחי יתר בשיעור 42% יוטל על כיל

כיום משלמת כיל תמלוגים של 5%-10%; הוועדה גם ממליצה להעלות את התמלוגים על פוספטים מ-2% ל-5%; לגבי המים המינרליים המליצה שלא להטיל מס או תמלוגים, אך לקבוע תעריף מיוחד לשימוש בהם. לפי האוצר, יישום המסקנות יכניס לקופת המדינה כ-500 מיליון שקל בשנה

תומר גנון וליאור גוטמן 11:4018.05.14

ועדת ששינסקי 2 לבחינת החלק היחסי אותו מקבלת המדינה כתוצאה משימוש במשאבי טבע הגישה את דו"ח מסקנות הוועדה להערות הציבור. לאחר שיתקיימו מספר שימועים לציבור יוגש הדו"ח הסופי לשר האוצר. יישום כלל הצעדים יכניס לקופת המדינה כחצי מיליארד שקל.

לצפייה בדו"ח המלא של ועדת ששינסקי 2 - לחצו כאן

לצפייה בעיקרי טיוטת המלצות ועדת ששינסקי 2 - לחץ כאן

 

חלק הציבור ברווחים הנובעים מהמחצבים בישראל (שיעור ה-GT) עמד על 23% בלבד בשבע השנים האחרונות, זאת לעומת חלק הציבור ברווחי הגז והנפט העומד על למעלה מ-50%. כך קבעה הוועדה לבחינת חלקה של המדינה באוצרות הטבע (ועדת ששנסקי 2), שמפרסמת היום את מסקנותיה.

 

פרופ' איתן ששינסקי פרופ' איתן ששינסקי צילום: מיקי אלון

 

חברי הוועדה סבורים כי יש להטיל מס רווחי יתר, על כלל המחצבים המצויים בישראל ועל אלו אשר יתגלו בעתיד. צעד זה צפוי להעלות את שיעור החלק אותו מקבל הציבור ל-46%-57%. הוועדה ממליצה כי המס יחושב על פי מודל המבוסס על דוחות הרווח וההפסד החשבונאיים, והוא ייגבה לאחר שיובטח לחברה שיעור תשואה של 11% על נכסיה. המס בשיעור של 42% ייגבה על בסיס שנתי והוא יהווה כלי נוסף בתמהיל המיסוי הכולל תמלוג ומס חברות. הוועדה ממליצה שמס רווחי היתר יוטל על כיל החל מה-1.1.2017, ולא עם אישור החוק, על מנת לתת לה זמן להסתגל.

 

המס המיוחד שתטיל הוועדה על רווחי כיל בשל השימוש שהיא עושה במשאבי ים המלח, עשוי להגיע ל-450-300 מיליון שקל בשנה. עם זאת, הוועדה ממליצה שלא להטיל מס רווחי יתר, או לגבות תמלוגים שנתיים, על שימוש במים במינרליים משום שעל פי נתונים שהוצגה לה מדובר בפעילות הפסדית. כן ממליצה החברה לא לעלות את גובה התמלוגים על שימוש במחצבי כריה כגון חצץ ואבן גיר. זאת בשל החשש שהעלאה תגולגל בסופו של דבר אל הצרכנים ותגולם במחירי הדיור והסלילה.

 

אשלג, ברום ופוספטים

 

כאמור על פי מודל הועדה, המס שיוטל על כיל יבטיח לה תשואה של 11% על נכסיה. הוועדה ממליצה שהתמלוגים שמשלמת כיום החברה, שנעים בין 5%-10%, יעמדו על שיעור קבוע של 5%. הוועדה ממליצה בנוסף לעלות את התמלוגים השנתיים על פוספטים, שאותם כורה כיל בנגב, מ-2% ל-5%.

 

על פי מצגת של רשות המסים מאוקטובר 2013, חלקה של המדינה (תמלוגים + מס חברות) מענף הכימיה, שמבוסס ברובו על כיל, עומד כיום על כ-18%. על פי דו"חות כיל, סך התמלוגים שהיא שילמה בין השנים 2009-2013 עומדים על כ-325 מיליון דולר (כ-1.2 מיליארד שקל), כאשר הרווח הנקי באותה תקופה הסתכם ב-20.1 מיליארד שקל.

 

חצץ ואבן גיר

 

מדובר באחת ההמלצות המפתיעות בדו"ח. כיום גובה רשות מקרקעי ישראל תמלוג בגובה של כ-4.4 שקל לטון חצץ (המהווה 80% מכלל מחצבי הכרייה) או אבן גיר. מתוכם 4.03 שקל לקופת המדינה, ועוד 0.36 אגורות לקרן לשיקום מחצבות. על פי נתוני רשות מקרקעי ישראל, נכון ל-2012 סך הכנסות המדינה מתמלוגי כרייה וחציבה עמדו על 198.5 מיליון שקל– רובם המכריע מחצץ.

 

בעבר הזמינה הרשות דו"ח מהכלכלן רן חקלאי, שבו הומלץ להעלות את תמלוגי החצץ של המחצבות בהדרגה עד לסכום של 22.7 שקל לטון ב-2014 – פי חמישה מהנהוג כיום. על פי הדו"ח שנגנז ונחשף בעבר ב"כלכליסט", העלאת התמלוגים הייתה מכניסה לקופת המדינה כ-400 מיליון שקלים בממוצע מדי שנה.

 

אלא שחברי ועדת ששנסקי 2 הגיעו למסקנה שהעלאת התמלוגים תגרום לעליית תשומות הבנייה. החצץ מהווה כיום 6% ממחיר הבנייה למגורים, וכ-45% ממחירי סלילת הכבישים. בוועדה סבורים שהעלאת התמלוגים עליו, מבלי שהריכוזיות והתחרותיות הנמוכה בשוק זה תיפתר (שלוש חברות שולטות ב-80% ממנו), תגולגל באופן אוטומטי למחירי הדיור או מחירי סלילת הכבישים, וכך יצא שהועדה תטיל בעצם מס עקיף את האזרחים.

 

כפי שנחשף ב"כלכליסט", רשות ההגבלים העסקיים גיבשה לאחרונה מודל לצמצום כוחן של החברות השולטות בשוק זה – הנסון (18%), רדימיקס המחזיקה באבן וסיד (33%) ושפיר הנדסה (30%).

  

מים מינרליים

 

המלצה של הוועדה שצפויה לעורר ביקורת ציבורית היא בתחום המים המינרליים. היא סבורה שלא ניתן לגבות כלל מס על רווחי חברות המים המינרליים, משום שמדובר בתחום הפסדי. בנוסף, הוועדה סבורה גם שאין לגבות תמלוגים מהחברות הפועלות בתחום על השימוש במים, כשכבר כיום עומדים על שיעור 0. ההחלטה נובעת מכך שהחברות הציגו לוועדה נתונים המעידים על הפסדים משימוש במשאב, ולכן הטלת מס על רווחים אינה אפקטיבית. עם זאת הוועדה ממליצה שיקבע תעריף מיוחד לשימוש במים אלה – תעריף שאינו תעריף לשימוש בתעשייה, לשימוש ביתי או לחקלאות.

 

על פי מצגת של יצרני המים המינרליים בהתאחדות התעשיינים שהוצגה במהלך דיוני לועדה, בענף המים המינרליים בישראל נמכרים כעשרה מותגים כששלושה מהם של יצרנים המסתמכים על מעיינות מקומיים: עין גדי, מי עדן ונביעות. את אישורי שאיבת המים מהמעיינות הטבעיים הם מקבלים מרשות המים ומשלמים בתמורה תעריף לשימוש תעשייתי. לטענת היצרנים, תעשיית המים המינרליים משתמשת בפחות מ-1 מיליון מטר קוב מתוך צריכה מצרפית של כ- 1,400 מיליוני מטר קוב מים שפירים.

 

על פי דו"ח מבקר המדינה מאוקטובר 2013, החברות גובות בממוצע כ-5 שקלים לליטר, לעומת כחצי אגורה בממוצע שהן משלמות למדינה עבור שאיבתו. עם זאת הוסיף המבקר בהערה כי חברות המים המינרליים נושאות בהוצאות על בקבוק המים, שיווקם והפצתם. המבקר כתב כי "נושא ניצול המים על ידי חברות המים המינרליים נמשך שנים רבות" וכי "כל עיכוב בטיפול בסוגיה זו פוגע בעקרונות הצדק החלוקתי ופוגע בהכנסות המדינה".

 

במהלך דיוני ועדת ששנסקי 2 טענו שלושת יצרני המים המינרליים הישראלים, כי הרווחים המצרפיים שלהן כל בשנה נתונה לא עולים על 20 מיליון שקל. בנוסף הם התמודדו עם שתי טענות לפיהן יש צורך לגבות מס או תמלוגים. הראשונה היא כי מים הם משאב בחסר, והשנייה היא שפעילותם גורמת לנזקים לסיבה. החברות טענו שהמים שנשאבים מהמעיינות אינם גורמים למחסור במי שתייה בישראל, וכן שהשאיבה אינה גורמת לנזקים לסביבה.

 

עיקרי ההמלצות:

 

1. מס של 42% על רווחי יתר ממשאבי ים המלח (אשלג וברום)

 

2. העלאת תמלוגים על פוספטים מ-2% ל-5%

 

3. אי הטלת מס או תמלוגים על מים מינרליים, אך קביעת תעריף מיוחד לשימוש בהם

 

4. השארת התמלוגים על חצץ ואבן גיר על 4.4 שקל לטון

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x