המבקר: המדינה כשלה בטיפול במאות אלפי משפחות הזקוקות למזון
דו"ח מבקר המדינה משרטט לראשונה בקווים ברורים כיצד נכשלה המדינה שוב ושוב בתכנון וביישום תוכניות להבטחת תזונה ראויה למאות אלפי משפחות במצוקה - ואינו מתרשם מתוכניות הממשלה הנוכחית
- משרד מבקר המדינה: "חריגות השכר והפנסיה של חברת החשמל הגיעו ל-11 מיליארד שקל"
- מי מפקח על הכספים שגובים בתי הספר מההורים בכל שנה?
- מבקר המדינה: גיבוש ההמלצה להגנה על שדות הגז ארך שלוש שנים
הממצאים של שפירא, שאותם הוא מסכם במילה "חידלון", מצביעים על חוסר מדיניות כה נרחב וחוסר יכולת מימוש תוכניות כה נרחבת עד שהוא אינו ממהר להתרשם מההצהרות של שר הרווחה הנוכחי, מאיר כהן, ולפיהן המדינה תשקיע 230 מיליון שקל באספקת מזון ל-130 אלף תלמידים ונזקקים. כנראה שהמבקר עושה בצדק, משום שהתכנית שהוצגה בינואר והיתה אמורה להתחיל לפעול הרבה לפני חג הפסח עוד לא החלה לפעול, בין השאר עקב ויכוח בין משרד המשפטים לרווחה לגבי אופן העברת הכספים לעמותות. זהו רק עוד סימן קטן לאופן שבו המדינה מתקשה לממש את מחויבותה להבטחת בטחון תזונתי לאזרחיה.
מבקר המדינה יוסף שפירא. אם תוכנית הממשלה לא תתוקצב באופן רב-שנתי היא פשוט תתנדף צילום: עמית שאבי
אחרי 3 שנים יש תוכנית
בפעם הראשונה דוח המבקר מתאר בדיוק את הבירוקרטיה והפוליטיקה שגורמת לכך ששליש מהמשפחות עם הילדים בישראל מדווחות על חוסר ביטחון תזונתי, לפי סקר של הביטוח הלאומי מ-2012. הבדיקה של המוסד העלתה גם שכ-300 אלף משפחות דיווחו על חוסר ביטחון תזונתי שהוגדר כ"ניכר" – משפחות שציינו כי בשל מחסור בכסף לעתים לא אכלו יום שלם או צמצמו את גודל הארוחות שלהם במשך כמה חודשים בשנה.
המדינה אמנם מספקת באמצעות מפעל ההזנה בבתי הספר ארוחה חמה ל-310 אלף תלמידים ביישובים ברמה כלכלית-חברתית נמוכה, אולם זהו פתרון חלקי מאוד. עיקר הדאגה לבטחון התזונתי של אותן משפחות מוטל על כתפיהן של עמותות המזון השונות, שגם מספקות את הארוחות וגם צריכות לגייס את התרומות, שכן המדינה כמעט ולא מעבירה אליהן כספים. לדוגמה, ב-2012 הועברו רק 14.6 מיליון שקל לעמותות המזון ובשנה שעברה הסכום נחתך כמעט במחצית, כאשר רוב התמיכה מיועד באופן חד פעמי לסלי מזון לפסח. אגב, מבין העמותות המקבלות את התמיכות אין אפילו עמותה אחת מהמגזר הערבי.
קואוצ'רים בסכום של 5 מיליון שקל
דוח המבקר מפרט בדיוק עד כמה אטי הטיפול של המדינה באחת הבעיות האקוטיות שיודעות המשפחות העניות בישראל. הנה לוח הזמנים כפי שהמבקר מפרט אותו: במאי 2007 הקים שר הרווחה דאז, יצחק הרצוג, ועדה בין משרדית לבחינת אחראיות הממשלה להבטחת בטחון תזונתי. הרצוג לא עשה זאת סתם כך אלא כתוצאה מבג"ץ שהגיש ארגון לתת, אשר אילץ את המדינה לקבוע מדיניות סדורה בנושא.
ביולי 2008 מחק בג"ץ את העתירה בתקווה שמעתה הכל יהיה בסדר כאשר במקביל ועדת השרים לענייני רווחה אימצה את המסקנות של אותה ועדה בין משרדית, אך בתנאי שכל הנושא התקציבי יוסדר מול משרד האוצר. שר האוצר דאז, רוני בר און, הגיש ערר על החלטת ועדת השרים ובכך למעשה קבר אותה.
בתחילת 2009 התחלפה הממשלה והרצוג הציג באפריל את מסקנות הוועדה שהקים שנתיים לפני כן לראש הממשלה החדש, בנימין נתניהו, שהחליט לקדם את הנושא. שבעה חודשים עברו עד שבנובמבר אותה שנה הצטרפו גם נציגי האוצר לדיונים ונקבע כי משרד הרווחה, משרד האוצר וארגון הג'וינט יקיימו ביחד מיזם "לקיום הבטחון התזונתי" והוא נחתם בין המשרדים במרץ 2010. המיזם היה אמור לכלול דירוג עמותות המזון לפי איכות פעילותן בתקציב של 3 מיליון שקל, אסדרה (רגולציה) של התחום באמצעות הקמת ארגוני גג שייהנו מסיוע ממשלתי ועוד, וכל זה בסכום של 14.5 מיליון שקל בשנה ותמיכה נוספת בליווי משפחות נזקקות, בין השאר באמצעות מאמנים אישיים (קואוצ'רים) בסכום של 5 מיליון שקל.
300 אלף משפחות דיווחו ב-2012 על חוסר ביטחון תזונתי. תור לחלוקת מזון לפני חג הפסח (ארכיון) צילום: צביקה טישלר
בלי כסף מאמריקה התוכנית לא מיושמת
אמנם שלוש שנים לקח למדינה מהרגע שהוגש נגדה בג"ץ אבל סוף כל סוף, כותב המבקר, היה נראה שתהיה אסדרה ותמיכה ברורים בפעילות עמותות המזון. אלא שמתברר שהכוונה היתה לתיקצוב התכנית רק לשנים 2012-2010 ומ-2013 הכוונה היתה שהעמותות יתקצבו בעצמן את פעילות התוכנית. כן, העמותות יתקצבו בעצמן את הרגולציה עליהן. לא רק זה, אלא התברר שהאסדרה בפועל תיעשה על ידי עמותה ולא על ידי משרד הרווחה עצמו.
למרות כל אלו המיזם ניסה להתקדם. משרד הרווחה הצליח להשיג הבטחה מהקרן לידידות לתרומה של 15 מיליון דולר בשלוש שנים, הג'וינט פירסם מכרזים להתקשרות עם עמותה לאסדרת חלוקת המזון ועם שתי עמותות שיהיו אחראיות על חלוקת המזון. המכרדים לקחו זמן ורק במרץ 2011 נקבעו הזוכים בהן ורק ביולי 2011 הציגו אנשי משרד הרווחה את התכנית לעמותות הזוכות. בדצמבר 2011 הקרן לידידות החליטה שהיא לא תעביר כסף למיזם של משרד הרווחה, שלדעתה לוקה בטיפול באי בטחון תזונתי אך גם זה לא מה שמנע את תפעול המיזם. אכן, ביולי 2012 החלה לפעול התוכנית להבטחת הבטחון התזונתי כפיילוט בשנים עשר יישובים בשנים 2012-2010.
כך, לקח למדינה חמש שנים אחרי שנדרשה בפעם הראשונה לסוגייה לקדם איזושהי התחלה של מדיניות להבטחת הביטחון התזונתי, אך גם באופן חלקי מאוד. לכן אין להתפלא שהמבקר לא ממהר להתפעל מהתכנית הנוכחית של המדינה ומדגיש כי אם לא תתוקצב באופן רב שנתי היא פשוט תתנדף.
העיריות שולחות לעמותות שקורסות
המבקר נוגע בנקודה רגישה נוספת והיא ההתמודדות בשטח של לשכות הרווחה העירוניות עם משפחות במצוקה ומחסור במזון. העובדים הסוציאליים בלשכות הם למעשה האחראים על אספקת השירותים השונים של משרד הרווחה אך הם לא מקבלים את התקציב הראוי לכך. לראייה, כותב המבקר, הלשכות נאלצות להסתמך על כ-20 עד 30 מיליון שקל בשנה שמעבירה להם הקרן לידידות במקביל לסכום דומה שמעביר משרד הרווחה והשלמה של עוד כ-8 מיליון שקל שמגיע מהרשויות עצמן.
שר הרווחה מאיר כהן. "הדו"ח מתייחס לתקופה שקדמה לממשלה הנוכחית" צילום: חיים כץ
הסכומים הללו נועדו להתמודד עם מצוקות פרטניות ומהווים מעין קופה קטנה דרכה יכול העובד הסוציאלי למממן למשפחה קניית מוצרי חשמל, אביזרים רפואיים ולפעמים גם מזון לילדים. אולם בפועל רק חלק קטן מהכסף מיועד לטיפול במצוקה של מחסור במזון וכך נאלצות המשפחות הללו להסתמך על עמותות שונות במקום על המדינה או הרשות המקומית. בכמה מקרים שבדק המבקר, כמו לדוגמה בנצרת , קריית ים וחדרה, העמותות כבר קרסו ולא הצליחו לעמוד בקצב המשפחות שמגיעות אליהן, פעמים רבות בעידוד לשכת הרווחה שגם היא כבר לא יכולה לעזור.
שר הרווחה מאיר כהן מסר בתגובה כי "הדו"ח מתייחס לתקופה שקדמה לכהונת הממשלה הנוכחית, וחשוב לי מאוד להדגיש כי הוא תואם בחלקו הגדול של המדיניות אותה אני מוביל. מדיניות שכוללת בראש ובראשונה לקיחת אחריות של המדינה לביטחון תזונתי. מדינה אינה יכולה להתעלם מצרכים כל כך בסיסיים של כשלוש מאות אלף אזרחים ועל כן החלטנו יחד עם שר האוצר להרחיב באופן משמעותי את התכנון המקורי של הפרויקט, וחשוב מכך - להוציאו אל הפועל. המאבק בעוני על תופעותיו, הוא משימה ראשונה בחשיבותה ואני מאמין שאצליח להעביר את המסר הזה בתוך הממשלה ולגייס את כולם להסרת האיום הזה".
