$
בארץ

רותם אמפרט: פעילות גירעונית אך הכרחית לכיל

באמצעות הפוספט מייצרת כיל רכיבים שמהותיים גם ליתר פעילויות החברה

ניר צליק 06:5606.04.14
ביום חמישי בערב פרסמה כילהודעה לבורסה ובה ציינה שבעקבות הודעתה של שרת הבריאות כי היא מתנגדת לכרייה בשדה בריר, החברה בוחנת את ההודעה והשלכותיה, לרבות המשך פעילות של החברה־הבת רותם אמפרט. האיומים בסגירת המפעל מגיעים על רקע העובדה כי עתודות סלעי הפוספטים של החברה כיום ללא שדה בריר יספיקו לכ־7–8 שנים בלבד.

 

פעילות מפעל רותם אמפרט מעסיקה כ־1,200 עובדים. בנוסף לעובדים אלו, מעסיקה כיל כ־7,000 עובדים כקבלני משנה, על פי הערכותיה. המפעל נקלע להפסדים נכבדים אחרי ש־OCP המרוקאית, ששולטת בכ־70% מענף הפוספטים העולמי, חתכה את מחירו ב־50% ברבעון הרביעי של 2012 ל־80 דולר לטונה. מטרת המדיניות האגרסיבית של OCP היתה לדחוף החוצה מהענף מתחרים חלשים כגון כיל, ובהמשך להעלות את המחירים בחזרה. חולשתה של כיל נובעת מכך שעלויות ההפקה שלה בתחום גבוהות יחסית, ומנגד היא אינה יכולה להוזיל את העלויות בצורה משמעותית על ידי שיפורים טכנולוגיים, על רקע העובדה כי אין לה אופק ודאי לעתיד.

 

כיל גם החלה להיערך לפעילות בתחום הפוספטים מחוץ לתחומי מדינת ישראל, כאשר בספטמבר 2013 חתמה החברה על מזכר הבנות עם Duc Giang הווייטנאמית, לתפעול משותף של כריית פוספט במדינה. כיל עשויה גם לפנות לכריית פוספטים במקומות אחרים כגון דרום אמריקה. באופן זה, המהלך של OCP עשוי להוביל לכך שכיל דווקא תוזיל את עלויות כריית הפוספטים שלה והיא עשויה להפוך למתחרה חזקה בהרבה בתחום זה.

 

במובנים מסוימים, שוק הפוספטים מזכיר את הנעשה בחברה גם בתחום העיקרי שלה: האשלג. הזיכיון של כיל לכריית אשלג בים המלח צפוי להסתיים בשנת 2030, וחוסר הוודאות בנוגע לקבלת הזיכיון מעבר לשנה זו החל להוביל אותה לחיפוש אלטרנטיבות מחוץ לתחומי מדינת ישראל. זאת כאשר כבר כיום כורה כיל אשלג גם בבריטניה ובספרד, ולאחרונה היא חתמה על הסכם לפיתוח פעילות כריית אשלג באתיופיה.

 

רותם אמפרט רותם אמפרט צילום: חיים הורנשטיין

 

על אף משניותם בפעילותה, באמצעות הפוספט מייצרת כיל רכיבים שמהותיים גם ליתר פעילויות החברה, כך שהיא לא תוכל להישאר ללא מקור אחר לסלעי פוספט. כך למשל, מהפוספט היא מפיקה חומרי בסיס לפעילותה בתחום החומרים לתעשיית המזון והניקיון. כלל פעילות הפוספטים מהווה כרבע מהכנסות החברה כולה, שהסתכמו בכ־1.4 מיליארד דולר ברבעון הרביעי של 2013, עלייה של כ־9% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.

 

כיל אינה מפרידה את פעילותו של מפעל רותם אמפרט מיתר הפעילות, אך ההערכות הן כי המפעל עצמו גירעוני וכי ההפסד התפעולי במפעל ברבעון הרביעי הסתכם בכ־10 מיליון דולר. הנתונים היחידים שנחשפים באופן ציבורי הם מכירות מגזר דשני הפוספט, שירדו ב־2.8% ברבעון הרביעי ל־356 מיליון דולר. הירידה במכירות היתה מהותית יותר, והקטינה את ההכנסות בתחום זה ב־57 מיליון דולר, אך איחוד המכירות של חברות שנרכשו ב־2013 כגון הגסנד הגרמנית שתרמה להכנסות והשפעת שער החליפין העלימו את הירידה מהשורה התחתונה.

 

כדי לחפות על הירידה ברווחיות המגזר, נפרדה כיל מ־115 עובדים ברותם אמפרט וביצעה הפרשה של 60 מיליון דולר עבור פיצויי הפיטורים שלהם. כך עבר מגזר הפוספטים להפסד תפעולי של 51 מיליון דולר ברבעון הרביעי של 2013. בנטרול אלה, ירד הרווח התפעולי במגזר הפוספטים ל־9 מיליון דולר בלבד.

 

הפעילות בשדה בריר היא לאו דווקא מהותית מבחינת היקף הכרייה בשדה, אלא יותר מבחינות עתיד הפעילות: כדי להשקיע בטכנולוגיה חדשה יותר לכריית פוספטים, כיל זקוקה לאופק אמיתי של משאבי פוספט. בנוסף, סינרגיות תפעוליות נוספות היו מאפשרות לחברה להפוך את המגזר לרווחי יותר.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x