בארץ

ועדת אלאלוף: להעלות קצבאות ילדים ב-2 מיליארד שקל בשנה במהלך עשור

ההמלצות הראשוניות של הוועדה למלחמה בעוני מדברות על שינוי דרמטי של מדיניות הקצבאות ומערכת הרווחה. בבנק ישראל מתנגדים למהלך בשל מגבלת התקציב ומחשש כי הוא יעודד אבטלה

מיקי פלד 17:0725.03.14
הוועדה למלחמה בעוני בראשותו של אלי אלאלוף מתכוונת להמליץ על העלאת קצבאות הילדים ביותר מ-2 מיליארד שקל על פני עשור, העלאת קצבאות הבטחת ההכנסה ועוד - כך עולה מהצגה ראשונה שנערכה היום (ג') לטיוטת חלק מההמלצות של הצוותים השונים של הוועדה. בחלק גדול מהמקרים מדובר בהמלצות ראשונות שעוד לא קיבלו את תמיכת כל חברי הוועדה. ב-8 לאפריל תוציא הוועדה דו"ח ביניים שיוגש לשר הרווחה, מאיר כהן.

אחת ההמלצות של צוות פרט, משפחה וקהילה שבראשו עמד פרופ' ג'וני גל מהאוניברסיטה העברית היא העלאת קצבאות הבטחת ההכנסה למשפחות כך שייקבעו על רף של 66%-75% מקו העוני במקום עד מחצית ממנו כיום. הקצבה הממוצעת כיום עומדת על 2,100 שקל למשפחה כאשר קו העוני למשפחה בת 4 נפשות עמד ב-2012 על 7,219 שקל בחודש.

 

אילוסטרציה אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק

 

יחד עם העלאת קצבאות הילדים מדובר על תקציב של מעל ל-3 מיליארד שקל בשנה, שבמקרה של קצבאות הילדים קוצץ רק באוגוסט האחרון. מאז הקצבאות עומדות על 140 שקל לילד במקום 176 לילד הראשון וההמלצה של הוועדה עשויה להיות החזרה הדרגתית של הקצבאות על פני עשור לרמתן לפני הקיצוץ, גם אם בתמהיל מעט שונה בין המשפחות, אם כי טרם הוחלט על התמהיל.

 

המלצה אחרת שלגביה לא נקבע סכום היא לבנות תוכנית של מענק לכל ילד שיגיע לגיל 18, על מנת לתת איזשהו מצע בסיסי של הון לכל ילד ללא קשר להכנסת הוריו. גל לא הסתיר בתחילת דבריו כי לדעתו רק שינוי דרמטי של "סדר העדיפויות הממשלתי יכול לשפר את מצב העוני בישראל". גובה מענק ההעצמה הוא 30 אלף שקל, כאשר התוכנית בנויה על השתתפות ההורים והמדינה.

 

שרת הבריאות, יעל גרמן. הנעה מחדש של הרפורמה לביטוח סיעודי-ציבורי שנקברה בתקופתה שרת הבריאות, יעל גרמן. הנעה מחדש של הרפורמה לביטוח סיעודי-ציבורי שנקברה בתקופתה צילום: עמית שעל

 

נציגת בנק ישראל בוועדה, ד"ר ניצה קסיר, הודיעה כי היא מתנגדת להעלאת הקצבאות מכיוון ו"צריך לקחת בחשבון את מגבלות תקציב המדינה ויש חשש שהעלאת קצבאות תוציא אנשים ממעגל התעסוקה, כמו שהיה בסוף שנות ה-90', אם כי זה נכון שעכשיו יש בעיה של עובדים עניים".

 

לעומתה אמר גל כי "הבטחת הכנסה היום בגובה שלא מאפשר קיום בסיסי בכבוד. זה לא נורא אם המצב הזה נמשך כמה חודשים אבל זה נורא אם מדובר בכמה שנים". מהסיבה הזו מתכוון גל גם להמליץ על תוספת למשפחות אלו, כמו גם הגדלת הסכום שאם משתכרים מעליו קצבת הבטחת ההכנסה תקוצץ (סכום המגונה "דיסריגרד") ל-85% מקו העוני. כלומר במקום 636 שקל בחודש היום לכ-2,100 שקל בחודש ובהתאם גם קיזוז הדרגתי של ההטבות שמקבלות משפחות שחיות על הבטחת הכנסה אם ההורים יוצאים לעבוד, כמו לדוגמה הנחות בשכר לימוד לגני הילדים, ארנונה ועוד.

 

אכיפה מוגברת של ההפרשות לקרן הפנסיה

 

הוועדה גם דנה בדרכים לאכוף בצורה טובה יותר את צו הפנסיה חובה שמחייב כל מעסיק להפריש מינימום מסוים לטובת חיסכון פנסיוני, כאשר על פי הערכות ישנם כ-200 עד 300 אלף שכירים בישראל, רובם ככולם בשכבות החלשות, שמעסיקיהם לא מפרישים להם כלל. לכן מציע הצוות בראשות גל להשתמש במערכת הגבייה והפיקוח של הביטוח הלאומי על מנת לאכוף הפרשה שכזו. נכון לעכשיו אין המלצה על כך שקרן הפנסיה עצמה תהיה בביטוח הלאומי, כפי שמעוניינים פעילים חברתיים רבים. הצוות ימליץ גם על פתיחת מרכזי מידע למיצוי זכויות בצמוד ללשכות הרווחה העירוניות.

 

צוות הבריאות של ועדת אלאלוף הציג גם הוא כמה מהמלצותיו, ביניהם הרחבת טיפולי השיניים המשמרים כחלק מסל הבריאות הניתנים כיום לילדים עד גיל 12 גם לקשישים מעל גיל 75 ולילדים ממשפחות במצוקה. כמו כן, הצוות, בראשות פרופ' ורדה סוסקולני מאוניברסיטת בר-אילן המליץ גם על הנעה מחדש של הרפורמה לביטוח סיעודי ציבורי, בהתאם לתכנית של סגן שר הבריאות לשעבר, יעקב ליצמן, שהשרה הנוכחית, יעל גרמן, קברה עם כניסתה לתפקיד.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x