שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

שנה לממשלת נתניהו השלישית: מה השרים עוד צריכים לשפר?

בשנה הראשונה לממשלה החדשה רוב השרים הכריזו על שינויים שעדיין לא יושמו. כתבי "כלכליסט" מסכמים מי הצליח, מי נכשל ומי בעיקר הצטיין בדיבורי סרק. כתבה ראשונה בסדרה

כתבי כלכליסט 10:0217.03.14

בנימין נתניהו

ראש הממשלה

התרחק מהעשייה הכלכלית, אבל חזר לאידיאולוגיה המקורית שלו

 

השנה קרה דבר מוזר. בעת ובעונה אחת התרחק ראש הממשלה בנימין נתניהו מהעשייה הכלכלית (בין היתר בגלל הימצאות של שר אוצר דומיננטי בשטח אחרי כמה שנים של שטייניציות) והתקרב לנתניהו הכלכלי המקורי, זה שראינו בתור שר אוצר בממשלת שרון.

 

אחרי שנתיים של חלוקת כספים, העלאות מסים וכניעה לכל ועד עובדים אפשרי הוא חזר השנה למקור. את המסים צריך להוריד, השוק הפרטי צריך לעשות דברים במקום הממשלה, את הקצבאות צריך לקצץ וכיוצא באלה. גם משל השמן והרזה חזר לז'רגון בנאום שנשא נתניהו בדאבוס.

 

נתניהו נתניהו צילום: אוראל כהן

 

מה שמוזר בהתנהלות הזאת של ראש הממשלה הוא הדואליות, כמעט דיסוננס, בין מה שנתניהו מבטיח לציבור הישראלי כאן ועכשיו לבין מה שהוא מתכנן לעתיד. כי לנתניהו יש חזון כלכלי מרשים. הוא פועל ללא לאות בשביל להפוך את ישראל למעצמת סייבר ובשביל למשוך לכאן חברות זרות בכל תחום אפשרי (בין היתר משיקולים גיאו־פוליטיים) ומשקיע הון עתק בפיתוח תשתיות תחבורה, גם כאלה שכל הגורמים המקצועיים טוענים שהן לא נחוצות.

 

ואולם, נתניהו של הכאן ועכשיו לא מספק את הסחורה כבר כמה שנים טובות. מחירי הדיור גדולים על ממשלתו השלישית כפי שהיו גדולים על ממשלתו השנייה, קצב הצמיחה מאט משום שפוטנציאל הצמיחה של המשק הישראלי יורד ונתניהו עדיין לא מצליח להציג במהירות קבלות בתחום שילוב המגזרים הפחות יצרניים בשוק העבודה הישראלי.

 

אמנם העלייה באי־השוויון בחלוקת ההכנסות נבלמה, אך היא צפויה להתחדש עם החזרה למתווה הורדת המסים, ובכל מקרה ישראל נותרה אחת מהמדינות האי־שוויוניות ביותר כיום בקרב המדינות המפותחות. הרבה חזון מרשים, מעט דברים לכתוב עליהם ביום־יום.

 

שאול אמסטרדמסקי

 

לשיפור: יכול להיות שהגיע הזמן לטפל במחירי הדיור. ראש הממשלה יצטרך גם להציג קבלות בשילוב מגזרים פחות יצרניים במשק.

 

לשימור: הפעילות להפיכת ישראל למעצמת סייבר ויכולת משיכת ההשקעות הזרות למדינה. ציון לשבח מגיע גם בפיתוח תשתיות תחבורה.

 

 

סילבן שלום

שר התשתיות

מעל הכל: האם הוא יתמודד על הנשיאות?

 

הדבר הבולט בכהונתו הוא הניסיון ליצור מציאות חדשה במשק האנרגיה. לא מדובר רק באישור יצוא הגז מחודש יוני, אלא גם בהקמת ועדה בין־משרדית שתנסה להפריט חלקית את חברת החשמל ולהעביר רפורמה במונופול החזק במשק. מדובר בצעדים ראוים.

 

מנגד, שלום מזניח את פיתוח משק הגז הטבעי. חיבור של הגז לחוף עדיין אין, תוכנית־אב למשק הגז נמצאת רק בשלבי גיבוש, היזמים עוד מחכים לפגישה אישית ואפילו המחלוקת על מי יפקח על הגז במפעלים היתה צריכה להגיע עד למשנה ליועמ"ש אבי ליכט, שהכריע: האחריות אצל שלום.

 

סילבן שלום סילבן שלום צילום: אוראל כהן

 

ואולם, ההיעדרות הכי בולטת של שלום מהתקשורת היתה דווקא בימי הסופה הגדולה. אנשי חברת החשמל רצו בשלג בשביל כל עמוד שקרס, אבל שר האנרגיה היה בצד.

 

מלבד אלה מרחפת השאלה אם שלום יתמודד על הנשיאות או לא, כשהשר ממלא פיו מים.

ליאור גוטמן

 

לשיפור: מצאנו המון גז, עכשיו רק צריך שהוא יגיע לישראל.

 

לשימור: הרפורמה בחברת החשמל יצאה לדרך.

 

מאיר כהן

שר הרווחה

1.7 מיליון עניים עדיין מחכים

 

השנה הראשונה של כהן לוותה בעיקר בהצהרות על המהפכה שהוא עומד להביא - הפסקת הליך ההפרטה של השירותים השונים שמספק המשרד, הבאת תקציבים נוספים ועוד. בינתיים 1.7 מיליון עניים עוד מחכים.

 

הצעד המשמעותי השנה הוא הקמתה של הוועדה למלחמה בעוני, שאמורה להגיש ב־8 באפריל המלצות על איך להוריד את שיעור העוני בישראל. ההמלצות יכללו כנראה הגדלת קצבאות, הרחבת שירותי הסיעוד של העובדים הסוציאליים למשפחות במצוקה ועוד.

 

השר מאיר כהן השר מאיר כהן צילום: חיים כץ

 

לפי הערכות זהירות, רק לחלק שלא כולל העלאת קצבאות יידרשו כ־3 מיליארד שקל מהשנה הבאה. מהיכן יבוא הכסף? לכהן הפתרונים.

 

מהמבחן הגדול כהן עוד מתחמק. בתור שר רווחה הוא גם האחראי על ביטוח לאומי, רשת הביטחון הסוציאלי של הציבור.

 

לפני שנכנס לתפקיד הודיעה ועדה מיוחדת שהקים המוסד כי בעוד 30 שנה לא יוכל לעמוד בתשלום קצבאות. בשנה האחרונה כהן מנהל מדי פעם ישיבות בנושא, אך בכך הפעולות שלו מסתכמות.

 

מיקי פלד

 

לשיפור: הגברת הפיקוח על השירותים המופרטים.

 

לשימור: המהלך להרחבת הביטחון התזונתי לתלמידים.

 

משה (בוגי) יעלון

שר הביטחון

התחיל את השנה כלוזר, סיים כמנצח

 

שר הביטחון יכול להיות מרוצה. בתחילת דרכה של הממשלה הוא היה לוזר גמור, לפחות בכל מה שקשור לפן הכלכלי, ואילו את סוף השנה הוא חותם כמנצח. איך זה קרה? ככה: בתחילת השנה, בדיונים הראשוניים בקבינט הביטחוני על תקציב הביטחון, בוגי הרים את ידו והצביע בעד קיצוץ של 3 מיליארד שקל בתקציב הביטחון.

 

למה? שאלה טובה. עדויות של מי שהיו שם מספרים שיעלון פשוט לא הבין מה הוא עושה. הוא היה שר ביטחון טרי, מנכ״ל משרד הביטחון דאז היה בטיול פרטי בחו״ל, ויעלון זרם. אחר כך, כשהתחלף המנכ״ל, וכשהקצינים הבכירים הביעו את זעמם, יעלון הבין מה הוא עשה ויצא למתקפה.

 

משה בוגי יעלון משה בוגי יעלון צילום: עמית שעל

 

יעלון נתן לצבא את האות להתחיל לעשות את מה שהצבא עושה בכל פעם שבה חרב הקיצוצים מתקרבת: לשחרר לתקשורת ידיעות על הפסקת אימונים, על ביטול גיוסי מילואים ועל פיטורי אנשי קבע. השיא היה בכך ששר הביטחון, עם הרמטכ״ל וראש אכ״א, התחילו לדבר נגד ה״עליהום על אנשי הקבע״. הם לא ייתנו לו יד, הם יגנו גם בגופם על אנשי הקבע.

 

הלחץ עשה לבסוף את שלו. לקראת סוף השנה, אחרי שתקציב המדינה כבר אושר בכנסת, הקבינט שוב התכנס. הפעם היה זה שר האוצר לפיד שהלך קצת לאיבוד, והרים את ידו בעד ההצעה להגדיל את תקציב הביטחון כמעט באותו סכום שקוצץ קודם לכן. הקרב על תקציב הביטחון ל-2015 צפוי להתחיל בחודשים הקרובים, ולהיראות בדיוק אותו הדבר.

שאול אמסטרדמסקי

 

לשיפור: צמצום הספינים סביב דיוני תקציב הביטחון.

 

לשימור: גם כאן מגיעה מילה טובה על הספינה האיראנית.

 

יאיר לפיד

שר האוצר

מוכה וחבול, אך עדיין על הרגליים

 

לפיד נזרק כבר בתחילת כהונתו ישר לזירה וסיים את הסיבוב הראשון מוכה וחבול, אבל עומד על הרגליים. והסיבוב הראשון כלל משימה קשה במיוחד של העברת אחד התקציבים הבעייתיים בתולדות המשק. לפיד הטירון הצליח לכפות על הממשלה הכנסת קיצוץ תקציבי דו־שנתי של יותר מ־17 מיליארד שקל והטלת מסים נוספים בסכום של כ־14 מיליארד שקל. אחרי אישור התקציב רשם לפיד לזכותו הישג נוסף: הגירעון התקציבי ב־2013 היה קטן מהמתוכנן בכ־12 מיליארד שקל.

 

שר האוצר יאיר לפיד שר האוצר יאיר לפיד צילום: עמית שעל

 

בקרוב ייאלץ לפיד ללמוד שמה שהיה הוא לא בהכרח מה שיהיה. הצמיחה בתוואי ירידה ברור, והממשלה תהיה חייבת לקצץ בתקציבה כבר בשנה הבאה כ־10 מיליארד שקל, ולהטיל מסים נוספים בסכום של לפחות 5 מיליארד שקל. וזאת בניגוד להבטחות שהשמיע לפיד, ויותר מפעם אחת, שבשנת 2015 הוא דווקא יקטין את נטל המס.

 

קשה לשכוח את הפארסה המוזרה של בחירת נגיד חדש לבנק ישראל. האשם הוא אמנם נתניהו, אבל גם ללפיד ניתן לייחס כאן רשלנות.

 

אמנון אטד

 

לשיפור: למתן את כמות הזגזוגים בתחום המסים.

 

לשימור: העברה חלקה של התקציב ושמירה על יעד הגירעון.

 

נפתלי בנט

שר הכלכלה

מנסה להיות כחלון, מפספס את השטח

 

בנט עובד קשה מאוד כדי למצב את עצמו כמגן הצרכנים. סוג של כחלון אם תרצו (והוא רוצה). הבעיה המרכזית שלו היא שאין עדות ברורה לכך שהוא עובד בשטח שבו יש תעשיינים מתוסכלים שמרגישים נתק, והרבה צרכנים שממשיכים לשלם ביוקר על הכל.

 

המהלכים שלו סובבים בין שני צירים: עידוד תחרות ויבוא ועידוד חדשנות. אם בתקשורת כחלון היה יכול להתמקד בסלולר ולגרום מיידית להוריד מחירים, לבנט אין פוקוס כזה. המהלכים שהוא יזם לא השפיעו מהותית על השוק או עדיין לא בוצעו במלואם במהלך השנה הראשונה.

 

בנט בנט צילום: ענר גרין

 

למשל הרפורמה במכון התקנים: היא אמורה לסייע ליבואנים להכניס עוד מגוון סחורות לישראל ולהגביר תחרות. אמנם הרפורמה הזו רק החלה להתבצע, אבל האם אנחנו רואים שפע של מוצרים חדשים שמתחרים על לבו של הצרכן? לא.

 

בנט מנסה לקדם פרויקטים רבים במהירות, אבל בסוף עלול להחליש מעסיקים. אולי שווה להאט עם הרפורמות, כדי לא להתעורר בוקר אחד ולגלות שהציבור נשאר עם אותו חור בכיס, אבל עם פחות עבודה ושכר.

 

גיל קליאן

 

לשיפור: רפורמות זה נחמד אבל בוא נוודא שהן גם עובדות.

 

לשימור: בירוקרטיה מיותרת באמת לא עוזרת, איתך במאבק.

 

יעל גרמן

שרת הבריאות

יש לה פוטנציאל, אבל היא רק מצהירה

 

גרמן נכנסה אל המשרד עם ארטילריה כבדה. שלושה חודשים אחרי שהתיישבה על כיסא השרה היא הודיעה על הקמת ועדה לבחינת מצב מערכת הבריאות הציבורית בראשותה. הוועדה כבר הספיקה להודיע כי ההמלצה הראשונה שלה היא הפרדה בין שני כובעי משרד הבריאות - היותו הבעלים של בתי החולים הממשלתיים וגם הרגולטור שלהם. אולם המוקשים העיקריים עוד מונחים לפתח הוועדה, בעיקר השאלה אם תמליץ להרחיב את התיירות הרפואית ולאפשר לבתי החולים הציבוריים למכור שירותים פרטיים באמצעות ביטוחי הבריאות הפרטיים. במילים אחרות, היא עוד תצטרך להכריע אם היא תבחר ביותר כסף למערכת תמורת פחות שוויון.

 

שרת הבריאות יעל גרמן שרת הבריאות יעל גרמן צילום: עמית שעל

 

הוועדה בראשותה עוסקת בנושאים חשובים אבל גם מזניחה נושאים אחרים, בעיקר את מצבן העגום של קופות החולים. בשנה הראשונה לכהונתה של גרמן בתפקיד קופות החולים רשמו גירעון של כ־800 מיליון שקל, וגם הוא אחרי קבלת מענקים מיוחדים. ב־2014 הגירעון עשוי לזנק עד ל־2 מיליארד שקל ולאיים על יכולת הקופות לעמוד בתשלומים לבתי החולים.

 

גרמן עוד יכולה להיזכר כאחת הדמויות החשובות ביותר שידעה מערכת הבריאות, אך לפחות בשנה הראשונה שלה בתפקיד היא בעיקר מצהירה. במבחן הגדול הראשון שלה, קריסת בית החולים הדסה, היא היתה מעורבת מאחורי הקלעים ונתנה לאוצר להוביל.

 

מיקי פלד

 

לשיפור: להפחית סופסוף את עול ההוצאה על הורה קשיש.

 

לשימור: אנחנו מאמינים שהיא רוצה לשנות, עכשיו שגם תשנה.

 

אורי אריאל

שר הבינוי והשיכון

עלול להיזכר רק כ"שר ההתנחלויות"

 

חודשיים לאחר כניסתו לתפקיד צומצם בפועל תפקידו המסורתי של שר הבינוי והשיכון עם הקמת קבינט הדיור של הממשלה, שבראשו עומד שר האוצר.

 

לפיד אחראי גם לרשות החברות, שבמסגרתה מוקמת בימים אלה החברה הממשלתית החדשה לדיור, שעתידה לאתר ולשווק קרקעות לבניית 150 אלף דירות חדשות בעשור.

 

השר אורי אריאל השר אורי אריאל צילום: חורחה נובומינסקי

 

לאריאל נותר לעמוד בראש מועצת מקרקעי ישראל, שמקבלת החלטות בדבר הקצאת קרקעות במדינה, וחשוב מכך, לשווק קרקעות לבנייה למגורים.

 

בינתיים טיפסו התחלות הבנייה בכ־3.3% בין 2012 ל־2013, ובמקביל נתח התחלות הבנייה בהתנחלויות ביו"ש זינק ב־124%.

 

בקרוב תידון בקבינט הדיור תוכניתו המהפכנית לפיקוח על מחירי הדירות, שאותה הוא מנסה לקדם. אם היא תאושר, אריאל יוכל להטביע את חותמו על הדיור בישראל לדורות - אחרת הוא עלול להיזכר רק כשר ההתנחלויות.

עינת פז־פרנקל

 

לשיפור: לזכור שתל אביב חלק מישראל לא פחות מהשטחים.

 

לשימור: יוזמת הבינוי־פינוי־בינוי בחסות המדינה מבורכת.

 

ישראל כץ

שר התחבורה

עסוק בחסן, מה עם התחבורה הציבורית?

 

אם רוצים לסכם את השנה האחרונה במשרד התחבורה - המוקד הוא הנמלים. תקראו לזה רציף חדש, תקראו לזה מזח, אבל את כץ לא מעניינת ההגדרה. מבחינתו, העיקר הוא שחברות זרות ייצרו אפשרות להראות לחסן מאיפה הספינה נכנסת לנמל.

 

שר התחבורה ישראל כץ שר התחבורה ישראל כץ צילום: אוראל כהן

 

הבעיה של כץ היא שהוא לא יכול להסתתר מאחורי הממשלה הקודמת, זאת שהיתה במשמרת לפניו. ולכן אם הקמת שני נמלים חדשים היא כורח המציאות, איך זה שהכורח לא יצא לפועל בין2009 ל־2013, אז כיהן שר התחבורה הנוכחי כשר התחבורה? מה השתנה ב־2014 שלא היה ידוע ב־2013? אולי כבוד השר גילה שהמאבק בוועדים מביא כותרות.

 

בחינת המצב בתחבורה הציבורית גרוע פי כמה. עיון בדו"חות מבקר המדינה מהשנה האחרונה מגלה שבמטרונית "קברו" כמיליארד שקל של חריגת תקציב, ברפורמת האוטובוסים "התאיידו" חצי מיליארד שקל מבלי שהורגש שום שיפור במטרופולין הכי עמוס במדינה, והרכבת הקלה בתל אביב כבר הגיעה לרף השקעות של 17.3 מיליארד שקל, זאת לעומת תקצוב של 10.8 מיליארד שקל.

 

מה שכן, את פיתוח רשת הכבישים המהירים אף אחד לא יוכל לקחת משר התחבורה. השקעות עתק בחיבור הפריפריה למרכז נרשמו לאחרונה רק בתקופת ממשלת רבין. בעזרת כץ, הדרך לגליל או לנגב תהיה קצרה בהרבה בעוד כעשור.

ליאור גוטמן

 

לשיפור: עזוב את הנמלים, הערים נסתמו על ידי מכוניות.

 

לשימור: השקעות ענק לחיבור מהיר של הפריפרריה למרכז.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x