$
דעות

להסיר את שלט ה"אין כניסה" מעל לבתי הדין הרבניים

על פי החוק נשים יכולות לשמש כמנכ"ליות בכל הארגונים בישראל, אבל יש ארגון אחד שהופך את העניין לבלתי אפשרי. כיצד ניתן לשנות את המצב?

פרופ' רות הלפרין קדרי 08:2407.03.14

שיוויון מלא בין גברים לנשים בדרגות הניהוליות עדין לא מתקיים בפועל, אבל נשים יכולות לשמש כיום כמנכ"ליות בכל ארגון בישראל - זוהי הסברה הרווחת, לפחות על פי חוק. על רקע זה מפתיע לגלות שישנו גוף אחד בישראל החסום בפני נשים באופן הרמטי: בתי הדין הרבניים.

 

בתי הדין הרבניים הם ערכאה משפטית לכל דבר, המחזיקה בסמכויות בלעדיות לדון בענייני גירושים ונישואים בישראל, חלוקת רכוש, מזונות ועוד.

 

מטבע הדברים, 50% מהבאים בפני בית הדין הן נשים - דתיות וחילוניות כאחד. כל הדיינים בבתי הדין הרבניים הם גברים - עניין בעייתי לכשעצמו היוצר אי נוחות עבור את הנשים המגיעות לפתחו של בית הדין.

 

בניין הרבנות בתל אביב. המוסד היחידי שבו אישה לא יכולה להפוך למנכ"לית בניין הרבנות בתל אביב. המוסד היחידי שבו אישה לא יכולה להפוך למנכ"לית צילום: צביקה טישלר

 

יש שיטענו כי להגבלת תפקיד הדיין לגברים ישנו בסיס הלכתי דתי. אולם לחוק הקובע כי רק גבר יכול לשמש מנכ"ל בתי הדין הרבניים, אין כל הצדקה דתית או אפילו טענה להצדקה כזו.

 

על פי המצב החוקי הקיים, מנכ"ל בתי הדין הרבניים יכול להיות רק מי שכיהן קודם לכן כדיין או כרב עיר - תפקידים הפתוחים בפני גברים בלבד. זאת למרות שתפקיד המנכ"ל הוא תפקיד מנהלי, נטול סמכויות שיפוטיות, שאינו מחייב רקע בדיינות או ניסיון כרב עיר, אלא דורש יכולות ניהול וידע הלכתי כללי, כזה המצוי בידיהן של נשים מוכשרות רבות.

 

כל תפקיד מנכ"ל שיחסם בפני נשים בימינו, יהווה תופעה פסולה, אולם הדבר חמור פי כמה במקרה מנכ"ל בתי הדין הרבניים, שהינו תפקיד ציבורי הממומן מכספי משלם המסים, ומשלמת המסים.

 

חסימת התפקיד בפני נשים קיבלה משנה תוקף כאשר מנכ"לית מרכז רקמן לקידום מעמד האשה, עו"ד עטרה קניגסברג, הפכה לפני שנים אחדות לאישה הראשונה שהגישה מועמדות לתפקיד מנכ"ל בתי הדין הרבניים. קניגסברג הודיעה על מועמדותה לוועדת האיתור שמונתה לצורך איוש התפקיד, מתוך הנחה שאף חוק, נוקשה וברור ככל שיהיה, אינו יכול עוד בימינו לחסום אשה מלהתמודד לתפקיד ציבורי. למרבה האכזבה, בשל מינה, מועמדותה לתפקיד לא נבחנה באופן ענייני.

 

בעתירות שהגשנו לבג"ץ בנושא, נמנעו השופטים מלהתערב בעיוות הקיים ופסקו כי מן הראוי שהנושא יבוא על פתרונו בשינוי חקיקה.

 

לאחר שנים של מאבק, הוגשה הצעת חוק בעניין על ידי חברות הכנסת שולי מועלם רפאלי ואיילת שקד מהבית היהודי (למהלך היה שותף גם חבר הכנסת אלי בן דהן מאותה סיעה) והיא נתמכה באחרונה על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה של הכנסת.

 

מעניין להיווכח שמובילי השינוי הם דווקא חברי כנסת דתיים, המוכיחים בכך כי לא מדובר בכפיית אורחות חיים ונורמות חילוניות על הממסד הדתי, כי אם קידמה ונאורות שלוקחת החברה הדתית על עצמה.

 

השינוי אשר אני מקווה שיתרחש, נתקל רק בהתנגדות של מי שמעוניינים לשמר הרגלים ותפיסות מיושנות ומפלות, ולא בהתנגדות המבוססת על ערכי הדת והתורה. כעת, מוטל על מליאת הכנסת לקבוע אם בשלה העת לצעוד צעד משמעותי נוסף בדרך לשוויון ולהסיר את התווית "אין כניסה לנשים" ממשרת המנכ"ל הגברית האחרונה בישראל.

 

הכותבת היא ראש מרכז רקמן לקידום מעמד האשה וחברת הוועדה לביעור אפליה נגד נשים של האו"ם

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x