$
דעות

מקרה הבוחן של לפידות

חברות הביטוח אימצו מהבנקים את נורמות השכר הגבוה, אך לא למדו מהם איך להתנהל מול הפיקוח

אתי אפללו 09:5024.02.14

התמדה היא ערך שכל הורה מנסה להקנות לילדיו — לחנך אותם לשבת ולהשקיע, להאמין שאם הם רוצים משהו, עובדים עבורו קשה, מנסים ומנסים ולא מתייאשים — בסוף הם יצליחו. בחודשים האחרונים מנכ"ל הפניקס אייל לפידות מראה לנו את הצד המכוער של ההתמדה. פעם אחר פעם זורקים מהדלת את חבילת התגמול שהוא מבקש לעצמו, והוא חוזר דרך החלון. לא משנה מי המתנגד, ולא עוזרים הרמזים מהמפקחת על הביטוח דורית סלינגר — הדירקטוריון מפחית מכאן, מוסיף מכאן, ומנסה שוב להעביר את חבילת השכר המפנקת שלו. למרבה הצער, נדמה שללא תהיה התערבות חיצונית, לפידות גם יצליח בסוף. 

 

למען הסר ספק, נבהיר — לא מדובר בסתם עוד אישור שכר של מנכ"ל בחברה ציבורית. אישור השכר של לפידות הוא מקרה דגל. כל הבכירים בתעשיית הפיננסים יושבים ומחכים לראות מי ימצמץ ראשון, ואיך הם יוכלו ליישר את שכרם בהתאם אחרי האישור המיוחל.

 

מועדון סגור שחבריו דואגים זה לזה

מאז רפורמת בכר ב־2005 להפחתת הריכוזיות של הבנקים בשוק ההון, שבעקבותיה נמכרו קופות הגמל לגופים המוסדיים — המוסדיים הפכו למרכזיים יותר ויותר בשוק. זרימת הכספים אליהם אדירה, והם מנהלים כבר למעלה מטריליון שקל. סיפור התמדתו של לפידות מדגים בעוצמה גם כמה מהרעות החולות הבסיסיות של שוק ההון, שכדאי לשים אליהן לב עכשיו, בטרם תיקבע רמת השכר המקובלת של הגופים המוסדיים.

 

המוסדיים אימצו בשנים האחרונות נורמות רבות של המערכת הבנקאית בניהול אשראי, בניהול סיכונים ועוד, אבל על הדרך הם גם אימצו מהם נורמות פחות ראויות הנוגעות לתגמול ולשכר בכירים. המועדון הסגור של חברות הביטוח ובתי ההשקעות, שמנהליהם מאשרים זה לזה את חבילות השכר — דואג לשמור על סטנדרט אחיד שרק הולך ועולה. כי הרי כל אחד הוא יחיד ומיוחד, ומגיע לו רק קצת מעל הסטנדרט. 

 

אייל לפידות אייל לפידות צילום: מיקי אלון

האם לפידות מניח שסלינגר חלשה?

מנגד, אם יש משהו שחברות הביטוח עדיין לא השכילו ללמוד מהבנקאים, זו התנהלות מול הרגולטור המפקח. אצל הבנקאים, הרגולטור לא חייב להנחית הוראה — הוא מבהיר להם מה הציפיות שלו ואיך הוא רואה את הדברים, והם מתיישרים מתוך הבנה שאם המפקח יוציא הוראת רגולציה, היא עלולה להיות נוקשה יותר.

 

בכל הקשור לשכר הבכירים, דומה שסלינגר רומזת ורומזת, אך לפידות מתעלם. וזה הופך להיות יותר ויותר קיצוני: סלינגר מפרסמת שבכוונתה להוציא טיוטה עם קריטריונים לבניית תוכנית תגמול — בהפניקס ממהרים להקדים ולפרסם תוכנית טרם הוצאת הטיוטא; סלינגר קובעת קריטריונים, אולם לא קובעת תקרה לשכר קבוע — בהפניקס מקפיצים את שכרו הקבוע של לפידות.

 

קשה להניח שסלינגר לא צפתה את המהלך האחרון של הפניקס, וככל הנראה היא אף העבירה מסר לחברות שיימנעו מתרגיל הגדלת הרכיב הקבוע בשכר. אולם המסר לא נקלט אצל לפידות. או שהוא סבור שמדובר ברגולטורית חלשה, שתהסס ברגע האמת לקבוע נורמה, או שהוא פשוט החליט שעם כל הכבוד לרגולציה, הוא ינסה לקבוע רף שכר כל כך מופרך, שבמשא ומתן מול הרגולטור על קביעת התקרה, נקודת הקיצון המופרכת, שממנה הוא מתחיל, תטה את נקודת המפגש ביניהם כלפי מעלה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x