$
בארץ

בלעדי לכלכליסט

הוועדה למלחמה בעוני תמליץ להגדיל קצבאות ומס הכנסה שלילי

על פי המתווה שנשקל, שעלותו כ־10 מיליארד שקל בשנה, יגדלו קצבאות הבטחת ההכנסה, קצבאות הזקנה ושכר המינימום. הוועדה תימנע מלקבוע רף לקיום בכבוד. במשרד האוצר צפויים להתנגד להמלצה כזו, שלדעתם תפגע בתמריץ לצאת לעבודה

מיקי פלד 06:5123.02.14

העלאת קצבאות לאוכלוסיות ייעודיות, העלאת שכר המינימום ל־5,000 שקל לחודש, הרחבת מס הכנסה שלילי ויום חינוך ארוך - אלו חלק מההמלצות בסכום של 10 מיליארד שקל בשנה המתוארות במתווה התקציבי שהוועדה למלחמה בעוני בראשות אלי אלאלוף תבחן, עד שתגיש דו"ח ראשון לשר הרווחה ב־8 באפריל. המתווה נכתב על ידי יעקב דיין, לשעבר סמנכ"ל בביטוח הלאומי וברשות שדות התעופה. הוועדה אמורה להוריד בתוך עשור את שיעור העוני בישראל בחצי, לשיעור של כ־10% מהאוכלוסייה. 

הוועדה החליטה: פרגמטיות לפני אידיאולוגיה

 

מי שקיווה כי הועדה תמליץ על הגדרה כלשהי של קיום בכבוד עשוי להתאכזב. למעשה, הנייר מתחיל מההבנה כי הוועדה לא תרחיב את ההגדרה של מיהו עני ותשאיר את הנושא לצוותים שיטפלו בה בהמשך, אם בכלל. הסיבה לכך, כפי שניסח אותה אחד החברים בוועדה, היא שכיוון הוועדה פרגמטי ולא אידיאולוגי.

 

 

מתווה המלצות הוועדה שנשקל היום מבוסס על הבחנה בארבע אוכלוסיות יעד שלהן צריך להעלות את הקצבאות: הראשונה כוללת 185 אלף גמלאים ללא פנסיה או עם פנסיה זעומה, אשר בתוכם ישנה קבוצת גמלאים סיעודיים. במקרה האחרון מדובר באוכלוסייה שרובה מתחת לקו העוני, וההצעה היא להגדיל לכל גמלאי שמקבל השלמת הכנסה את הקצבה ב־25% ובאותו שיעור את קצבת הסיעוד למי שמקבלים אותה. כך, קצבת הזקנה ליחיד מעל גיל 80 עם השלמת הכנסה תעלה מ־3,016 שקל בחודש ל־3,770 שקל בחודש, וקצבת הסיעוד תעלה לכ־3,600 שקל בחודש, סכום שגם לא יספיק למימון שכר מטפל סיעודי צמוד.

 

שתי אוכלוסיות נוספות הן אוכלוסיות בגילי העבודה של משפחות החיות מקצבת הבטחת הכנסה ומשפחות עובדות שזכאיות למס הכנסה שלילי.

 

ילד עני (ארכיון) ילד עני (ארכיון) צילום: דורון גולן

 

ההצעה היא להעלות את קצבת הבטחת ההכנסה למשפחה ב־50%. בישראל חיות כיום כ־104 אלף משפחות שמקבלות הבטחת הכנסה, שבגובהה הנוכחי מעניקה לזוג עם שני ילדים קצבה משותפת של 2,897 שקל בחודש. העלות השנתית של קצבאות הבטחת ההכנסה כיום עומדת על כ־2.6 מיליארד שקל.

 

ההמלצות כוללות תוספת להבטחת ההכנסה

 

אנשי האוצר לא צפויים לאהוב את ההמלצה, ולא רק בגלל משמעותה התקציבית. מדובר בחזרה של עיקרון הבטחת ההכנסה לרמה שהיתה לפני הרפורמה הגדולה של 2003, אז בנימין נתניהו כשר אוצר הקשיח את הקריטריונים לקבלת הבטחת הכנסה. לטענת האוצר, הקשחת קריטריונים לקבלת הקצבה מעודדת יציאה של מובטלים לעבודה.

 

ראש אגף הכלכלה באוצר, ד"ר מיכאל שראל, אמר בכמה הזדמנויות, כולל בדיון בוועדת אלאלוף, כי למרות ההפחדות שלפיהן רפורמת הקצבאות של 2003 יצרה עוני ואי־שוויון, מ־2005 הנתונים מציגים יציבות ואף ירידה קלה. בכנס שדרות לחברה בנובמבר אמר שראל כי "מאז 2003 יש יותר אנשים שבמקום להסתמך על קצבאות לוקחים חלק בשוק העבודה".

 

ההצעה כוללת גם החרבה משמעותית של מה שמכונה ה"דיסריגרד" - אותו סכום שאם מקבל הבטחת ההכנסה משתכר מעליו, מתחילים לקצץ לו מהקצבה. כיום הסכום הוא 630 שקל לחודש, ומעבר לסכום זה - אשר מחושב לפי הכנסת אדם — מפחיתים 60 אגורות מהקצבה על כל שקל נוסף של שכר. ליציאה לעבודה יש עלויות - מעון לילדים קטנים, למשל. רבים רואים בו קנס על יציאה לעבודה. ההצעה היא להעלות את הדיסריגרד לשכר המינימום, כלומר שכיום ההפחתה תתחיל רק לאחר הכנסה של 4,300 שקל ברוטו בחודש, ולא מ־630 שקל. כלומר, הורים עם שני ילדים יוכלו להכניס כ־8,600 שקל בחודש משכר ומקצבה (לפי המינימום הנוכחי), במקום כ־5,200 שקל כיום, לפי הביטוח הלאומי.

 

לגבי משפחות עובדות שחיות מתחת לקו העוני, ההצעה היא לאפשר גם למי שכיום לא זכאי למס הכנסה שלילי לקבל אותו, בתנאי ששני בני הזוג עובדים וכדי שיגיעו למינימום של 2,500 שקל לנפש.

 

חושבים לטווח ארוך: מצמידים קצבאות לצמיחה

 

המתווה מתבסס על חלוקת התקציב בצורה של 70-30. ב־2017 יגדלו הקצבאות לארבע האוכלוסיות ב־7 מיליארד שקל, ו־3 מיליארד שקל נוספים יושקעו בשירותים חברתיים בדגש על חינוך, כגון יום לימודים ארוך, מענקי שכר לימוד להשכלה גבוהה לאוכלוסיות חלשות, עזרה בקניית מכשירי חימום לקשישים ועוד. על פי המתווה, לבסיס התקציב של השנה הבאה יתווספו 5 מיליארד שקל, ועוד 2.5 מיליארד שקל יתווספו ב־2016 וב־2017 בהתאמה.

 

בנוסף, כדי למנוע שחיקה ארוכת טווח של התקציב, מוצע להצמיד את התקציב שלהן לגידול בצמיחת התוצר, כך שבאופן קבוע שיעור הקצבאות מהתוצר יעמוד על 8% במקום 7% כיום.

 

לגבי השאלה מאיפה יבוא הכסף, אלאלוף מתעקש שאין זה תפקיד הוועדה למצוא מקורות תקציביים להמלצותיה. הוא אמר כי בשיחות שלו עם אנשי משרד האוצר נאמר לו שהכסף ליישום ההמלצות יימצא. השאלה היא האם באוצר יעמדו גם מאחורי סכומי עתק כאלו.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x