שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

חשיפת כלכליסט

בדרך לקריסה הבאה: הגירעון בדואר לא מפריע לשכר המנהלים

פרוטוקולים של דירקטוריון הדואר חושפים את רפיון הנהלת החברה הממשלתית הגירעונית; 19 חברי הנהלת הדואר נהנו ב־2013 משכר בעלות כוללת של 11 מיליון שקל, בעוד שהחברה התמודדה עם גירעון שוטף של 345 מיליון שקל; יו"ר הדואר חזי צאיג: "יש פה מבנה ארגוני לא הגיוני שלא מצאתי באף חברה אחרת. בהנהלה חושבים שמישהו יזרים כסף ונצא מזה"

אופיר דור 06:5720.02.14

ב־2 בינואר, לפני כחודש וחצי, החליט יו"ר דואר ישראל חזי צאיג, שהתמנה לתפקיד זמן קצר לפני כן, לכנס ישיבה סגורה של הדירקטוריון. הישיבה נערכה באופן חריג ללא נוכחות הנהלת החברה כדי לאפשר לדירקטורים להתבטא בחופשיות ובפתיחות. על סדר היום ניצב נושא כבד משקל: מצבה הפיננסי הקשה מאוד של חברת דואר ישראל.  

לידי "כלכליסט" הגיע פרוטוקול ישיבה זו הכולל דיאלוג מרתק בין הדירקטורים בחברה הממשלתית. דיאלוג זה חושף חוסר אמון וביקורת חריפה כלפי הנהלת החברה והמנכ"ל חיים אלמוזנינו, הכאה על חטא מצד הדירקטורים על שלא עשו מספיק לעצור את הידרדרות הדואר וניסיון מאוחר למצוא דרך לעצור את הסחף. דברי הדירקטורים חושפים גם עד כמה מצבה של דואר ישראל קשה ודוחק ועד כמה היא קרובה אל קצה המדרון, לחדלות פירעון.

 

קריסתו הפיננסית של בית החולים הדסה הפנתה זרקור כלפי הממשל התאגידי וכלפי הדירקטוריון בחברות ממשלתיות ובכאלה שפועלות לרווחת הציבור בשל אחריותם למצב החברה. בפרוטוקול אומרים בעצמם הדירקטורים בדואר כי במשך תקופה ארוכה לא ביקרו מספיק את פעולת ההנהלה, לא התריעו על כשלים והאמינו שבסופו של דבר המדינה תיחלץ לעזרתם.

 

"הם לא מבינים את המצב"

 

פותח את הדברים בישיבה היו"ר הטרי צאיג, ומבקר את חברי הדירקטוריון על פעולתם עד עתה. "חייב להיות ברור שהאחריות לחברה היא בראש וראשונה של כל אחד מהיושבים פה, גם אם הגיע לישיבה וגם אם לאו, גם אם במשרה חלקית וגם אם במשרה מלאה", אומר צאיג. "קראתי את הפרוטוקולים מהשנה וחצי האחרונות, ויש נקודות משמעותיות שהיו צריכות לעלות כאן לדיון ולא עלו, כמו הצורך בהקפאת משרות. לא ראיתי מעקב אחר החלטות הדירקטוריון מהשנה האחרונה".

 

צאיג מסביר לחברים כמה קרוב הדואר לחדלות פירעון ולחוסר יכולת לשלם לעובדים, לספקים ולבעלי האג"ח. "ועדת הכספים (של הדירקטוריון - א"ד) קיבלה מרואי החשבון תמונה לא טובה. אם זה היה תלוי ברואי החשבון, ייתכן שהם היו רושמים הערת עסק חי. זו חברה שעלולה להגיע להקפאת הליכים", אומר צאיג. "המשמעות של הערת עסק חי מרחיקת לכת ועלולה לגרור תביעות אישיות מצד מחזיקי האג"ח נגד כל נושאי המשרה והדירקטורים. הייתי במקומות כאלה וראיתי למה זה הוביל".

 

 

 

בהמשך דבריו מצביע צאיג על ההתנהלות השאננה מצד ההנהלה, שאינה מבינה את חומרת המצב. "חברה בעלת גירעון של 150 מיליון שקל השנה, גירעון של 350 מיליון שקל בהון החוזר, שעוד הולך וגדל, מצויה בבעיה. דווקא מהסיבה הזאת ישבתי עם חיים (אלמוזנינו - א"ד) כמה פעמים, עם הסמנכ"לים ועם ההנהלה, ואני מרגיש שבחברה לא מבינים את המצב. גם ברמות ההנהלה יש מי שחושב שמישהו יזרים 200 מיליון שקל ונצא מזה".

 

נוכח חובות החברה בעלי האג"ח מראים סימני לחץ ודאגה מהבאות. חובה של הדאר למחזיקי האג"ח שלה עומד כיום על 350 מיליון שקל. לפי התחזיות, החברה תתקשה לעמוד בתשלומיה לבעלי האג"חכבר בסוף השנה הקרובה.

 

לאחר הביקורת על ההנהלה צאיג מעלה לסדר היום הצעה לקצוב את הכהונה של בכירי הדואר, שהיום הקדנציה שלהם אינה מוגבלת, ומציע לבחון מחדש את גודלה של הנהלת הדואר: "היתה לי שיחה עם אורי יוגב (מנהל רשות החברות - א"ד) ועם מאיר (שמרה, המשנה למנהל רשות החברות - א"ד) על נושא מקובל בחברות ציבוריות ובמשרדי ממשלה: לקצוב תקופת כהונה של בכירים. לא ייתכן שיבוא לכאן עובד ל־15 שנה ללא יעדים וללא מדידת תפוקות", אומר צאיג. "לא ייתכן שבעוד ליו"ר ולדירקטורים קוצבים את הכהונה, בשירות המדינה קוצבים כהונה לכל הבכירים. אני גם לא בטוח שהמבנה הארגוני של הנהלת החברה נכון. יש פה מבנה ארגוני שלא מצאתי בכל חברה אחרת. 20 פונקציות תחת המנכ"ל - זה לא הגיוני ולא קיים בשום מקום אחר".

 

"אוטוטו מדברים עם האוצר"

 

לאחר דברי היו"ר נפתח דיון בין שאר הדירקטורים. אחת ההתבטאויות המעניינות ביותר נשמעה כבר בתחילת הדיון מצד הדירקטורית תמי לשם סמנכ"ל מינהל ומשאבי אנוש במשרד התקשורת. היא מודה כי הדירקטוריון לא הבין את חומרת המצב ושגה בהנחתו שהאוצר יתגייס לחלץ את הדואר ברגע האחרון. לשם מתייחסת בין השאר להחלטה שנויה במחלוקת של הדירקטוריון לאשר תוספות שכר של 150 מיליון שקל לעובדים ב־2011 כחלק מאימוץ הסכמי השכר שנחתמו בין המדינה להסתדרות באשר לעובדי השירות הציבורי. על החלטה זו נמתחה ביקורת בדו"ח מבקר המדינה האחרון, בין השאר כיוון שהיא התקבלה זמן קצר לאחר שמנכ"ל הדואר פנה לשרי האוצר והתקשורת והתריע כי נשקפת סכנה לאיתנותה של החברה.

 

"כל השנים האלה היינו שותפים לקבלת ההחלטות וידענו שצריך לתקן את המצב. אי אפשר להאשים רק את ההנהלה. לפני שנה הגיע לאישור הדירקטוריון הסכם השכר של העובדים, הרבה לפני שמבקר המדינה העיר בנושא, וכאשר דיברנו על כך נאמר לי - זה הזמן לפוצץ? אוטוטו יהיה פתרון, אוטוטו מדברים עם האוצר", אומרת לשם.

 

מנכ"ל הדואר, חיים אלמוזנינו מנכ"ל הדואר, חיים אלמוזנינו צילום: עמית שעל

 

"אחת השגיאות של הדירקטורים, ואני ביניהם, היא המחשבה שהפתרון יבוא מבחוץ, שהסיוע הכספי יבוא מהאוצר כי הוא יבין שצריך להזרים סיוע, יפרשו 500 עובדים ותתוכנן תוכנית הבראה. היום כולנו מפוכחים ומבינים שזה לא יקרה. היום ברור שנדרשת עבודה בתוך הבית. כסף הרי לא יגיע מבחוץ ונדרשת תוכנית התייעלות. אני מסכימה שההנהלה מנופחת, שיש מקום לקצץ".

 

"דברים נעים כאן באיטיות"

 

ממשיך את דבריה של לשם חבר הדירקטוריון רו"ח בשאר קאסם, וגם הוא מדגיש את הסכנה בהסתמכות על האוצר שיחלץ את הארגון ברגע שיגיע לחדלות פירעון. "אי אפשר להמשיך במצב הקיים ואינני מאשים רק את ההנהלה. יש הערכות כמו 'נמתין, בעל המניות יעביר כספים'. זה לא יקרה. הייתי באסיפת מחזיקי האג"ח, והאוצר אמר חד־משמעית שהוא לא מבין למה באים אליהם. להמתין שמישהו יפתור את הבעיה - זו בעיה. האחריות היא של דירקטוריון החברה, והוא צריך לקבוע סטנדרט פעילות להובלת החברה כי הסיוע הממשלתי לא יבוא מהר. יהיה לחץ רב מאוד עד שיועבר סיוע כלשהו".

 

לדברי קאסם, "לא נעשה מספיק. בצד ההכנסות יש הידרדרות בפעילות הליבה של הדואר. בשנתיים־שלוש האחרונות היו דיבורים לא פוסקים ולא הצלחנו לסגור שום דבר מהותי מבחינת מנוע צמיחה. בצד ההוצאות לא היה קיצוץ. הבעיה נובעת מהעובדה ש־65% מהתקציב הם שכר לעובדים, שמגיע להם בהתאם להסכמים שלא ניתן להתכחש להם. זו מצבת כוח האדם שאושרה, וגם אם פה ושם יהיו תיקונים בשוליים, המצב לא ישתנה משמעותית. לדעתי, ההנהלה מנופחת".

 

קאסם ממשיך ותוקף את העשייה של הדירקטוריון אל מול המשבר הפיננסי בדואר. "אני אוהב את היועץ המשפטי, אני מעריך את הידע והניסיון המשפטי שלו, אבל נעשו בדירקטוריון דברים שהייתי מצפה שהיועץ המשפטי יתריע עליהם", אומר קאסם. "דברים נעים כאן באטיות. עם כל הכבוד להנהלה, החברה בהידרדרות, וללא הנפקת האג"ח היא היתה נעצרת כבר ב־2010. תוך כדי כך החליפה החברה רכבים, גם אם בהסכם ליסינג; זה לא היה צעד נכון. אני קורא לערנות ולאחריות ל־7,000 משפחות שמתפרנסות מהדואר ומתוך אחריות כללית להיטיב עם ציבור העובדים".

 

הביקושים בהנפקת האג"ח ב־2010 במסגרתה גיוסו 400 מיליון שקל היו גבוהים מאוד - 1.3 מיליארד שקל - אף שההנפקה היתה ללא ביטחונות. במסגרת ההנפקה לא הציגה ההנהלה למתעניינים כל חששות ביחס ליציבות החברה ולעתידה.

 

תקווה נוספת שחברי הדירקטוריון מתפכחים ממנה נוגעת ליכולתו של בנק הדואר להפוך לבנק אמיתי הגובה ריבית ומציע מגוון של שירותים בנקאיים. אמנם הכנסת אישרה הצעת חוק ברוח זאת כבר לפני יותר משנה וחצי, אך בנק הדואר לא מסוגל לעמוד בתנאים המוגדרים בהצעה, כולל גיוס הון עצמי מינימלי. כמו כן, בנק ישראל מתנגד באופן מסורתי להרחבת סמכויות בנק הדואר. הפיכת בנק הדואר לבנק של ממש היתה אמורה לסייע לחברה לגייס הכנסות חדשות.

 

"מדברים על בנק הדואר כמנוע צמיחה זה עשר שנים, ולפי דעתי ידברו על כך עוד עשר שנים. זה לא הוכיח את עצמו ואני לא יודע עד כמה המדינה רוצה לאפשר לנו", אומר הדירקטור דני בוטוין. "מראשית הדרך אמרתי שהטילו עלינו חובות ולא קבעו מה מותר לנו לעשות". צאיג: "ישבנו עם המפקח על הבנקים (בבנק ישראל - א"ד), והם לא שם. אישרו (את הצעת החוק שתהפוך את בנק הדואר לבנק חברתי - א"ד), כי היה ברור שזה לא יקרה. מבחינת הרגולציה הדואר מסוגל להיות בנק?".

 

 

"לא ברור איך הגענו לכאן"

 

פגישת הדירקטוריון כללה כאמור גם ביקורת רבה על הנהלת החברה ועל ההוצאות של הארגון. "יש פונקציות שלא צריך לאייש ואפשר להסתייע באנשי הנהלה עבורן. אני לא מדבר על סמנכ"ל לוגיסטיקה", אומר צאיג. "לא השתכנעתי שבמקום ברוך לאונרנס שעזב ומקבל 700 אלף שקל (לשנה - א"ד) צריך תמחירן מחליף. לא צריך. ודאי לא במצב כזה. כל הנוגע לעלייה במספר העובדים, כפי שעלה בדירקטוריון, לא מקובל עליי. הנחיתי אותו שלא תתווסף כל משרה שהיא, גם לא בהנהלה". על כך מוסיף קאסם: "מעולם לא קיבלנו תשובה אם מצבת כוח האדם מתאימה לחברה בסדר גודל כזה". צאיג מתאר גם בעיה רחבה יותר במבנה הארגוני של הדואר: "השבוע ביקשתי שיציגו לי מודל של סניף דואר. שאלתי את אחד הסמנכ"לים, שאמור לייצר הכנסות לחברה, אם הוא מכיר מודל רצוי של סניף דואר, והוא אמר לי שלא. שאלתי: 'אם לא ראית איך תייצר תוכנית?'. שאלתי את חיים ("אלמוזנינו, המנכ"ל - א"ד) איך זה. במבנה הזה יש בעיה, והם עצמם לא מספיק מסונכרנים ביניהם ולא חושבים כיצד להציל את המקום".

 

גם הנושא של היעדר תוכנית אסטרטגית ארוכת טווח לדואר זוכה לביקורת הדירקטורים. מדובר בנושא שהנהלת הדואר ננזפה עליו גם מצד מבקר המדינה. "הדואר בונה תוכנית אסטרטגית, מתכוון לצאת במכרז ליועץ אסטרטגי, בקצב הזה נראה תוכנית אסטרטגית ב־2016. פוסט־מורטם", אומר צאיג.

 

עוד לפני הישיבה הסגורה החליט הדירקטוריון לא לאשר את התקציב ל־2014 שהגישה ההנהלה כיוון שהוא היה גירעוני. בוטוין מעיר כי ייתכן שגם בשנה שעברה טעה הדירקטוריון כשאישר את התקציב שהגישה ההנהלה. "בתוכניות העבודה אשתקד החלטנו שלא לאשר תקציב. בדיוק כפי שקורה היום כאן", הוא אומר. "אז היו"ר (דאז ששי שילה - א"ד) הלך לשר האוצר שטייניץ, וזה הבטיח לו לפתור את הבעיות בתוך חודש. הוא חזר אלינו באותה הבטחה ורק אז אישרנו. אני איתך לחלוטין. שלא נחזור על אותו התרחיש".

 

מהפרוטוקול עולים היחסים הבעייתיים וחוסר האמון בין ועד העובדים לבין ההנהלה והמנכ"ל. על כך אומר חבר הדירקטוריון קאסם: "לא תקין שהוועד וההנהלה לא מדברים ביניהם, ואתה, חזי (צאיג - א"ד), צריך להיות דמות דומיננטית שתגשר ביניהם".

 

הדירקטור, ניצב בדימוס חיים קליין, מוסיף: "אני מכיר את שמעון פרג'ון (יו"ר הוועד - א"ד), ובעיניי הוא הצטייר תמיד כאדם שאפשר לדבר איתו, והנה יש סיטואציה בתוך החברה שלא ברור לי איך נקלענו אליה. נשארתי נאמן לדעתי ששמעון הוא אדם שניתן לדבר איתו. אם לא תהיה כאן הידברות בין ההנהלה לבין העובדים, אנחנו טוחנים מים".

 

מעבר לכל עולה מדברי הדירקטורים כמה מצבו של הארגון קשה. "מתחייבת מהפכה כדי שהדואר ישרוד. אני שומע אמירות על הפרטה כביכול, ואני לא חושב שמתכוונים לזה. אם לא יהיה שינוי מעמיק בשנה הקרובה, החברה תתפורר. צריך לבוא ולדרוש מצבת נכסים - מה ניתן למימוש ומה אינו ניתן למימוש, מי ניתן לפטר ומי לא" , אומר קאסם.

 

לדברי הדירקטורית, עו"ד יעל מלם־יפה, "יש לנו זמן מקסימלי של שנתיים, וזה מתחבר לאחריות שלנו, שצריכה להתבטא בהגדרת לו"ז לדרישות שלנו. צריך מישהו שיהיה אחראי למעקב, כי בסופו של דבר האחריות עלינו".

 

קליין מוסיף: "אם לא ננקוט צעדים ממשיים, לא יבינו שאנחנו בעת חירום. למטה זה אולי ברור, אבל כאן אינני בטוח. חייבים לעשות מעשים כדי שיטמיעו שמדובר בחירום. חייבים להעביר מסר חד־משמעי שזו עת חירום. זה יהיה תפקידה של ההנהלה, וללא חרב על הצוואר זה לא יקרה".

 

דירקטוריון הדואר מפעיל בתקופה האחרונה לחץ גדול יותר על ההנהלה לקצץ בהוצאות בחברה. בינתיים אושר רק התקציב לרבעון הראשון של השנה במסגרתו הורה הדירקטוריון להנהלה לקצץ 90 מיליון שקל ולבטל לגמרי השקעות חדשות.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x