$
בארץ

שלמה מור־יוסף עבר מהכישלון בהדסה לגירעון בביטוח לאומי

מור יוסף שכיהן כמנכ"ל בית החולים במשך עשור ועזב אותו בעקבות סכסוך עם נשות הדסה כשבכיסו 10 מיליון שקל נתפס בעיני רבים כאחראי למשבר. כעת מנהל מור־יוסף את המוסד החשוב ביותר למערכת הרווחה בישראל, שנמצא גם הוא בגירעונות כבדים

מיקי פלד 08:1110.02.14

פרופ' שלמה מור־יוסף נתפס על ידי רבים כמי שאחראי למצב הפיננסי של הדסה, שכן הוא היה המנכ"ל של בית החולים במשך יותר מעשור מ־2001 עד 2011 ועזב רק לאחר סכסוך גדול בינו לארגון נשות הדסה, בעלי בית החולים.

לכתבה נוספת בנושא: הניתוק, חוסר המידע והתחזיות האופטימיות: איפה היה דירקטוריון הדסה?

 

רוב המאשימים סבורים שמור־יוסף לא זיהה בזמן את המשבר אליו יגיע בית החולים לולא יחול שינוי דרמטי בהוצאות וההכנסות שלו, בעוד אחרים מציינים שלמרות שהוא נושא באחריות כמנכ"ל, ברובה המכריע של כהונתו תזרים המזומנים היה יציב עד שהמשבר הכלכלי העולמי הוריד את היקף התרומות לבית החולים והונאת מאדוף פגעה בנשות הדסה.

 

שלמה מור יוסף שלמה מור יוסף צילום: נמרוד גליקמן

 

תוכנית ההבראה לא הספיקה לביה"ח

 

ראוי לשים לב לדקויות בדברים שאמר מור־יוסף לקראת סוף כהונתו בהדסה. בראיונות לתקשורת הוא חזר על האמירה לפיה גם כאשר היקף התרומות מצד ארגון נשות הדסה צנח ב־25 מיליון דולר לשנה לאחר הונאת מאדוף ב־2009, מדובר היה בסכום שהוא בבחינת "לא נעים לא נורא".

 

הסיבה לאופטימיות היתה קשורה בייחוד לכך שכבר ב־2008 הגיע מור־יוסף להסכם עם ועדי העובדים בבית החולים לקיצוצים שונים בהטבות ובדמי ההבראה, כולל קיצוצי שכר בצורה של הלוואה של העובדים לבית החולים שתוחזר ב־2015.

 

מדוע תוכניות ההבראה שמור־יוסף יזם לא הועילו? אפשרות אחת היא כי להנהלה ולדירקטוריון של בית החולים לא היה את המידע הנכון לגבי גודלו של החוב המצטבר והגירעון של בית החולים.

 

האפשרות השנייה היא שעקב התנגדות חריפה של ועדי העובדים בבית החולים לא ניתן היה מלכתחילה להגיע לתוכנית הבראה דרמטית. גם שני המנהלים שבאו אחרי מור יוסף, אהוד קוקיה והמנכ"ל הנוכחי אביגדור קפלן, לא הצליחו במשימה.

 

אם בשל המצב הכספי ואם בשל חוסר אמון שנבע מסיבות אחרות בין מור־יוסף לארגון נשות הדסה, לכל אורך הדרך קיבל המנכ"ל גיבוי מלא של הרופאים והוועדים אל מול הבעלים. בינואר 2010, כאשר הודיע על פרישה, היה זה הלחץ מצד הרופאים שהביא אותו להישאר עד נובמבר 2011.

 

חלק גדול מהזמן הזה עסק מור־יוסף בהקמת מגדל האשפוז החדש של הדסה שעלה כ־3,600 מיליון דולר.

 

גם המוסד לביטוח לאומי סובל ממשבר חמור

 

הטונים הצורמים בהם עזב מור־יוסף את הדסה כנראה שלא השפיעו על חבילת הפרישה שקיבל. כחלק מהסכם הפרישה שלו מקבל מור־יוסף מבית החולים סכום חודשי של 74 אלף שקל ברוטו עד הגיעו לגיל 67, בעוד כחמש שנים. הסכום הזה מוגדר כפנסיה חודשית עבור כ־30 שנות עבודה בבית החולים, אך לכל הנוגעים בדבר ברור שמדובר ב"מצנח זהב" שנועד לאפשר את עזיבתו של מור־יוסף לרצון שני הצדדים.

 

עתה, בתפקידו הנוכחי כמנכ"ל הביטוח הלאומי, מור־יוסף אחראי על מערכת גדולה ומורכבת לא פחות מאשר בית החולים הדסה, אם כי לפחות בכל הקשור לשכר העובדים הוא כמעט ולא צריך לעסוק שכן השכר נקבע בטבלאות הנקבעות בין משרד האוצר להסתדרות.

 

גם במקרה של הביטוח הלאומי אין ספק לגבי המשבר החמור בו נמצא המוסד, כאשר את השנה שעברה סיים בגירעון שוטף של מעל 2.6 מיליארד שקל וגירעון דומה צפוי גם השנה.

 

מור־יוסף ייבחן לפיכך לא ביכולת שלו לשפר בעצמו את מצבו הפיננסי של הגוף החשוב ביותר למערכת הרווחה בישראל, אלא ביכולת שלו להפעיל את הפוליטיקאים השונים כדי לקבל הכרעות קשות ולא נעימות, שכן שלא כמו במקרה של הדסה, המפתחות לשיקום הפיננסי מלכתחילה לא נמצאים אצלו.

 

שלמה מור־יוסף (62)

תפקיד נוכחי: מנכ"ל

המוסד לביטוח לאומי

שכר חודשי: כ־60 אלף שקל ברוטו

תפקיד קודם: מנכ"ל בית החולים הדסה בשנים

2001–2011

פנסיה חודשית: 74 אלף שקל עד גיל 67

בטל שלח
    לכל התגובות
    x