דני דנקנר מערער על שנת המאסר שנגזרה עליו בפרשת הפועלים
לצד הערעור, הגיש דנקנר גם בקשה לעכב את ביצוע העונש שלו, שכן הוא אמור להתייצב לריצוי מאסרו כבר בשבוע הבא. יו"ר הבנק לשעבר הורשע במסגרת הסדר טיעון בעבירות של מרמה והפרת אמונים, תחבולה ופגיעה בניהול תקין של תאגיד, בשל ניגודי עניינים שבהם היה נתון
לצד הערעור, הגיש דנקנר גם בקשה לעכב את ביצוע העונש שלו, שכן הוא אמור להתייצב בבית הסוהר לריצוי מאסרו כבר בשבוע הבא, ב-2.2.
דני דנקנר בחודש שעבר. השופט גזר עליו שנת מאסר בפועל וקנס של מיליון שקל צילום: תומר אפלבאום
"ערעור זה", כותבים באי כוחו של דנקנר לבית המשפט, "מכוון אך ורקך כנגד העונש הבלתי מידתי והבלתי הולם את העבירות שבקיומן הודה ואת הנסיבות, המוסכמות, בהן נעברו". לגרסת דנקנר, העונש שהוטל עליו הינו "עונש חסר תקדים בחומרתו, אשר אינו עולה בקנה אחד עם העיקרון המנחה בענישה בדבר קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו".
לפי הערעור, כתב האישום בו מודה נאשם בפלילים אינו טיוטה לצורך פרשנות או רמיזות ו"המדובר במסמך החורץ גורלו של אדם המואשם בפלילים". לגרסת דנקנר, בכתב האישום, בו הודה במסגרת ההסדר, נטען כי הפגיעה בתאגיד הייתה בהסתרת ניגוד העניינים וגזר הדין חרג מעובדות אלה וקבע כי נפגע אמון הציבור בבנק או כי הייתה סכנה שהבנק יתמוטט.
"מדובר בקביעה מרחיקת לכת", נכתב בערעור, "לא רק בשל היותה נוגדת את הסכמת הצדדים, אלא גם מכיוון שמעולם לא היה כדבר הזה". דנקנר, כך מצוין, אינו מקל ראש, במעשיו והראייה היא כי נטל אחריות והודה בכתב האישום המתוקן ובביצוע העבירות אשר יוחסו לו במסגרתו, אך "הוא חולק על כך כי היה מקום להענישו בחומרה יתירה, תוך חריגה מגדרי הסדר הטיעון וכתב האישום המתוקן".
"דומה", נכתב, "כי בגזר דין זה, נבנו תילי תילים של קביעות חמורות, המבטאות את אי שביעות רצונו של בית המשפט מהתנהלותו של הנאשם, ללא הדבק והקשר הגיוני למערכת העובדות המינורית המוסכמת, ואף ללא קוהרנטיות ענישתית".
כתב האישום נגד דנקנר שהוגש באוקטובר 2012 עוסק, בין השאר, בעסקת רכישת בנק פוזיטיף הטורקי על ידי בנק הפועלים. במרכז כתב האישום שבו הודה דנקנר עומדת עסקה שבה רכש בנק הפועלים את השליטה בבנק הטורקי פוזיטיף. הטענה היא כי דנקנר פעל לאשר בדירקטוריון את רכישת הבנק הטורקי יחד עם קרן RP שבבעלות איש העסקים רפי ברבר, ולא גילה שלקרן זו יש קשרים ענפים עם קבוצת אלרן שבבעלותו ובבעלות בני משפחתו, ולכן עמד במצב של ניגוד עניינים.
בנוסף, דנקנר הודה כי ניהל מו"מ עם קרן RP לקבלת פיצוי ליציאה מהעסקה, פיצוי שהיטיב עמה אך לא עם הבנק. אישומים נוספים שבהם הודה מייחסים לו קבלת הלוואה במרמה של 5 מיליון יורו מבנק DHB ההולנדי, וקבלת אשראי במרמה של 3.4 מיליון דולר מבנק הפועלים.
באוקטובר האחרון, בדיוק שנה לאחר הגשת כתב האישום נגדו ושעות ספורות לפני שאמור היה להעיד בבית המשפט, הגישו נציג הפרקליטות, ד"ר מאור אבן חן, וסנגוריו של דנקנר, עוה"ד נבות תל-צור, יורם ראב"ד, יוסי בנקל וטל שפירא הסדר טיעון לבית המשפט. דנקנר הודה במסגרת ההסדר במרבית העובדות המופיעות בכתב האישום. במסגרת ההסדר נקבע כי דנקנר ישלם קנס של מיליון שקל, ושאלת המאסר גולגלה לבית המשפט.
