שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

בלעדי לכלכליסט

מקורב נוסף מדלג מלשכת שר האוצר היישר לשורות קצא"א

אחרי שראש הלשכה של שר האוצר הקודם מצא ג'וב בקצא"א, גם היועץ המשפטי של מפלגת יש עתיד הצטרף כיועץ ליו"ר קצא"א מבלי שניתן גילוי על תקופת המינוי וסכום ההעסקה

שאול אמסטרדמסקי וליאור גוטמן 06:5227.01.14

היועץ המשפטי של מפלגת יש עתיד, רונן אביאני, מונה גם כיועץ מיוחד לאלוף (במיל') יוסי פלד, יו"ר חברת האנרגיה קצא"א (קו צינור אילת אשקלון), שהממונה עליה מטעם המדינה הוא יו"ר המפלגה ושר האוצר יאיר לפיד. אביאני היה ראש המטה של פלד בעת שכיהן כשר בממשלה הקודמת.

זו אינה הפעם הראשונה ששם החברה עולה בהקשר של מינוי מקורבים - כפי שפורסם ב"כלכליסט" לפני כשנה, גם דוד שרן, ששימש כראש המטה של יובל שטייניץ בעת שכיהן כשר האוצר, הצטרף לקצא"א כמזכיר החברה אף שבתפקידו הקודם היה מעורב במינוי דירקטורים בקצא"א. בהוראת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט, הדירקטורים ששרן היה מעורב במינוים פסלו את עצמם מלקחת חלק בהליך הבחירה, ובכל זאת שרן נבחר.

 

מתקן של קצא"א באשקלון. מה יש למדינה להסתיר? מתקן של קצא"א באשקלון. מה יש למדינה להסתיר? צילום: צפריר אביוב

 

בנוסף, ל"כלכליסט" נודע כי קצא"א שכרה את שירותי השופט בדימוס אליהו וינוגרד ומזכיר הממשלה לשעבר עו"ד עובד יחזקאל לכתיבת חוו"ד מקצועית. בקצא"א סירבו להתייחס לעניין או לחשוף את גובה שכר השניים, אף שהוא ממומן מכספי ציבור. בתגובה לפניית "כלכליסט" בנושא מינוי אביאני השיבו בקצא"א כי "החברה שכרה את שירותיו טרם הבחירות וטרם מינוי שר האוצר. ההתקשרות אושרה והתבצעה על פי כל הנהלים. ההסכם נבחן על ידי המחלקה המשפטית במשרד האוצר ותואם עם משרד המשפטים". עם זאת, בחברה לא השיבו לשאלות מה בדיוק תפקידו של אביאני כיועץ ליו"ר, כמה זמן הוא מועסק ומה גובה שכרו. במשרד האוצר סירבו לענות לשאלות של "כלכליסט", והפנה את העיתון בחזרה לחברה.

 

לא רוצים שתדעו

 

נדמה שהמסתורין מאחורי קצא"א רק הולך וגובר עם השנים, ולא משנה כמה ניסיונות נעשו - המדינה מונעת מהמידע להגיע אל הציבור. תביעה שהוגשה לבית המשפט לעניינים מינהליים ותגובת המדינה כלפיה חושפות עד כמה נחושה המדינה למנוע מהציבור לדעת. את העתירה הגיש בינואר 2013 עו"ד רועי כוכבי בשם עו"ד ניצנה דרשן־לייטנר, במסגרת בקשות חוק חופש המידע, ודרש לדעת אם מתקיימת בוררות בין מדינת ישראל לבין הרפובליקה האסלאמית של איראן.

 

יו"ר קצא"א, אלוף (במיל') יוסי פלד. "היועץ נשכר לפני הבחירות" יו"ר קצא"א, אלוף (במיל') יוסי פלד. "היועץ נשכר לפני הבחירות" צילום: עמית מגל

 

ראשית סיפור התביעה בכך שקצא"א, שהוקמה בשנות החמישים, התקשרה ב־1968 עם שלטון השאה הפרסי במטרה למכור דלקים ללקוחות במזרח התיכון ואולי אף מעבר לאוקיינוס. הממשלה חוקקה אז את "חוק הזיכיון", תחתיו פועלת קצא"א, והקימה את חברת "טרנס אטלנטיק אויל", שנרשמה בשוויץ. נכסי החברה כללו צינורות הולכה שנעים לאורך מדינת ישראל, מכלי אחסון דלקים ומקשר ימי, ופעילותה כללה הובלת דלקים לבתי הזיקוק הממשלתיים של ישראל, אחסון ויצוא לכל המרבה במחיר.

 

החלום החזיק מעמד 11 שנה, עד שבאו חומייני והמהפכה האיראנית, ונכסי החברה נותרו תקועים. לטענת איראן, לישראל חוב ריאלי של 2 מיליארד דולר כלפיה, ואילו ישראל טוענת שהאיראנים אחראים למצב משום שהם אלה שיצאו מהשותפות. לנוכח המחלוקת, ב־1997 עבר הסכסוך העסקי‬ לבוררות בין הצדדים, שמתנהלת עד היום בשוויץ.

 

דרשן־לייטנר עומדת בראש ארגון "שורת הדין" שמתמחה בתביעות פיננסיות נגד מדינות אויב, וביקשה את הפרטים לצורך הגשת תביעות נגד איראן, אך במשרדי הממשלה לא השיבו, בנימוק כי הם מנועים מלעשות כן.

 

חוק חופש המידע לא יעזור

 

ביוני 2013 קבע בית המשפט כי על המדינה להיענות לבקשת דרשן־לייטנר בדיון שנקבע לאוקטובר באותה שנה, אבל בהמשך ביקשה המדינה לדחות את הדיון משום שהמענה לעתירה דורש "קבלת עמדות ואישורים מגורמים רבים". לאחר הדחייה הראשונה המדינה ביקשה עוד דחייה, הפעם לנובמבר 2013, משום שהיא "מקדמת מהלך שעשוי לייתר את העתירה", ובית המשפט נעתר לבקשתה.

 

והנה, לפתע, בדצמבר 2013 הודיעה המדינה כי ראש הממשלה בעצמו חתם על תעודת חיסיון, שבה נכתב כי מסירת ראיות בנושא עלולה לפגוע בביטחון המדינה וביחסי החוץ שלה. מאחר שעל פי חוק חופש המידע, בית המשפט לעניינים מינהליים לא מורשה לעסוק בעניינים שחל עליהם חיסיון - הדיון עובר לביהמ"ש העליון.

 

כך, בסופו של דבר, עתירה מינהלית בעניין חוק חופש המידע תתגלגל לביהמ"ש העליון ותתנהל שם בדלתיים סגורות, הרחק מעין הציבור.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x