שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

ניתוח כלכליסט

האוצר מסכם שנה עם כישלון בתחזיות בפעם השנייה ברציפות

ביצועי תקציב 2013 מראים שהאוצר שוב כשל בתחזית: הירידה בצריכה פגעה בהכנסות והשירותים לציבור צומצמו, אף שנותר עודף בתקציב המשרדים. הגברת השקיפות בניהול התקציב ופיקוח חיצוני עליו יוכלו למנוע את העלאת המסים הבאה

שאול אמסטרדמסקי ואמנון אטד 08:1115.01.14

הגירעון הממשלתי בסוף 2013 היה נמוך במידה משמעותית מהתקרה שנקבעה לו בחוק - כ־33 מיליארד שקל במקום כ־45 מיליארד שקל. ובאחוזים: 3.15% מהתוצר המקומי הגולמי במקום 4.65%. כך עולה מהנתונים הסופיים של תקציב 2013 שפרסם אתמול משרד האוצר. משרדי הממשלה הוציאו ב־2013 כ־6 מיליארד שקל פחות מהמסגרת התקציבית שאושרה להם, ובמקביל ההכנסות ממסים היו גבוהות מהתחזית בכ־6 מיליארד שקל.

 

עכשיו הגיע הזמן לשאול שאלות שלא קיבלו מענה בהודעה של האוצר מאתמול. למשל, אילו משרדי ממשלה לא הוציאו את כלל התקציב שעמד לרשותם? נתונים חלקיים וזמניים של אגף החשב הכללי (ראו תרשים) מעידים רק שמשרד הביטחון ניצל 118% מהתקציב המקורי שלו, בעוד המשרדים ה"חברתיים" ניצלו רק 99% מהתקציב המקורי שלהם.

 

שר האוצר יאיר לפיד.התחזית ל־2014 עלולה להתברר כאופטימית מדי שר האוצר יאיר לפיד.התחזית ל־2014 עלולה להתברר כאופטימית מדי צילום: אי פי איי

 

 

אבל למה משרדי הממשלה לא הוציאו את כל הכסף שעמד לרשותם? האם זו תופעה חריגה או שהיא מתרחשת בכל שנה? באיזה שלב ידעו באוצר שמשרדי הממשלה לא יצליחו לנצל את כל הכסף שעומד לרשותם? ומה נעשה כתוצאה מהבנה זו?

 

לאוצר יש את מלוא התשובות לשאלות אלה, אך הוא מחזיק קרוב לחזה גם את רוב הנתונים שעומדים לרשותו - והם רבים מאוד. כך למשל, האוצר אינו מפרסם את המספרים שעליהם הוא מבסס את המודלים הכלכליים שלו, שבאמצעותם הוא נותן לממשלה את התחזיות שלו לשנה הבאה, או כיצד הוא מגיע לתחזיות אלו. נתונים אלה הם בבחינת סוד.

 

אבל אפשר אחרת: בבריטניה, למשל, משרד האוצר מספר לציבור כיצד המדיניות הכלכלית של הממשלה בתקציב הקרוב תשפיע על כל עשירון הכנסה, וכיצד המסים על הצריכה (כמו המע"מ) ישפיעו על אי־השוויון. הדו"ח החצי שנתי של משרד האוצר האמריקאי מראה לציבור בפרוטרוט אם התחזיות בשורה ארוכה של פרמטרים אכן התממשו, אם תחזיות אלטרנטיביות היו טובות יותר ומהן התחזיות לחצי השנה הבאה.

 

אם האוצר היה מפרסם נתונים דומים, מישהו היה יכול לבדוק אם הוא נהג באופטימיות או בפסימיות יתר ולהסיק לגבי יכולת הניבוי שלו, אבל הוא לא עושה זאת. המערכת שקיימת באגף החשב הכללי יודעת להגיד בפירוט לא ייאמן, עד רמת השקל האחרון, כמה כסף מוציאים משרדי הממשלה כולם, ועל מה ובזמן אמת. המידע הזה פשוט לא נגיש לציבור.

 

האוצר פספס בתחזיות שלו לגבי 2012 ולגבי 2013. מה זה אומר על יכולתו לחזות את 2014? האם לא הגיעה השעה לכך שעוד גוף יהיה בעל גישה מלאה לנתונים (כפי שקורה בבריטניה, למשל) ויוכל לבקר את עבודת החיזוי של האוצר?

 

המעבר לסיגריות מגולגלות מעיד על הצטצמות הצריכה

 

דבר נוסף שנחשף בנתוני האוצר אתמול הוא מחיר מדיניות המיסוי של הממשלה בין מסים ישירים (מס על הכנסות מעבודה, מרווחים בבורסה, מדיבידנדים, משכר דירה וכדומה, ומסים עקיפים (מס על הצריכה כמו מע"מ ומסי קנייה על כלי רכב, סיגריות, אלכוהול וכמובן דלק). בישראל, תמהיל מסים זה נחלק כמעט שווה בשווה. ב־2013, המסים העקיפים היוו 47.5% מכלל הכנסות המדינה ממסים, והמסים הישירים תפסו 50% (היתר מקורו באגרות).

 

במדינות אחרות ב־OECD, המסים העקיפים תופסים נתח של כשליש בלבד מכלל הכנסות המדינה ממסים, אולם הממשלה בישראל בחרה לשים בשנים האחרונות דגש גדול יותר דווקא עליהם. כך למשל, היא לא העלתה את מס ההכנסה, והשאירה את המע"מ הגבוה על כנו. באימוץ מדיניות זו, הכנסות המדינה הופכות לרגישות מאוד לשינויים בדפוסי הצריכה של הציבור. זה מה שקרה ב־2012, וזה מה שקרה גם ב־2013.

 

 

נתוני האוצר חושפים כי אף שהמע"מ עלה, לקופת המדינה נכנסו 1.7 מיליארד שקל פחות הכנסות ממסים עקיפים לעומת התחזית המקורית. במילים אחרות, בלי הרווחים הכלואים וההכנסות החד־פעמיות האחרות ממסים (ישירים), צד ההכנסות היה מסיים את 2013 בחוסר ולא בעודף.

 

עיקר הנפילה בהכנסות ממסים הוא במע"מ על מוצרי יבוא. נתוני רשות המסים, שפורסמו אתמול במקביל, מעידים כי שינויים בדפוסי יבוא כלי רכב, מוצרי חשמל ואפילו סיגריות, הקטינו את הכנסות המדינה. המשפט שמעיד בצורה הטובה ביותר על ההצטמצמות של הציבור הישראלי בהודעה של רשות המסים הוא: "בנתוני היבוא של סיגריות חלה ירידה בכמויות.... ככל הנראה השינוי נובע ממעבר לרכישת סיגריות לגלגול במקום רכישת סיגריות זולות".

 

הואיל והמדינה לא העלתה את מס ההכנסה, אם לא יהיו גם השנה הכנסות חד־פעמיות לא צפויות (אמנם אין מבצע לשחרור רווחים כלואים, אבל תמיד יש פוטנציאל לאקזיטים גדולים במיוחד), ייתכן מאוד שבסוף השנה תחזית ההכנסות תתברר כאופטימית מדי.

 

מנכ"ל האוצר לשעבר פרופ' אבי בן בסט אמר אתמול ל"כלכליסט" כי "תמיד יש סטייה בגירעון לעומת המתוכנן ולשני הכיוונים. אבל הבעיה הפעם היתה שהסטייה גדולה יחסית, במיוחד על רקע שתי עובדות חשובות: לא היתה סטייה גדולה מתחזית הצמיחה, ומשך הזמן בין הכנת התקציב לסוף השנה היה קצר.

 

"מה שקרה הוא שהאוצר יצא עם תחזית לגירעון אסטרונומי, וכפועל יוצא מכך הציע לנקוט בשינוי מדיניות, כמו שינויים בשיעורי המסים. בסוף הסתבר שהגירעון לא היה כל כך גדול, מסיבות שתמיד קיימות, ובעצם חלק מהעלאות המסים הגדולות – לא היה בהן צורך. בצד ההכנסות, דובר על הכנסות חד-פעמיות לא צפויות, אבל צריך לזכור שבכל שנה יש בארץ אירועים לא צפויים מראש, כמו אקזיטים וההכנסות שנובעות מהם".

 

הוצאות הממשלה על הציבור קטנו ביחס לצמיחת התוצר

 

את הסיפור ארוך השנים של המדיניות התקציבית בישראל מספר הגרף שהאוצר לא כלל בפרסום המקורי, וצירף לבקשת "כלכליסט": גרף זה מראה מה קרה להוצאות משרדי הממשלה ולהכנסות הממשלה (כאחוז מהתוצר) מאז שנת 2000.

 

מה שהנתונים מראים בבירור הוא הכיווץ העקבי בהוצאות הממשלה על שירותים ציבוריים ביחס לצמיחת התוצר. זאת כתוצאה מהירידה בהכנסות הממשלה שנבעה ממדיניות הפחתת המסים הישירים שנועדה לעודד צריכה (ועל ידי כך להגביר את ההכנסות ממסים עקיפים) - מדיניות שראש הממשלה בנימין נתניהו הוא האדריכל הראשי שלה (אם כי לא היחיד).

 

כשהממשלה מכווצת את הכנסותיה (כאחוז מהתוצר) אין לה ברירה אלא לכווץ גם את הוצאותיה, אחרת ייפתח גירעון גדול מדי, שמימונו יהיה במחיר כבד.

 

אלא שהגרף מראה גם שהכנסות המדינה לא הצליחו להתאושש מאז המשבר הכלכלי הגלובלי של 2008. על אף העלאות מסים נרחבות שהיו מאז, הכנסות המדינה לא מצליחות לחזור להיקפים שלהן מלפני המשבר, והחוסר הגדול הוא קודם כל במסים עקיפים. היכולת של הציבור הישראלי להמשיך לצרוך בשווי שבו צרך קודם לכן קטנה. התוצאה, באופן מתמטי, היא גירעונות גדולים יותר.

 

הגירעונות האלה הם מבניים, והם עלולים להמשיך ללוות את המשק גם בעתיד לולא יינקטו צעדים מבניים. צעד מבני יכול להיות הגדלה ניכרת של שיעור העובדים בישראל - אתגר קשה מאוד לביצוע - או תכנון מדיניות מיסוי חדשה - חשיבה מחדש על גובה מס ההכנסה, הפטורים ממס, גובה הפרשות המעסיקים לביטוח לאומי, מס החברות וכו' - כפי שמציע למשל בנק ישראל. העלאת המע"מ מדי פעם אינה צעד כזה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x