שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

ניתוח כלכליסט

הסיכוי שתשפרו את מעמדכם הכלכלי צנח בעשור האחרון

השוואה בין נתוני הניידות החברתית בשנים 2010-2009, שפרסם השבוע משרד האוצר, לבין הנתונים המקבילים בשנים 2004-2003 מעלה כי הסיכוי שלכם לעלות במעמד הסוציו-אקונומי צנח, ואילו הסיכון להידרדר לעשירונים נמוכים יותר גדל

שאול אמסטרדמסקי 06:5908.01.14

הימים שבהם טייקונים יורדים ממעמדם, ממש כאילו בעוד רגע הם מתחילים להסתובב בינינו, פשוטי העם, הם ימים טובים לבדוק מה קורה לניידות החברתית בישראל. עבודה חדשה של גלית בן־נאים, חוקרת במינהל הכנסות המדינה במשרד האוצר, מציגה נתונים חדשים לשנים 2010–2011 על יכולת זו, וכשמשווים אותם לנתונים המקבילים על השנים 2003–2004, מתגלה כי הניידות החברתית פחתה באופן דרמטי בעשור החולף ולכל אורך סולם המעמדות. במילים פשוטות, הסיכון לירידה במעמד הסוציו־אקונומי גדל והסיכוי לעלות בסולם הזה צנח, והנתונים הם חד־משמעיים. 

ניקח את מעמד הביניים כדוגמה: הסיכוי של עובד שב־2003 נכלל בעשירון ההכנסה השישי (שהכנסתו החודשית הממוצעת היא בערך 8,000 שקל ברוטו) לעלות לעשירונים הגבוהים יותר בשנה העוקבת (כלומר, לעבור להכנסה חודשית ממוצעת של 10,000 שקל ברוטו ומעלה) עמד על 44%. כלומר, 44% מהעובדים שהיו ב־2003 בעשירון 6 עברו ב־2004 לעשירונים שמעל. בשנים 2010–2011, לעומת זאת, היכולת להתקדם בסולם המעמדות פחתה במידה משמעותית - רק כ־26% מהעובדים שהיו בעשירון השישי ב־2010 עלו בשנה שלאחר מכן לעשירונים שמעל.

 

 

ומובן שבמקביל לירידה ביכולת ההשתדרגות בהכנסה, הסיכון לרדת בסולם המעמדות גדל משמעותית. כך למשל, 14% מהעובדים שהיו ב־2003 בעשירון החמישי ירדו בשנה שלאחר מכן לעשירונים מתחת, לעומת כמעט 22% מהעובדים בשנים 2010–2011.

 

כדאי לשים לב שגם 2004–2003 וגם 2010–2011 הן שנים שאחרי משברים כלכליים, ולפיכך הן מאופיינות בשיעורי צמיחה גבוהים, כך שהן אמורות לעודד ניידות חברתית־כלכלית. ובכל זאת, הנתונים מעידים על כך שיכולת זו הצטמצמה בעשור האחרון. אז נכון, מהנתונים עולה גם כי ב־2011 הירידה בניידות החברתית־כלכלית נבלמת מעט לעומת 2010, ובכל זאת, המגמה לטווח הארוך ברורה מאוד.

 

רבים מהמפוטרים היו עובדי חברות כוח אדם

 

למה זה קורה? העבודות של בן־נאים מספקות רק הסברים חלקיים לתופעה זו, שמקורם בחלק העליון של הסולם החברתי־כלכלי. וכך היא כותבת: "ניתוח מעמיק של הממצאים מעלה כי חלק גדול מהמצטרפים החדשים (למאיונים העליונים - ש"א) מגיע מחברות הפועלות בשווקים לא תחרותיים". המשמעות היא שכאשר רוב אלו שעולים בסולם החברתי־כלכלי עובדים במונופולים כמו חברת החשמל או בתחום שאין בו תחרות אמיתית כמו שוק הבנקאות, הרי שלכל יתר העובדים יש סיכוי נמוך יותר לטפס מעלה. זאת משום שבסופו של דבר, מיקום בסולם הוא עניין יחסי.

 

את הדברים האלה כתבה בן־נאים במחקר הקודם שלה, שהנתונים שלו הגיעו עד 2009. כעת, בעדכון לשנים 2010–2011 היא מפרטת גם לגבי הקצה השני של הסקאלה: "הירידה בניידות בעשירון התחתון ב־2011 חלה במקביל לירידה חדה ביציבות התעסוקתית בעשירון זה באותה שנה", היא כותבת, "כך בעוד שב־2009, כ־82% ממי שהיו מועסקים באותה שנה המשיכו להיות מועסקים גם בשנה שלאחר מכן, הרי שב־2010 רק 76% מהמועסקים בעשירון התחתון היו מועסקים גם בשנה שלאחר מכן. שיעור גבוה ממי שלא שרדו בשוק העבודה היו מועסקים בחברות כוח אדם".

 

הסבר נוסף לירידה בניידות החברתית בעשירון התחתון הוא דווקא הצטרפותם של חרדים לשוק העבודה, או כפי שכותבת בן־נאים: "קרוב ל־20% ממי שנותרו בעשירון התחתון ב־2011 התגוררו בירושלים וביישובים המתאפיינים בריכוז גבוה של אוכלוסייה חרדית (...). ניתן להניח כי הגידול במשקלם של החרדים בעשירון התחתון בשנים 2010–2011 מוסבר בין היתר בגידול בשיעור התעסוקה של אוכלוסייה זו בכוח העבודה". אבל זה עוד כלום, כי כשמוסיפים לכך את העובדה שהשכר של החרדים בעשירון התחתון צומח בקצב נמוך מזה של עובדים שאינם חרדים בעשירון זה, מתקבל הסבר חלקי לפחות לחוסר הניידות בעשירון התחתון.

 

פרופ' מומי דהן. "הירידה בניידות החברתית עשויה לנבוע מהפסקת ההזרקות החיצוניות של כוח האדם לשוק העבודה" פרופ' מומי דהן. "הירידה בניידות החברתית עשויה לנבוע מהפסקת ההזרקות החיצוניות של כוח האדם לשוק העבודה" צילום: עמית שעל

 

הסבר זה מאוד לא נעים לאוזן, אבל הוא המציאות הרווחת ברחוב החרדי, כפי שהיא באה לידי ביטוי בעשרות שיחות ש"כלכליסט" קיים בשנתיים האחרונות: גם כשהחרדים עושים מאמצים להשתלב בשוק העבודה, המשמעות תהיה עבודה בשכר נמוך, גם באופן מוחלט וגם באופן יחסי לעובדים אחרים במקצועות דומים, עם יכולת נמוכה להתקדם בתפקיד. אחת הסיבות העיקריות לכך היא רמה נמוכה של השכלה מתאימה לשוק העבודה.

 

בעשירון העליון, אגב, וביתר שאת במאיון ובאלפיון העליון, הירידה בניידות בשנתיים האחרונות נובעת, לפי בן־נאים, גם מכניסת התחרות לענף התקשורת, שחתכה את השכר בחברות הסלולר, , וכן מירידה ברווחיות של חברות בענף הפיננסים (בעיקר בנקים), שפגעה בשכר העובדים בענף, שמהווים כמעט 20% מהעובדים באלפיון העליון.

 

העובדים הזרים והעלייה מברה"מ טלטלו את השוק

 

פרופ' מומי דהן, ראש בית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית, שחקר את נושא הניידות החברתית־כלכלית בישראל, הסביר בשיחה עם "כלכליסט" כי הירידה בניידות החברתית עשויה לנבוע מהפסקת "ההזרקות החיצוניות של כוח האדם לשוק העבודה", כלשונו.

 

דהן אמנם נזהר מלקשר את ההסבר שלו ישירות למחקר של בן־נאים, אולם הוא מצביע על כך שבשוק העבודה הישראלי היו שלוש הזרקות חיצוניות של כוח אדם בעשורים האחרונים: "העלייה הגדולה של שנות התשעים, העובדים הזרים וכן אנשים שהצטרפו לשוק העבודה בעקבות שינויים במערכת הרווחה (הכוונה לקיצוץ בקצבאות - ש"א)".

 

"דמיין את זה במונחים של מים", אומר דהן, "נניח שיש נחל עכור שהמים בו לא זזים, עד שפתאום קופצים אליו שחיינים.
המים יתחילו לזוז פתאום, עד שהאפקט הזה יפסיק. כך גם בשוק העבודה שלנו".

 

לפחות בפרמטר אחד דהן מצא במחקריו כי הניידות החברתית הבין־דורית השתפרה - הפערים העדתיים. "המחקר האחרון שעשיתי היה על ניידות ברמה המגזרית. הסתכלתי על נתונים ופערים בין אשכנזים למזרחים לאורך ארבעה עשורים. השורה התחתונה היא שיש צמצום בפער הבין־עדתי ברמת הניידות, מה שמלמד על ניידות ברמה המגזרית".

 

האם לעובדה שילד או ילדה שנולדו למעמד חברתי כלשהו יש השפעה מוחלטת על היכולת שלהם לצאת ממנו כשיגיעו לבגרות? בן־נאים מתייחסת לשאלה זו בעבודתה, אולם כיום אין בישראל מסד נתונים שמאפשר מחקר ובדיקה מסוג זה. החדשות הטובות הן שבימים אלה, לדברי דהן, מוקם צוות בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שעתיד סוף סוף לאסוף נתונים באופן שיטתי וממוסד על ניידות בין־דורית.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x