ספי ריבלין הלך לעולמו

ספי ריבלין צילום: תומריקו

ריבלין נולד בראשון לציון בנובמבר 1947 והיה לאחד הקומיקאים החשובים והמצליחים בתעשיית הבידור הישראלית. הוא למד משחק בבית צבי והחל את דרכו בהצגה "משרתם של שני אדונים" בתיאטרון החאן. הקריירה שלו בטלוויזיה החלה כשמוטי קירשנבאום צירף אותו לתוכנית הסאטירה המיתולוגית "ניקוי ראש".

על צירופו לתוכנית הסאטירה המצליחה, סיפר ריבלין ל-ynet: "הייתי שחקן צעיר בתיאטרון, כשטוביה צפיר ראה אותי שם והמליץ עלי למוטי קירשנבאום. אני חושב שהייתי הימני היחידי שהופיע ב'ניקוי ראש'. היתה לנו צפייה של שמונים-תשעים אחוז. בכל הבתים בארץ ראו את זה, גם אלה שאהבו את התוכנית וגם אלה ששנאו אותה. היה בה משהו ראשוני".

בהמשך הוא שיחק עם שלמה ניצן וציפי מור בתוכנית הילדים של הטלוויזיה החינוכית "רגע עם דודלי" וגילם את דמותו של פיסטוק. לאחר מכן הופיע עם מור בתוכנית "הבית של פיסטוק". בתוכנית "זהו זה" הוא הופיע בין היתר בחידון, שבו גילם דמות כפולה של ספי גאון ויוסף עילוי. הוא הנחה יחד עם חנוך רוזן את השעשועון לילדים "שניים בראש אחד" והשתתף בתוכנית הילדים "הופה היי".

בשנות ה-90 נדד לערוץ 2 הצעיר, שם הופיע בתפקיד הראשי בסדרות "איצ'ה" ו"ספי" ובתוכנית "מוצ"ש". על המסך הגדול ניתן היה לראות אותו בין היתר בסרטים "השועל בלול התרנגולות", "רק היום", "חסמבה ושודדי הסוסים" ומאוחר יותר ב"הסודות" של אבי נשר. הוא זכה בפרס האקדמיה לטלוויזיה ו"פרס מסך הזהב" על מפעל חיים.

במקביל היה גם פעיל פוליטית וציבורית מאז שנות ה-80: בתחילה ככוכב תשדירי הבחירות של הליכוד בקמפיינים של 1981 ו-1984. במערכת הבחירות ב-1984 הוא חיקה את יו"ר המערך דאז, שמעון פרס, שעונה לשאלות ב"כן" ומצד שני ב"לא". בראיון לאמירה לם ב"ידיעות אחרונות" נשאל ריבלין אם הוא מצטער על החיקוי. "אני לא מצטער על זה", הוא השיב. "פרס היה בעיניי תמיד אישיות צבעונית ביותר. הוא נשיא מצוין. נפגשנו כמה פעמים והוא לא הסתיר את זה שהוא לא אהב את התשדיר".

ריבלין, שאביו היה ראש תנועת בית"ר בראשון לציון, סייע לאביו לגדל ירקות וגם שיחק כדורגל בהפועל ראשון לציון, סיפר גם על דעותיו הפוליטיות. "זה באמת קשה להיות ימני בברנז'ה, אבל מצד שני זו פריווילגיה כי אתה כמו כל עם ישראל – אחד נגד העולם. תמיד חשבתי שבשמאל יש איזו התנשאות אינטלקטואלית, התחושה הייתה שהיתר הם עמך, והשמאל כאילו הפטרונים על החוכמה".

בין 2003 ל-2010 כיהן כחבר מועצה בעיריית ראשון לציון. "אני מצטרף כעוד שחקן להצגה", הוא אמר ל-ynet לאחר שנבחר לראשונה. לפני כחמש שנים התמודד על מקום ברשימת הליכוד לכנסת, אך שובץ במקום ה-51 הלא ריאלי. בתחילת 2013 קיבל ריבלין את אות יקיר העיר ראשון לציון.

המאבק במחלת הסרטן ליווה לאורך חלק גדול מהקריירה שלו. הוא חשף את התמודדותו עם המחלה לפני כשבע שנים, אך כבר לפני כן סבל מבעיות במיתרי הקול, שמנעו ממנו להופיע על הבמה. "ב-1993 התחילו אצלי בעיות קשות בגרון", כתב ריבלין באותו ראיון. "לקח כמה שנים טובות עד שזה התפתח לקטסטרופה, אבל כבר אז חשבו שזה הולך לכיוון קשה יותר. ב-2006 הגעתי יום אחד לרופא. הוא הכניס את המצלמה הקטנה דרך האף לגרון והוציא אותה. הוא היה רגע בשקט ואז הוא אמר 'בכל הגרון שלך אני לא רואה נקודה אחת בלי סרטן'".

על המאבק במחלה, הוא כתב אז: "אחרי כל כך הרבה שנים של ניתוחים וטיפולים, אני חי חיים אחרים ומגלה דברים חדשים. כל יום הוא גילוי חדש. אני מרגיש כמו קולומבוס כל יום מחדש, אין ספק קודם כל שזה נותן מבט שונה על סדרי עדיפויות בחיים. כל כך הרבה דברים לא חשובים, ואנחנו מייחסים להם חשיבות".

בספטמבר 2012 עבר ניתוח בגרונו, שלאחריו איבד את קולו. בימים האחרונים הוא נאבק על חייו בבית החולים תל השומר, אך היום הלך לעולמו.