שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

"אמרנו שהנעליים יכאבו ברגליים - בצה"ל אמרו 'לא נורא, הם יתרגלו'"

בדיון בוועדת הכספים הבוקר נלחם מפעל נעלי הצבא של בריל על חייו - אחרי שמשרד הביטחון הודיע על העברת הרכש לארה"ב מהשנה הבאה

גיל קליאן 11:1518.11.13

שמעון הורוביץ, מנהל התחום הצבאי בבריל המופקד על מפעל הנעליים הצבאיות של החברה, נלחם הבוקר (ב') על חיי המפעל בדיון מיוחד בוועדת הכספים. הורוביץ טען כי הודעת משרד הביטחון מתחילת החודש, לפיה החל מ-2014 לא יגיעו הזמנות למפעל ורכש הנעליים יועבר לארה"ב ויבוצע מכספי סיוע, היא הפרה של התחייבויות עבר של ראשי מערכת הביטחון למפעל.

 

"אנחנו מפעל שהיה קיים מאז 48'", אמר הורוביץ. "אבל בשנת 2001, אחרי זכייה במכרז של משרד הביטחון, הוקם קו ייצור נוסף בהשקעה של קרוב ל-25 מיליון שקל. נכנסנו להליך של פיתוח של 3 שנים לפיתוח נעל חדשה, יחד עם גורמי צה"ל. בשנת 2004 התחלנו לייצר נעליים חדשות ועד היום סיפקנו מיליון זוגות מהדגמים האלה. הנעל פותחה והוכתבה על ידי צה"ל. המפעל מעסיק 120 עובדים, והם היום בסכנה כי כשצה"ל מעביר את הייצור לארה"ב הוא לוקח את הפרנסה שלהם ומעביר לארה"ב. מעולם לא היה מצב שכל הנעליים הובאו מארה"ב או מכל מקום אחר, ולא היה יצרן מקומי. כל צבא שמכבד את עצמו יש לו מפעל שמייצר עבורו נעליים. כל שרי הביטחון, כל מנכ"לי משרד הביטחון, תמיד אמרו שעיקר הייצור יהיה בארץ. כולם הבטיחו את זה".

 

"צה"ל לא הסכים לשפר שום דבר"

 

על הטענות לבעיות איכות בנעל אמר הורוביץ, "הנעל מלכתחילה, כשקיבלנו את המפרט באנו לצה"ל ואמרנו שהנעל תהיה טובה אבל יש מספר דברים שצריך לשפר. צה"ל לא הסכים לשפר שום דבר. אמרנו שזה יכאב ברגליים, הם אמרו לא נורא הם יתרגלו. אמרנו יהיו להם יבלות, הם אמרו - לא נורא, הם חיילים. בסוף פנינו לצה"ל ואמרנו לא רוצים לשפר? בסדר אנחנו נפתח על חשבוננו, אתם לא תשלמו אגורה אבל בואו תהיו חלק מהפיתוח. לא הסכימו בשום אופן. ואז יצאו עם בקשה למידע על נעל אמריקאית שנפסלה בעבר, גם צבא ארה"ב שהגיע מעיראק החולית לאפגניסטן הסלעית פסל את הנעל. התירוץ שאנחנו קיבלנו היה קיצוץ בתקציב הביטחון ורצון לנצל את כספי הסיוע. באנו אז למנכ"ל משרד הביטחון, אודי שני, ואמרנו התקציב זניח למה לסגור על זה מפעל?".

 

חייל צה"ל ליד עזה. במלחמת לבנון השנייה סיפקנו את כל הדרישות חייל צה"ל ליד עזה. במלחמת לבנון השנייה סיפקנו את כל הדרישות צילום: בלומברג

 

כמו כן אמר הורוביץ כי למפעל אין בעיה לא לקבל כל תשלום על נעליים ב-2014. "באנו למשרד הביטחון, אמרנו יש בעיה תקציבית? אני לא חייב לקבל עכשיו כסף. תשלמו ב-2015. גם על זה לא קיבלנו תשובה. המפעל הוא טוב, הוא מרוויח, אני דור שלישי בתעשייה הזאת, היינו בגרמניה עם הנעליים שלנו והם לא האמינו שזה יוצר בישראל. אבל הם אומרים לי - אתה מאוד נחמד אבל אנחנו שומרים על התוצרת המקומית שלנו. כולם בכל העולם אומרים לנו אנחנו מצילים את היצרנים המקומיים שלנו. אומרים לנו תגידו לחבר'ה שלכם שידאגו לכם. לגבי המחיר, אנחנו אומרים לא אכפת לנו כמה עולה נעל אמריקאית, אנחנו ניתן יותר בזול. נכון להיום יש-9%-11% הבדל במחיר לפי מה שאנחנו יודעים. אבל אף אחד במשרד הביטחון לא שאל אותנו בכמה אנחנו מוכנים לרדת".

 

"הכיתת כוננות הולכת לאבטלה"

 

הורוביץ העלה גם את השאלה הלוגיסטית של זמינות נעלים בחירום. "אנחנו כל הזמן מקבלים טלפונים. אח שלי אני צריך מידה 42 נעלים שחורות אדומות ואנחנו מעבירים 24 שעות ביממה. במלחמת לבנון השנייה הבאנו 5,000 זוגות נעליים לשטח ישירות, דחוף דחוף אין נעלים. הכנסנו את המפעל ל-24 שעות יום ולילה, עצרנו בשישי וחזרנו במוצאי שבת ועבדנו עד שמילאנו את כל הדרישות. אף אחד לא אמר תודה ואנחנו לא ביקשנו, ידענו שאנחנו כיתת כוננות. וכיתת הכוננות הזאת הולכת עכשיו לאבטלה. אנשים שהיום משלמים מסים הם הולכים להיות נטל. אני המום מזה שאף אחד לא מתעניין בזה".

 

על טענות הורוביץ ענה סגן ראש מנה"ר (מינהל הרכש) לרכש לוגיסטי רב זרועי במשרד הביטחון, כי "אנחנו מפרנסים עשרות אלפי משפחות כולל עובדי קווי היצור של בריל בראשון ובעיקר את עובדי פסי הייצור בפריפריה. אנחנו הראשונים שנדאג שקווי הייצור שהם כחול לבן ואמורים לתת מענה מידי - ינתן. אנחנו הראשונים שנדאג שהמפעלים יעבדו. אבל כשיש קיצוץ בתקציב הביטחון המשוואה היא ברורה - פחות תעסוקה למפעלים. אני לא מתחייב למפעלים בשדרות ובקרית שמונה ובפריפריה - אם אני לא מקבל התקציב הם לא יוכלו לקבל הזמנות. אני בכלל לא נכנס לשאלות של איכות ומחיר, אין לי כספים שאפשר להוציא איתם הזמנות למפעל בריל בראשון לציון. אין לי". עשרות מפעלים לא קיבלו הזמנות, זה לא רק בריל".

 

"אתם סוחטים אותנו לתוספות תקציב"

 

על דברים אלה ענתה ח"כ מיכל בירן, "לכולם ברור מה קורה כאן - אתם סוחטים אותנו לתוספות תקציב, אתם מחזיקים את העובדים של בריל כבני ערובה. ראינו איזה תוספות אושרו לכם (תוספת תקציב של 2.75 מיליארד שקל לתקציב 2014 - ג.ק), התקציב של בריל של כמה עשרות מיליוני שקלים נראה מגוחך".

 

במהלך הדיון אמרו חברי הכנסת כי אם לא יימצא פתרון לבריל ולמפעלים הנוספים - אז תפקיד הוועדה לעכב את מעבר התקציבים למשרד הביטחון, לרבות תוספת התקציב האחרונה שעדיין לא אושרה בכנסת. יו"ר הוועדה, ח"כ ניסן סלומינסקי, סיכם את הדיון והנחה את משרד הביטחון להגיע לסיכום עם בריל על המשך העבודה במפעל עד סוף השבוע. סלומינסקי אמר כי אם לא יגיעו הצדדים לסיכום עד סוף השבוע, "אז ביום שני אני אכנס פגישה עם מנכ"ל משרד הביטחון כדי שנפתור את העסק".

 

בעוד בשנים 2011-2012 הזרים הצבא 57 מיליון שקל לרכישת נעליים, באוגוסט 2011 הודיע משרד הביטחון לבריל כי מ-2013 הכוונה היא להעביר את רכש הנעליים לארה"ב ולבצע אותו מכספי סיוע. בינואר 2012 מומש האיום והועברו הזמנות לבריל בהיקף של כ-10 מיליון שקל, אך אחרי מסע לחצים ציבורי נרחב של החברה על משרד הביטחון הובטחו לה הזמנות של 21 מיליון שקל ל-2013, שהבטיחו את המשך קיומו של המפעל, למרות שהיה מדובר בירידה של 30% בהיקף ההזמנות לעומת שנים קודמות.

 

בשנת 2012 דיווחה בריל על מחזור מכירות של 32.3 מיליון שקל במגזר "נעלים מייצור עצמי", ש-88% ממנו הן נעלי צבא. מדובר באחת הפעילויות הרווחיות ביותר של בריל - בשנת 2012 הרווחיות התפעולית של הייצור העצמי עמדה על 17.9%, לעומת 18.7% בשנת 2011. במחצית הראשונה של 2013 ירידה הרווחיות התפעולית של פעילות זו ל-14.9% - מגמה הגיונית לאור צמצום הרכש הצה"לי.

 

למרות זאת, גם במחצית הראשונה של 2013 שמרה פעילות הייצור על מעמדה כאחת הפעילויות הרווחיות ביותר של החברה, אז ניתן להבין מדוע בבריל נאבקים מאוד על מנת לשמר אותה גם בהיקף מצומצם. באותה פעילות ייצור הועסקו נכון לסוף 2012 כמות של 72 עובדים, מתוכם 9 עובדי כוח אדם.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x