$
בארץ

ראיון כלכליסט

יוגב: "נמל אשדוד ודואר ישראל הן הכי בעייתיות"

ההפרטה של תעש בלתי נמנעת. חברת החשמל עשויה להנפיק מניות. המינויים הפוליטיים לדירקטוריונים צריכים להיעלם. למנהל רשות החברות הממשלתיות אורי יוגב יש הרבה תוכניות ומעט תמיכה מראש הממשלה

גולן חזני 06:5513.11.13

הרפורמה של אורי יוגב, מנהל רשות החברות הממשלתיות הטרי, בהליך מינוי הדירקטורים בחברות הממשלתיות מעוררת הרבה שאלות. יוגב הודיע בשבוע שעבר על הכוונה ליצור נבחרת דירקטורים מקצועיים אשר מתוכם ימונו הדירקטוריונים בחברות, במקום המצב כיום שבו שרים שונים מנצלים את הפלטפורמה למינוי מקורביהם.

במסגרת המהלך החדש, כל אדם הרואה עצמו מוכשר לכהן כדירקטור יוכל להגיש את מועמדותו לוועדה בלתי תלויה, אשר תקיים הליך מיון מקצועי וקפדני ותייצר מאגר מועמדים לתפקיד דירקטורים. התוכנית, שכאמור יצאה לדרך בשבוע שעבר, הביאה כבר ליותר מ־200 פניות של מועמדים לתפקידים הללו.

 

אורי יוגב אורי יוגב צילום: עומר מסינגר

 

בראיון ראשון מאז שנכנס לתפקיד מתייחס יוגב לסוגיה הזו, לחברות עצמן, לתוכניות וליעדים שלו בתפקידו החדש.

 

"הטיפול בכל הנושא של מינויים פוליטיים הוא רוחבי. זו הסתכלות שאומרת שצריך לטפל בכל החברות יחד, אולם גם בכל נושא בפני עצמו - נמלים, חשמל, תעש. אם נצליח לגרום לכך שההנהלות בכל החברות יהיו פונקציה חזקה ועצמאית, וזה לא המצב היום, נצליח גם לבצע את כל הרפורמות בצורה טובה יותר וגם לשפר את סיכויי ההצלחה שלהן".

 

נתניהו עדיין לא מגבה

 

התוכנית של יוגב מורכבת מכמה שלבים. הרפורמה מתחילה במינוי דירקטורים באופן תקין ולא במינוי מקורבים פוליטיים, ותמשיך בשינוי חוק החברות כך שהחברות יוכלו להיות מנוהלות תחת פרמטרים נוקשים של רווחיות ויעדים כמו חברות עסקיות רגילות. להשלמת הצעד השני יוגב יצטרך להעביר את שינוי החוק דרך הממשלה והכנסת.

 

לא שמענו תמיכה של ראש הממשלה בתוכנית. היא קיימת?

"שר האוצר וצמרת האוצר מחויבים מאוד למהלך. קיים גיבוי של משרד המשפטים, אבל עדיין אין הסכמה של ראש הממשלה ושל הממשלה לשינויי החקיקה. אני משוכנע שנצליח לשכנע אותם לעשות את המהלך הזה".

 

בנימין נתניהו. עדיין לא הסכים לשינוי חקיקה בנימין נתניהו. עדיין לא הסכים לשינוי חקיקה צילום: עטא עוויסאת

 

אתה מאוד מקורב לנתניהו. באמת הלכת למהלך מבלי לסגור איתו קודם?

"באתי לרשות החברות מתוך הבנה שחלק גדול מהשינוי אפשר לבצע גם במסגרת חוק החברות הממשלתיות הקיים, ומתוך אמונה אישית כמישהו שבסך הכל מכיר לא רע את המערכת הציבורית, שניתן לבצע גם שינויים גדולים בלי הסכמה מראש של המערכת הפוליטית. אני בסך הכל חושב שקיים רצון ובעצם קיים הכרח לעשות שיפור משמעותי בכלי הקריטי לחיי התושבים במדינה - החברות הממשלתיות. בסופו של דבר המערכת כולה תשתכנע בכך".

 

ביוני האחרון מונה יוגב לראשות הוועדה האחראית על הרפורמה הארגונית בחברת החשמל. הוועדה הוקמה בתיאום עם שר האוצר יאיר לפיד ויו"ר ההסתדרות עופר עיני, מתוך מטרה להגיש עד סוף השנה מתווה מוסכם לביצוע הרפורמה.

 

"המהלך בחברת החשמל הוא בעצם תולדה של הבנה ובשלות של כל גופי הממשל מצד אחד, והנהלת החברה וועד העובדים מצד שני", אומר יוגב. "ההבנה היא שחייבים להסדיר יחד את משק החשמל ובתקופה הקרובה ממש".

 

חובות החברה מסוכנים למדינת ישראל?

"החוב הוא גדול, 80 מיליארד שקל. חלקו מוצדק, אבל אלה מספרים שדורשים התעסקות מצד צמרת האוצר גם בהסתכלות על המאקרו־כלכלה. החוב יצטרך לקטון, וההון העצמי יצטרך לגדול לרמת רווחיות שתייצר אמינות כלפי השווקים הפיננסיים ודימוי של חברה שהיא באמת אחת הגדולות והיציבות במדינה".

 

החברה עדיין תהיה ממשלתית?

"חברת החשמל - בטח בתחום החלוקה וההולכה - תישאר בשליטה ממשלתית עוד שנים ארוכות. אנחנו שוקלים אם להנפיק חלק ממניותיה בשוק ההון הישראלי, וזה עדיין לא נסגר. אחזקות הממשלה יישארו בכל מקרה יותר ממחצית".

 

הבעיה עם נמל אשדוד

 

אחת הביקורות הרווחות ביותר על החברות הממשלתיות נוגעת לשאלה אם באמת יש צורך בעשרות חברות כאלה, שבהן ישנן מאות משרות דירקטורים פנויות. כשנשאל למה צריך שלוש חברות שונות שינהלו את קו החוף של תל אביב, או עשר חברות שונות שינהלו קרנות השתלמות שונות, ענה יוגב כי "אכן יש חברות רבות שהן מיותרות או שלא צריכות להיות ממשלתיות. בתוך כמה שנים כמות החברות הממשלתיות תהיה נמוכה מכפי שהיא היום, אבל בתקופה הזו נקים גם כמה חברות חדשות, אף על פי שעדיין מספרן צריך להיות הרבה פחות מ־100".

 

באותו אופן יש חברות עם יותר מדי דירקטורים. בחברה כמו זו שמנהלת את אתר רבי שמעון בר יוחאי בצפת יש אותו מספר דירקטורים כמו בתעשייה האווירית. זה הגיוני?

"בשתיהן יש יותר מדי דירקטורים. גודל הדירקטוריונים הוא החלטה קיימת, אבל דירקטוריונים של חברות ממשלתיות צריכים לכלול 7–12 דירקטורים".

 

מי החברה הממשלתית החולה ביותר כרגע?

"לא יודע אם הכי חולה זה התיאור המתאים. אם היית מבקש ממני לציין שתי חברות שמאוד מאוד חשוב לשנות ולהבריא אותן אלה נמל אשדוד והדואר. דואר ישראל זקוקה להתייעלות ולשינויי רגולציה שלא יחייבו את הדואר לתת שירות במקומות שכבר לא צריך אותו. לגבי נמל אשדוד, בסופו של דבר בביצוע, בהקמת חברה ממשלתית טובה ונקייה, במקרה הזה נכשלנו. נצטרך לרפא אותה".

 

למרות תדמיתו כביצועיסט ובולדוזר שאמור לקדם הפרטות, מאז כניסתו לתפקיד יוגב לא הצליח לטפל באחד הנושאים הבוערים בתחום החברות הממשלתיות - הפרטת תעש. "זה סיפור די עצוב שבאמת מדגים ניהול ותפקוד לא נאות של גורמי הממשלה תוך דחייה של קבלת החלטות קשות", הוא אומר.

 

יש לך הערכה מה השווי של תעש? אתה יודע שהשבוע המדינה מזרימה 170 מיליון שקל נוספים למשכורות.

"אין ברירה. חייבים להשלים את החלטת הממשלה לגבי התעשייה הצבאית ולמכור אותה, למרות המחיר הכבד שתקציב המדינה משלם. שיהיה ברור - בנטו המדינה לא תרוויח על תעש. עם זאת, האלטרנטיבה של להמשיך לדמם קשה יותר".

 

כמה שנים אתה שואף להיות כאן ומה החזון שלך לסוף התקופה?

"הקדנציה היא לארבע שנים, ולזה באתי. אני מקווה שנצליח בסוף להיות עם חברות ממשלתיות שמרוויחות יחדיו 3–4 מיליארד שקל בשנה לעומת אפס כיום. יהיו פחות מ־100 חברות, ותהיה קפיצה משמעותית ברמת השירות ושביעות הרצון מרמת החברות הממשלתיות, בעיקר בתחום התשתיות".

 

אורי יוגב (53)

מצב משפחתי: נשוי + 5

מגורים: מכבים

השכלה: תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת תל־אביב ותואר שני בכלכלה מהאוניברסיטה העברית

תפקיד: מנהל רשות החברות הממשלתיות

תפקידים קודמים: יו"ר רכבת ישראל, ראש אגף תקציבים במשרד האוצר

עוד משהו: משחק ברידג' פעם בשבוע

בטל שלח
    לכל התגובות
    x