$
בארץ

היום הבחירות המוניציפליות: כשלא צריך להרשים בוחרים, הכל בעיר נשאר אותו הדבר

תקציבי הרשויות המקומיות חושפים את כלכלת הבחירות במלוא תפארתה: בערים שבהן ראש העיר מתמודד על קדנציה נוספת נרשמת תנופת שיפוצים והשקעות בגינון ובתברואה. אבל כשראש העיר לא ממשיך לעוד קדנציה פתאום התקציבים צונחים

הדס שפר 07:0322.10.13

יום שגרתי באזור כיכר כופר היישוב על גבול רמת גן־גבעתיים. בצד אחד של הרחוב, זה של גבעתיים, רעש של שופלים ודחפורים המפרקים עוד מדרכה לצורכי שיפוץ. בצד השני דממה. בצד של גבעתיים הכל מצוחצח וממורק, פרחים נשתלו, גנים השתדרגו, מדרכות שופצו ורחובות הולנדיים נבנו. בצד השני, זה של רמת גן, שומם. 

"אני גרה ממש על התפר מהצד של רמת גן", מספרת נעמי, תושבת השכונה. "בחודשים האחרונים יש מהפכה של ממש בשדרוג התשתיות בגבעתיים. לעומת זאת, ברמת גן לא קורה הרבה, אין השקעה מיוחדת הנראית לעין. זה בולט במיוחד לאור הבינוי המואץ בצד השני של הכביש".

 

התפר הזה, שבין רמת גן לגבעתיים, מקפל בתוכו את אחת התופעות שמאפיינות יותר מכל את הבחירות לרשויות המקומיות בכל חמש שנים. קוראים לזה כלכלת בחירות - הפיכת העיר לאתר בנייה אחד גדול לפני הבחירות ושקט תעשייתי בארבע השנים שאחריהן. כשראש העיר המכהן מעוניין להמשיך לקדנציה נוספת, הוא יתאמץ לשפר את חזות העיר דווקא בשנה האחרונה לכהונתו. כשהוא לא מתמודד על עוד כהונה, חזות העיר כבר פחות מעניינת אותו.

 

מתגברים תקציבים

 

רמת גן היא דוגמה לא רעה לאותה תמונת מראה. "מה שקורה ברחוב אבא הלל ברמת גן פשוט לא ייאמן. כבר הרבה מאוד זמן משפצים שם את הציר, וזה יוצר פקקים אדירים. אין ספק שאם ראש העיר היה רץ לקדנציה נוספת הוא כבר היה לוחץ לסיים את זה", אומר אבישי, תושב המקום. עם זאת, סגן ראש העיר רמי פדלון, שמתמודד כעת לראשות העיר, טוען שאין לכך קשר לבחירות. "ברמת גן, בניגוד לגבעתיים ולערים נוספות, היתה תוכנית שיפוצים חמש שנתית ברורה. בכל שנה נעשה משהו אחר - לפני שנתיים למשל שופץ כל הציר של שדרות ירושלים; זה היה שיפוץ מסיבי שלא קשור לבחירות. מה גם שראש העיר הנוכחי צבי בר תכנן לרוץ פעם נוספת, אך לפני חודשיים בג"ץ הכריע שהוא לא יוכל להתמודד", הוא אומר.

 

  צילום: גוגל סטריט וי

 

עם זאת, פדלון מסכים כי דברים היו יכולים להיראות אחרת לו בר היה רץ לקדנציה נוספת. "זה נכון שלפני הבחירות משאירים קצת יותר כסף. לאו דווקא העירייה תקעה את אבא הלל, השיפוץ היה אמור להסתיים לפני שנתיים, אבל משרד התחבורה לא אישר אז את התקציב. יכול להיות שאם ראש העיר היה רץ פעם נוספת, היו מאיצים קצת את הקצב, אבל לא היה שינוי דרמטי מבחינת תשתיות".

 

עדות שראש העיר תכנן לרוץ לבחירות ניתן למצוא בספרי התקציב של 2012 ו־2013. "תקציב הניקיון של רמת גן תוגבר לקראת 2013", אומר פדלון. ואכן, לפי נתוני 2012, תקציב התברואה שמכיל בתוכו את נושא הניקיון היה 3.2 מיליון שקל באותה השנה, ואילו באומדן התקציב של 2013 הוא קפץ ל־8.2 מיליון שקל. הפערים נובעים בין היתר מרכישת עגלות אשפה ופחי רחוב ומשיפוצים והתאמות במבנה האגף.

 

נוסף על כך, תקציב הפיתוח לגנים ולנוף, לפי תוכניות העירייה, קפץ מ־3.5 מיליון שקל ב־2012 ל־12.5 מיליון שקל ב־2013; עיקר הקפיצה בסעיף נובעת מפיתוח ושיקום של 48 גנים בשנת 2013, כך לפחות לפי ספרי התקציב. תקציב התאורה עלה פי שניים - מ־3.7 מיליון שקל ב־2012 ל־6.1 מיליון שקל ב־2013.

 

שר הפנים לשעבר, אופיר פינס שר הפנים לשעבר, אופיר פינס צילום: גלעד קוולרצ'יק

 

פתאום משקיעים בגינות

 

בערים אחרות המצב לא שונה. ראשי הערים ככל הנראה סבורים שהתושבים יזכרו בעיקר את מה שנעשה בשנת הבחירות ושכל מה שקרה לפני כן יישכח. לפיכך, למשל, על פי תוכנית הפיתוח החמש שנתית של הוד השרון, שיצאה בשנת 2011 ואושרה במועצה, תקציב סעיף הפיתוח הנופי ב־2011 היה 10.44 מיליון שקל. בשנים 2012–2013 הוא קפץ ל־52.425 מיליון שקל, ואילו בשנים 2014–2015 הוא יירד בחזרה ל־12.75 מיליון שקל. בבחינת שדרוג הגינות הציבוריות בתוך תקציב הפיתוח הנופי ניכר כי בשנת 2011 הוקצו 150 אלף שקל בלבד לנושא. ב־2012–2013 זינק הסכום ל־15 מיליון שקל, ואילו ב־2014–2015 הוא אמור לרדת ל־3 מיליון שקל.

 

נתוני סעיף הפרויקטים התחבורתיים בתוכנית החמש שנתית מעידים שבשנת 2011 היה התקציב העירוני 13.75 מיליון שקל, בשנים 2012–2013 הוא קפץ ל־74 מיליון שקל, ואילו בשנים 2014–2015 אמור לרדת ל־24.25 מיליון שקל.

 

עם זאת, בעיריית הוד השרון מסתייגים מהנתונים הללו ומפנים לנתוני הביצוע, שעשויים להיות גבוהים יותר בפועל ל־2013, במקום לתוכנית הפיתוח המקורית. "הנתונים הנכונים הם נתוני הביצוע ולא אלה שנמסרו ל'כלכליסט'", נמסר מהעירייה. "נתוני האמת על ביצוע עבודות בפועל הם כדלקמן: ביצוע פרויקטים תחבורתיים - 14 מיליון שקל בשנת 2011, 26 מיליון שקל בשנת 2012 ו־20 מיליון שקל בשנת 2013. באשר לביצוע שדרוג הגינות הציבוריות, 3.6 מיליון שקל בשנת 2011, 6 מיליון שקל בשנת 2012 ו־8 מיליון שקל בשנת 2013".

 

אם תנופת הבנייה בגבעתיים ובהוד השרון נראית משונה, ראשון לציון מעלה את ההשקעה בבחירות מדרגה. כך למשל, חגיגות 130 השנים לעיר התפרסו על פני שנה שלמה. כשמסתכלים על תקציב התברואה בעיר נראית קפיצה משמעותית: בשנת 2011 ההוצאה עמדה על 173 מיליון שקל, בשנת 2012 עלה הסכום ל־184 מיליון שקל וב־2013 הוא כבר הגיע ל־227 מיליון שקל.

 

נדרש פתרון חקיקתי

 

"צריך להפריד בשלטון המקומי בין רשויות עניות לרשויות עשירות", אומר ראש המכון לשלטון מקומי באוניברסיטת תל־אביב ושר הפנים לשעבר אופיר פינס־פז. "ברשויות גירעוניות יש פיקוח הדוק של משרד הפנים וחשבים מלווים, וקשה מאוד לנהל כלכלת בחירות, בקושי אפשר לקיים כלכלה. הרשויות החזקות והעשירות נהנות מפיקוח צמוד הרבה פחות, ושם באמת יש תנופת פיתוח ובנייה לקראת הבחירות, עד כדי כך שראשי ערים גוזרים סרטים כמעשה יומיומי.

 

"זה בולט, זה ברור, כושר העשייה בשלטון המקומי חזק ומשמעותי, ואני מניח שראשי ערים מכוונים לסיים כמה שיותר לקראת הבחירות".

 

פינס־פז מוסיף כי לדעתו "הבעיה הזאת מבנית ומחייבת התערבות של המחוקק ושל משרד הפנים. השינוי של חוק השלטון המקומי ב־1975 אפשר לבחור ישירות בראש רשות וכך יצר מצב שבו אי אפשר כמעט להדיח ראש עיר מכהן וחיזק את ראשי הערים יותר מדי. אני חושב שצריך לייצר מנגנון של שיווי משקל, בלמים ואיזונים, כדי שהעירייה - ראש הרשות, מועצת העיר והפקידות הבכירה - תוכל לתפקד ביעילות. לדעתי אין מנוס מלדבר ברצינות על הגבלת קדנציה של ראש רשות".

 

"אין קשר לכלכלת בחירות"

 

מעיריית גבעתיים נמסר בתגובה: "לשיפוצי הרחובות בגבעתיים אין קשר לבחירות. בחמש השנים האחרונות ערכה העירייה הליך של התחדשות עירונית ויותר מ־75 רחובות שופצו ושודרגו ברחבי העיר".

 

מעיריית רמת גן נמסר כי היא "מעניקה שירות מיטבי לתושביה בכל יום ובכל שעה".

 

מעיריית ראשון לציון נמסר: "עיריית ראשון לציון פועלת על פי תוכנית עבודה מסודרת, והעשייה הרבה בעיר אינה חלק מכלכלת בחירות. חגיגות 130 לעיר החלו בקיץ 2012 ונמשכו כל השנה. תכנון האירועים נעשה במהלך 2011, שנתיים לפני שהיה ידוע מועד הבחירות לרשויות המקומיות. עיריית ראשון לציון השקיעה בחמש השנים האחרונות כמעט מיליארד שקל בעבודות פיתוח ברחבי העיר.

 

"בנושא תקציב התברואה העירייה שמחה מאוד שהיא מואשמת שהשקיעה יותר בניקיון העיר. התקציב גדל בשל הגדלת הפעילות, הוקמו שכונות חדשות - קריית הלאום, נחלת יהודה, מרום ראשון, כלניות - ובמקביל ראשון לציון מובילה במהלכי מיחזור ושמירה על איכות הסביבה, מה שמחייב העלאה של ההוצאה התקציבית. כמו כן הקימה העירייה תחנת מעבר לפסולת וכן חויבה, כמו כל הרשויות האחרות בישראל, להגדיל את עליות ההטמנה".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x