שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

משרד התקשורת נגד הכנסת גופי התקשורת לחוק הריכוזיות

במשרד וברשות השנייה מאמינים כי הטלת מגבלות תבריח שחקנים חדשים משוק הטלוויזיה והרדיו, בניגוד לחברי הכנסת שמאמינים כי יש לפעול במרץ נגד הריכוזיות בתחום. ח"כ עופר שלח: "העוצמה שמרכז לידיו איש המחזיק בערוץ תקשורת במשק קטן וריכוזי היא דבר בעייתי"

חן פונדק ותומר גנון 11:4821.10.13

משרד התקשורת והרשות השנייה מתנגדים להכניס את התקשורת האלקטרונית לחוק הריכוזיות, כך עולה מדיון ועדת הכספים המתקיים היום (ב'). "בפני הוועדה יש דילמה. מצד אחד אתם רוצים להכניס שחקנים לכל שוק כדי שיהיו כמה שיותר גורמים. לעומת זאת כאשר מטילים עוד ועוד מגבלות רגולטוריות גורמים כלכליים לא ששים להיכנס. אנחנו רואים את זה גם בתחום התקשורת. ולכן הוועדה צריכה להחליט לאן היא רוצה להטות את הכף. אנחנו מוסיפים פה עוד רגולטור וזה ישפיע על אותם גורמים שירצו להיכנס לשוק התקשורת ואנחנו מעוניינים להכניס אותם. להטלת מגבלות נוספות יהיו להן השלכות על הכנסת שחקנים חדשים בשוק", אמרה דנה נויפלד היועצת המשפטית של משרד התקשורת.

 

יו"ר ועדת הכספים ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) הסביר כי הוא אכן מתלבט: "המשמעות של גוף ריכוזי היא יצירת לחץ על השלטון. לגוף תקשורת יש עוצמה. אני רואה שברגע שאדם נמצא בשוק הזה יש לו עוצמה ומזה אנחנו מפחדים". מאידך הסביר סלומינסקי כי מטריד אותו שאם החוק הזה יחול גם על התקשורת האלקטרונית, "אם כל האנשים המחזיקים בערוצים יפסלו, אז לא יהיו לנו ערוצים?".

 

שלח. "אי אפשר בשם הכשלים של התקשורת להחליט לא לעשות את הדבר הנכון כי זה יגרום לאנשים לברוח" שלח. "אי אפשר בשם הכשלים של התקשורת להחליט לא לעשות את הדבר הנכון כי זה יגרום לאנשים לברוח" צילום: חיים צח

 

שי באב"ד, מנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו הסביר את התנגדותו להכנסת גופי התקשורת לחוק: "מדאיג אותנו שזו תקופה שהזכייניות עוברות למעבר של רישיונות. מי יהיה הבעלים ומה יהיו האחזקות יכול ליצור בעיה לא קטנה. אם הממונה על הריכוזיות יחליט שאדם מסוים לא יכול להחזיק, אז מי כן יחזיק?". באב"ד טען כי כיום אין ריכוזיות בשוק התקשורת: "אני לא רואה שבמצב הבעלות היום של החברות החדשות יש ריכוזיות או השפעה. בתור הרגולטור המפקח לא נתקלתי בניסיון של בעל הון להשפיע עלי כרגולטור או על השלטון. העובדה שאדם אחד לא שולט בשלושת ערוצי הטלוויזיה מונעת את הבעיה. יכול להיות ששווה לציין שבעל עיתון לא יהיה בעל רדיו או ערוץ טלוויזיה אבל להגיד שבעל בנק לא יהיה שותף בגוף תקשורת זה כבר הגזמה".

 

ח"כ ראובן ריבלין (ליכוד) הקשה על באב"ד ושאל "איך אנשים הולכים להשקיע בעסק שהוא הפסדי לרוב".

 

באב"ד השיב: "גם ערוץ 10 וגם רשת מוכנים להכניס משקיעים נוספים גם במחיר לדלל את המניות שלהם. אם אנחנו רוצים ערוץ תקשורת רק בשביל להשפיע, אז למה אין אנשים שדופקים על הדלתות שלי? המצב היום הוא שאנשים לא ששים להיכנס. מה שמניע זה לא ההשפעה אלא האם זה מביא כסף או לא. היום יש לנו את משפחת וורטהיימר, משפחת עופר ומשפחת אריסון. מחר אסור יהיה להם להחזיק בערוצים. המצב הוא שבמעבר לרישיונות הערוצים יכולים לקרוס".

 

שי באב"ד. "היום יש לנו את משפחת וורטהיימר, משפחת עופר ומשפחת אריסון. מחר אסור יהיה להם להחזיק בערוצים. המצב הוא שבמעבר לרישיונות הערוצים יכולים לקרוס" שי באב"ד. "היום יש לנו את משפחת וורטהיימר, משפחת עופר ומשפחת אריסון. מחר אסור יהיה להם להחזיק בערוצים. המצב הוא שבמעבר לרישיונות הערוצים יכולים לקרוס"

 

"העיתונאי שמסקר יודע ממי הוא מקבל משכורת"

 

אסף אמיר מארגון המפיקים אמר כי יש להוסיף את התקשורת האלקטרונית לחוק ונתן כדוגמה לסכנות של הריכוזיות בתחום התקשורת את העובדה לא נעשים כמעט אין תחקירים על הבעלויות הצולבות.

 

חברי הכנסת, העיתונאים לשעבר,  יצאו נגד באב"ד. ח"כ מירב מיכאלי (עבודה): "איך קורה שהיוצרים והיוצרות תמיד מהצד השני של המתרס של הזכיינים והערוצים? זה תמרור אזהרה לגבי הזכיינים וכלי התקשורת". מיכאלי הוסיפה כי יש להכניס לחוק כל כלי תקשורת.

 

רוזנטל לבאב"ד על אופן הסיקור של יצוא הגז בערוץ 2, שיצחק תשובה הוא אחד מבעליו: "אם אתה לא מבין את הבעייתיות ראוי שתתפטר" רוזנטל לבאב"ד על אופן הסיקור של יצוא הגז בערוץ 2, שיצחק תשובה הוא אחד מבעליו: "אם אתה לא מבין את הבעייתיות ראוי שתתפטר" צילום: יובל חן

 

ח"כ עפר שלח (יש עתיד) פנה אישית של באב"ד שטען כי למנהלים של ערוצי תקשורת יש כח ולא אומרים להם מה לעשות: "יושבים ליד השולחן אנשים שבעסק (התקשורת, ת"ג, ח"פ) 25 שנה. חלק מהמנהלים שציינת כבעלי כוח הם בסיטואציה הנוכחית על הברכיים. הכוח לאו דווקא נמצא אצל המנהלים. חלק מהעובדה שהערוצים האלו מפסידים כסף היא מרגולציה עקומה לדעתי אך שאינה שייכת למה שאנחנו מדברים עליו. חלק מערוצי התקשורת קורסים, אבל לנו אין דרך להתייחס אליה אלא במישור העקרוני. אי אפשר בשם הכשלים של התקשורת להחליט לא לעשות את הדבר הנכון כי זה יגרום לאנשים לברוח. העוצמה שמרכז לידיו איש המחזיק בערוץ תקשורת במשק קטן וריכוזי הוא דבר בעייתי".

 

ח"כ מיקי רוזנטל (העבודה) גם פנה לבאב"ד באופן אישי ונתן כדוגמא את סיקור ייצוא הגז בערוץ 2 שבין בעליו יצחק תשובה: "מסקרים שם את המחלוקת באופן אובייקטיבי, אבל העיתונאי שמסקר יודע ממי הוא מקבל משכורת. ואם אתה לא מבין את הבעייתיות ראוי שתתפטר. הייתי סמנכ"ל תוכן בחברת החדשות של ערוץ 2 ואני יודע איך מתקבלות החלטות והייתי עיתונאי חוקר ואני יודע איך מפעילים לחצים".

 

מדבריו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, בדיון, עולה כי הממשלה תעלה הצעה שתכלול גם את גופי התקשורת האלקטרונית ברשימת הגופים הריכוזיים: "אני מרגיש לאן נושבת הרוח בוועדה. השאלה היא מה הסף שנלך עליו. כיום מדובר רק על עיתונות כתובה. נראה לי נכון להגביל את זה לגופים שמשדרים חדשות בתפוצה ארצית. לגבי האינטרנט – אין שום רגולציה עליו. זה תחום שנמצא מעבר לרגולציה כיום. זה דלימה בהרבה נושאים, כמו למשל סמכויות המשטרה שם. כרגע הרגולציה לא יודעת להתמודד עם זה. להגיד רוצים YNET בפנים זה לא מספיק. אנחנו לא יודעים איך להתמקד בזה, ולא יודעים איך להנדס ולהתמודד עם זה. נכון להיום רוב אתרי התוכן גם ככה מקושרים לכלי תקשורת אז הם יפלו בהגדרת החוק. אבל עדיין אין לנו יכולת להגדיר במדויק".

 

ליכט יציע לוועדת הכספים מנגנון בחינת ריכוזיות לזיכיונות ארוכי טווח

 

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, יציג לוועדת הכספים מנגנון לבחינת ריכוזיות לבעלי זיכיונות ארוכי טווח: "עשינו בדיקה של הזיכיונות הרלוונטים לחוק והמגוון הוא עצום. מרישיונות שמתחדשים מדי שנה אוטומטית ואחרים שמתחדשים מדי עשרות שנים. אנחנו מבינים את הקושי שמי שכבר ריכוזי ויש לו זיכיון שמתחדש יכול להישאר ריכוזי לעד. אך העומס הרגולטורי הוא גדול ועניין הארכת הזיכיון הוא כמעט טכני. לכן חשבנו להציע לכם שהארכה והחידוש של הזיכיון יכנס לתוך החוק. אנחנו נבקש חידוש של זיכיונות, אך לא מדי שנה, אלא תהיה תחנת בדיקה פעם בעשר שנים".

 

חברי הכנסת תהו האם אדם המחזיק רישיון או זיכיון כלשהו המתחדש מדי תקופה, יש לפתור אותו מבדיקת הריכוזיות, שכן מדובר בהפרה חוזית. ליכט הסביר כי "מבחינה משפטית לאדם אין זכות קנויה כשהוא נכנס שיהיה לו רישיון עד סוף תקופת הזיכיון בלי שהרגולציה תשתנה". יחד עם זאת ליכט הוסיף כי "אם אדם קונה זיכיון ומשקיע מיליארד שקל בזיכיון שמתחדש מדי שנה, כאשר הוא יודע שיבדקו רק תנאים בסיסיים ואז מוסיפים לו שיקול נוסף, הרגולטור על הריכוזיות יצטרך לקחת זאת בחשבון".

 

כמו כן חברי הכנסת דנו שוב על נושא מי יהיה הממונה על הריכוזיות: הממונה על ההגבלים או ממונה בתוך משרד האוצר. בישיבה הקודמת הביעו חברי כנסת התנגדות לכך ששר האוצר ימנה את הממונה, כפי שמוצע בחוק. יו"ר הוועדה, ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) העלה אפשרות נוספת שהממונה יהיה בתוך האוצר, אך זה יהיה החשכ"ל. ח"כ מיקי רוזנטל (עבודה) ציין כי מדובר בניגוד עניינים, שכן החשכ"ל הוא זה שמקצה זיכיונות בתחומים השונים כמו תקשורת וחציבה. ליכט ציין כי "יש קושי שאדם שמקצה זכויות הוא גם יבחן את הריכוזיות".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x