• תפריט
משפט

דני דנקנר הודה והורשע במרמה ופגיעה בניהול התקין של בנק הפועלים

במסגרת עסקת טיעון שנחתמה עמו, דנקנר הודה במרמה והפרת אמונים בתאגיד, קבלת דבר בתחבולה במקום קבלת דברה במרמה ופגיעה בניהול התקין של הבנק וישלם קנס של מיליון שקל. עבירת הלבנת ההון, העבירה החמורה כלפיו בכתב האישום, תימחק. הפרקליטות תבקש לגזור על דנקנר מאסר בפועל

זוהר שחר לוי 09:2317.10.13

יו"ר בנק הפועלים לשעבר, דני דנקנר, הודה והורשע היום (ה') בבית המשפט המחוזי בתל אביב בכתב אישום מתוקן המייחס לו עבירות של מרמה והפרת אמונים, פגיעה בניהול התקין של בנק הפועלים וקבלת דבר בתחבולה.  

 

ההסדר גובש לאחר משא ומתן בין המדינה לבין סניגוריו של דנקנר ואושר על ידי פרקליט המדינה משה לדור ובעקבותיו הרשיע הבוקר שופט המחוזי בתל אביב צבי גורפינקל את דנקנר במיוחס לו. בחודש הבא יתקיים שלב הטיעונים לעונש, במסגרתו תבקש הפרקליטות לגזור על דנקנר מאסר בפועל. 

 

דני דנקנר עם סנגוריו בבית המשפט דני דנקנר עם סנגוריו בבית המשפט צילום: אוראל כהן

 

"בתום מגעים אינטנסיביים עם הפרקליטות", אמר במהלך הדיון בא כוחו של דנקנר, נבות תל-צור, "הצליחו הצדדים להגיע להסכמה כשלדעת שני הצדדים ההסדר הוא ראוי ומאוזן, הן מבחינת השיקול הממלכתי והן מבחינת השיקולים האינדיבידואליים".

 

לדברי עו"ד תל-צור, ההסדר כולל מחיקה של העבירות החמורות שיוחסו לדנקנר בכתב האישם המקורי ו"הסרת עבירות חמורות אלה מסדר היום, היא זו שסללה את הדרך לנטילת האחריות מצד הנאשם על הפגמים שנפלו בהתנהלותו". הסנגור ציין כי דרישת הפרקליטות לעונש של מאסר בפועל "אינה מידתית כלל". שלב הטיעונים לעונש יתקיים בחודש הבא.

 

נמחקו העבירות החמורות מכתב האישום

 

באוקטובר אשתקד הגישה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה את כתב האישום נגד דנקנר, הכולל ארבעה סעיפי אישום, לבית המשפט המחוזי בתל אביב. כתב האישום עוסק בתקופה שבה כיהן דנקנר כיו"ר הדירקטוריון של בנק הפועלים וייחס לו עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, הלבנת הון ופגיעה בניהול תקין של עסק תאגיד בנקאי.

 

אולם, בעקבות הסדר הטיעון שהושג עמו נמחקו העבירות החמורות מכתב האישום, עבירה של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ועבירת הלבנת ההון, ונתרו עבירות קלות יותר של תחבולה, מרמה והפרת אמונים ופגיעה בניהול תקין של תאגיד.

 

לפי האישום הראשון, הודה דנקנר כי בעת ששימש יו"ר בנק הפועלים, הסתיר מדירקטוריון הבנק את קשריה העסקיים של חברת אלרן, בבעלותו ובבעלות בני משפחתו, עם רפי ברבר, הבעלים של קרן RP, וזאת במקביל לכך שניהל מטעם בנק הפועלים את המו"מ לקביעת גובה הפיצוי שיקבלו ברבר וקרן RP מבנק הפועלים, ולמעשה קבע את גובה הפיצוי - 25 מיליון דולר. בשל  אירועים אלה הורשע דנקנר בעבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד ופגיעה בניהול התקין של בנק הפועלים.

 

באישום השני דנקנר הודה כי הסתיר מדירקטוריון בנק הפועלים את העובדה שביקש וקיבל הלוואה בסך 5 מיליון אירו מבנק DHB ההולנדי, אשר בבעלות הליט צ'ינגלולו, וזאת בזמן שבתפקידו כיו"ר בנק הפועלים תמך דנקנר בשורת החלטות בדירקטוריון שנועדו לסייע ולהיטיב עם צ'ינגלולו. בנוסף, הודה דנקנר כי ניהל בשם הבנק פגישות עבודה שונות עם צ'ינגלולו, חלקן בארבע עיניים, כל זאת מבלי שדיווח לדירקטוריון הבנק על ההלוואה שביקש וקיבל ממנו. על אירועים אלה הורשע דנקנר בעבירות של מרמה והפרת אמונים בתאגיד ופגיעה בניהול התקין של בנק הפועלים.

 

דנקנר אף הודה כי קיבל דבר בתחבולה מבנק DHB ההולנדי. דנקנר נדרש במסגרת בקשת ההלוואה מבנק DHB, למסור דיווח אודות שווי ההון העצמי שלו. דנקנר העביר לבנק DHB מסמך על גבי נייר המכתבים של בנק הפועלים, בו הוא מצהיר כי ההון העצמי שלו נטו, הוא 50 מיליון אירו, זאת בעת שההון העצמי האמיתי שלו באותה תקופה היה נמוך באופן משמעותי. בגין אירוע זה הורשע דנקנר בעבירה של קבלת דבר בתחבולה מבנק DHB.

 

האישום השלישי בו הודה דנקנר נוגע לכך שבעת שכיהן כיו"ר בנק הפועלים, קיבל בתחבולה אשראי מהבנק. דנקנר ביקש אשראי בנקאי בסך כ-13 מיליון שקל, ולשם כך התבקש למסור הצהרת עושר לבנק. דנקנר מסר הצהרת עושר לידיו של ציון

קינן, שכיהן באותה תקופה בתפקיד מנהל החטיבה העסקית של הבנק. בהצהרת העושר כלל דנקנר את ההון של בני משפחתו המורחבת, אך הצהיר כי מדובר בעושר האישי שלו, שעה שהונו העצמי היה נמוך באופן משמעותי מההון עליו הצהיר.

 

כמו כן, מסר דנקנר לקינן כי מטרת האשראי המבוקש היא מימון השקעה לבניית נכס נדל"ן ברחוב יבנה בתל אביב, בעוד שבפועל האשראי שימש לרכישת אג"ח של חברת אלרן. בגין אירוע זה הורשע דנקנר בעבירת קבלת דבר בתחבולה מבנק הפועלים.

 

במסגרת ההסדר, הסכימה המדינה לוותר על הרשעה באישום הרביעי שבכתב האישום המקורי, שעסק בכספים שהחזיק דנקנר בחשבון הבנק של מזכירתו, מבלי לדווח על כך כדין.

 

את המדינה ייצגו בתיק עורכי הדין ד"ר מאור אבן חן, טל פרג'ון ומורן ברטפלד מהמחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה. את דני דנקנר ייצגו עוה"ד נבות תל-צור, טל שפירא, יורם ראב"ד, יוסי בנקל ורות ליטבק.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x