$
שאול אמסטרדמסקי

האם פלוג תנסה לשמור גם על היציבות הפיננסית של משקי הבית?

הנגידה החדשה יכולה לעשות משהו שאף אחד מקודמיה לא עשה - ולהביא אל השולחן גם את תפיסת העולם השלמה שלה, שמבינה שכלכלת שוק חופשי אינה חזות הכל

שאול אמסטרדמסקי 17:3920.10.13

1. על אוזלת היד, והסיבה לכך שלא נגרם נזק

 

ברכות לראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יאיר לפיד. לא רק על הנגידה החדשה, אלא גם על כך שהצליחו מבלי להתכוון לקבוע שיא ישראלי חדש - 112 ימים בלי נגיד. התקופה הכל כך ארוכה הזו, שתחילתה הייתה מאופיינת בתהפוכות חסרות תקדים ותעלומות רוויית יצרים והמשכה אופיין בחוסר התרחשויות כמעט מוחלט, הצליחה ללמד את הממשלה, את הכלכלנים ואת הציבור הישראלי כמה דברים חשובים.

 

ראשית, הממשלה וקברניטיה למדו להכיר מקרוב, על בשרם, את מאפייני הדמוקרטיה הישראלית השיתופית פוסט קיץ 2011. בין אם נבחרי הציבור אוהבים זאת או לא, בין אם יש בכך משום נזק או תועלת, הדמוקרטיה הישראלית הנוכחית היא לא מה שהיתה קודם. המנדט שהציבור הישראלי נותן לנבחרי הציבור שלו ביום הבוחר אינו בלתי מוגבל. למדו זאת היטב נתניהו ולפיד כשניסו למנות לנגיד בנק ישראל את פרופ' יעקב פרנקל ובהמשך את פרופ' ליאו ליידרמן, שני מועמדים ראויים מבחינה כלכלית, אבל שהתגלו בעייתיים מבחינה ציבורית, כל אחד מסיבותיו הוא.

 

באווירה ציבורית אחרת, מנומנמת יותר, אפאטית יותר, כל אחד מהמינויים האלה היה עובר, חרף צקצוק הלשון של התקשורת. אבל בישראל שאחרי קיץ 2011, אם הקריאות שעולות מן הציבור רמות מספיק, אגרסיביות מספיק, ובעיקר אם יש מאחוריהן דברים מבוססים מספיק, זה פשוט לא יכול לעבור. אין כאן אמירה ערכית, רק תיאור אמפירי של המציאות.

 

בתחילת הדרך, מיד לאחר שפרופ' פרנקל הסיר את מועמדותו מהתפקיד, כתב שר האוצר לפיד בעמוד הפייסבוק שלו: "איזה פספוס, פרנקל היה יכול להיות בדיוק מה שאנחנו זקוקים לו… (אבל הוא) גילה פתאום שלכל מי שיש לו מקדלת מותר ללכלך ולהכפיש ולכתוב עליו דברים איומים שאפילו לא נבדקו. אז בסוף הוא פרש (...) לא חבל?"

 

בהמשך, אחרי שהתברר שלא היה מדובר בדברים שלא נבדקו, אלא בדברים שכנראה התרחשו במציאות, וכי הבעיה דווקא היתה אצל פרנקל, התברר גם שלא חבל. עובדה, אפילו לפיד שינה את הטון. מיד לאחר שגם המועמד השני לנגידות פרופ' ליידרמן הודיע על פרישתו, כתב לפיד כי "מתברר שפרופסורים לכלכלה הם חבורה מאוד צבעונית ופרועה".

 

בשלב זה כבר היה ברור שזה הולך לקחת זמן מה. נתניהו ולפיד בחרו, בחוכמה, לזרוק לוועדת טירקל לבחינת מינויים בכירים בשירות הציבורי כמה שמות ולא אחד, ולתת להם לפשפש להם בציציות עד אשר ימצאו שהכל בסדר. קחו את הזמן, אין לחץ.

 

ד"ר קרנית פלוג, הנגידה החדשה ד"ר קרנית פלוג, הנגידה החדשה צילום: אלכס קולומויסקי

 

ובאמת, מאה ומשהו ימים לאחר שפרופ' סטנלי פישר עזב את תפקיד הנגידות, התברר שלמשק לא נגרם כל נזק מהיעדרו של נגיד קבוע. לפחות לא כזה הנראה לעין כעת. הנגידה בפועל, ד"ר קרנית פלוג, שהפכה לנגידה מן המניין, מילאה עד כה את התפקיד בניסיון וביד בוטחת. וממילא, הודות לחוק בנק ישראל החדש, שאת חקיקתו השלים פרופ' פישר במהלך כהונתו, מחלק את האחריות לעיצוב מדיניות בנק ישראל בין הנגיד ויתר חברי הוועדה המוניטרית. ועובדה, על אף שהיו מי שחשבו שפלוג לא תבצע שינויים בריבית עד שימונה נגיד קבוע, לפני חודש החליטה פלוג על הפחתת הריבית, בניגוד לדעת חלק מחברי הוועדה המוניטרית. וגם בתחום מטבע החוץ, השקל אמנם התחזק, אבל בנק ישראל מנהל באופן שוטף תוכנית רכישות דולרים בניסיון למתן את ההתחזקות הזו.

 

בשורה התחתונה, החוזק של בנק ישראל והעובדה שהאקלים הכלכלי רגוע יחסית הם שאפשרו לנתניהו וללפיד למשוך כך את הזמן ולהשכיח מלב את העובדה שהייתה להם עוד חצי שנה שלמה קודם לכן - מהיום שפישר הודיע על פרישתו הצפויה - למצוא נגידה. העובדה שבמשך כל כך הרבה זמן לא התיישבה מישהי קבועה על כיסא הנגיד בקומה השביעית בבניין בנק ישראל בירושלים, אינה מוסיפה למנהיגות הכלכלית של ראש הממשלה ושר האוצר.

 

2. על מה שעומד לקרות עכשיו

 

כעת, מתחילה ההזדמנות של פלוג להוכיח מה גדול המשקל הסגולי שלה, ושהיא אינה חוסה עוד בצילו של פישר. בהיעדר אינפלציה משתוללת, בהיעדר משבר כלכלי שמתדפק על הדלתות, בהיעדר דיוני תקציב לשנה הקרובה, שדות הפעולה המיידים שנותרו לנגיד הם שניים: זירת מטבע החוץ וזירת המערכת הבנקאית על כל נגזרותיה - התחרות בין הבנקים (והיעדרה), יציבות הבנקים, אבל גם מחירי הדיור וטירוף המשכנתאות.

 

פלוג יכולה לעשות משהו שאף אחד מקודמיה לא עשה, ולהביא אל השולחן גם את תפיסת העולם השלמה שלה, שמבינה שכלכלת שוק חופשי אינה חזות הכל. באופן מסורתי, בנק ישראל ומחלקת הפיקוח על הבנקים דואגים ליציבות המערכת הפיננסית בכלל וליציבות הבנקים בפרט. זו מטרה חשובה מאוד, שכן אם בנק יתמוטט הנזק למשק הישראלי ולציבור הישראלי יהיה רב.

 

אבל בצד המטרה הזו הנגיד החדש יכול להציב מטרה נוספת, שלא הוצבה עד כה בידי בנק ישראל. המטרה הזו יכולה להיות שמירה על היציבות הפיננסית של משקי הבית. אלה שהחובות שהם לקחו על עצמם כבר חצו את קו ה-400 מיליארד שקל, וממשיכים לגדול בקצב שגדול משמעותית מקצב הגידול של השכר שלהם, ומקצב גידול הנכסים שלהם.

 

פלוג יכולה, למשל, להקים מחלקה, או צוות, או סתם לזרוק את זה על איש אחד במחלקת המחקר, שיתחילו לאסוף נתונים ולבדוק מה עומק הבעיה, אם בכלל, ומה היקפה. למשל, מי האנשים שנאנקים תחת המשכנתאות עם ההחזר החודשי הגבוה במיוחד, זה שחצה את ה-40%? האם אלה אנשי מעמד הביניים? אנשי העשירון העליון? האם הם גרים בפריפריה או במרכז? ומי האנשים שלקחו על עצמם יותר מ-10 מיליארד הלוואות מחברות כרטיסי האשראי בריבית דו ספרתית? האם אלה המסכנים מהמעמדות הנמוכים שלא הצליחו לקבל אשראי משום מקום אחר והיו צריכים לחיות ממשהו?

 

התובנות שיצופו ממאגר נתונים כזה, שישמש כלי לבחון את הדופק של היציבות הפיננסית של הציבור הישראלי ולא רק של הבנקים, יוכלו לשמש את פלוג ובנק ישראל בקביעת המדיניות, וישרתו גם את הממשלה. אחרי הכל, יותר מדי מחקרים מראים קשר הדוק בין צמיחה מהירה בחובות משקי הבית לבין משברים כלכליים. לממשלה עדיף שלא להיתפס עם המכנסיים למטה - למשל במקרה שהאבטלה תעלה משמעותית ויותר מדי אנשים לא יוכלו להחזיר יותר מדי כסף - אלא לדעת לאן הולכות המגמות.

 

3. על ההזדמנות לשנות את מבנה הפיקוח

 

בדיוק באותו הקשר, מתוך ההבנה שפיקוח על היציבות של הגופים הפיננסיים היא חשובה מאוד אבל אינה חזות הכל, פלוג יכולה לעשות עוד דבר מה עבור הציבור הישראלי. במהלך היסטורי, היא יכולה לנצל את חולשתה המקצועית של הממונה החדשה על שוק ההון במשרד האוצר דורית סלינגר, שנכנסה לתפקיד לפני שבועות ספורים ועדיין לומדת את החומר, ולהוביל מהלך לבנייה מחדש של הפיקוח על שוק ההון הישראלי.

 

בתמצית, יותר מדי גופים מפקחים על המערכת הפיננסית הישראלית, כך שלמעשה לעיתים אף אחד לא מפקח עליה, ולא ברור של מי האחריות. מי אחראי לבדוק עד כמה גופי הפנסיה, למשל, חשופים לטייקונים הגדולים במשק? לפי דוח מבקר המדינה, אגף שוק ההון לא ממש עושה זאת. אבל גם בנק ישראל לא, כי הוא בוחן רק את הבנקים. וגם רשות ניירות ערך לא. אז מי כן? אף אחד. וכך אפשר להביא עוד אלף דוגמאות.

 

פלוג יכולה להטיל את כובד משקלה על שולחנו של ראש הממשלה, ויחד עם ראש רשות ניירות ערך שייתן לו גיבוי לעניין, להוביל לבניית מערך פיקוח חדש. למשל, מודל פיקוח דו ראשי. בגוף אחד, שיישב למשל תחת בנק ישראל, ירוכזו כל המחלקות לפיקוח על היציבות של המערכת הפיננסית. פיקוח על היציבות של הבנקים, פיקוח על היציבות של גופי הפנסיה ושל בתי ההשקעות. בגוף השני ירוכזו כל המחלקות שדואגות לציבור. אלה שמפקחות על היציבות הפיננסית של משקי הבית, אלה שדואגות שהתחרות בין הגופים תהיה גדולה מספיק, שתהיה שקיפות כמו שצריך, שגופי הפנסיה לא ימכרו לציבור מוצרים מסובכים שאי אפשר להבין במחירים מופקעים, וכיוצא באלה.

 

זה לא מהלך קל לביצוע, והוא יתקל בהתנגדויות רבות. אבל עכשיו נוצר חלון הזדמנויות להוביל אותו, ורק נגידת הבנק היא דמות דומיננטית מספיק בשביל לעשות כן. אם תבחר בכך, התרומה שלו לציבור הישראלי, שלרוב מרגיש מנותק מבנק ישראל, או נדפק במשכנתאות בגלל מדיניות הריבית והמגבלות על הבנקים, תהיה גדולה מאוד.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x