גירעון ביטוח לאומי צפוי לחרוג בחצי מיליארד שקל מהתחזית

את מצבו הפיננסי העגום של המוסד לביטוח לאומי אפשר למצוא בנתון אחד, שמסתתר אי שם בתוך דו"ח ביצוע התקציב שפרסם השבוע משרד האוצר: בחודשים ינואר־ספטמבר השנה הוציא הגוף שאחראי על רשת הביטחון הסוציאלי בישראל 2.1 מיליארד שקל יותר ממה שהציבור הכניס לו בדמי ביטוח לאומי ומתקציב המדינה. 

בין דבר לכולרה השר צריך להחליט מאיר כהן ניצב בפני הכרעה שפוליטיקאים לא אוהבים: באיזה ציבור פוגעים כדי לפתור את מצוקת ביטוח לאומי מיקי פלד, 2 תגובות לכתבה המלאה 

משמעות הגירעון בביטוח לאומי היא שהמוסד משתמש בחסכונות שלו כדי לממן את הקצבאות השונות שהוא צריך לשלם לציבור, שיגיעו עד סוף השנה לסכום של כ־67 מיליארד שקל. הגידול באוכלוסייה, ההזדקנות שלה והעלייה המתונה בשכר הממוצע במשק גורמים לביטוח לאומי לאכול את החסכונות שלו, בלי יכולת להסתמך רק על הכנסותיו מדמי הביטוח ומתקציב המדינה. במילים אחרות, המצב שמצטייר מספרי הכספים של האוצר רחוק מלהיות סמנטיקה חשבונאית. המצב הנוכחי הוא המשך ישיר לתחזית הקודרת שפרסמה בשנה שעברה הוועדה לאיתנות פיננסית של ביטוח לאומי, שצפתה כי בתוך 30 שנה המוסד לא יוכל לעמוד בהמשך תשלום הקצבאות.

חסכונות של 100 מיליארד שקל לא מספיקים

על פי הנוהל המקובל, ביטוח לאומי קונה אגרות חוב של המדינה כאשר יש לו עודף תפעולי או משתמש בכסף לתשלום קצבאות כאשר הוא זקוק לו. כך לדוגמה בחודש ספטמבר האחרון נפרעו למוסד איגרות חוב ב־3 מיליארד שקל והוא קנה בחזרה איגרות חוב בהיקף של 2.9 מיליארד שקל. בהפרש, 100 מיליון שקל, הוא השתמש לטובת הקצבאות. כך, בחודש אחד המוסד הקטין גם את החיסכון עצמו ובהתאם גם את הסכום שיקבל על החסכון הזה בצורה של ריבית בשנים הקרובות.

כאשר מדובר במוסד בעל חסכונות של כ־100 מיליארד שקל, המצב עשוי להיראות לא כל כך נורא. אחרי הכל, כמה מאות מיליוני שקלים פחות או יותר נראים כמו סכום שולי והסכנה של אי־עמידה בתשלום הקצבאות נראית רחוקה. אולם כאשר משווים את הגירעון שחזו אנשי האוצר למוסד בשנה הנוכחית ובשנה הבאה לעומת הגירעון בפועל נורה אדומה צריכה להידלק.

בתקציב המדינה שהוגש לממשלה צפו אנשי האוצר גירעון של 2.3 מיליארד שקל, כתוצאה מהעלאת דמי הביטוח שהמעסיקים משלמים עבור עובדיהם ב־0.6% בינואר האחרון. בשנה הבאה צפו גירעון של 2.6 מיליארד שקל, אך לעומת זאת בפועל גורמים במשרד הרווחה מודים כי הגירעון יגיע עד סוף השנה ל־2.8 מיליארד שקל, כלומר עוד השנה נגיע לגירעון שצפו ל־2015. במקרה כזה, קצב הגידול המהיר בחוב עשוי להקדים את התחזיות העגומות שיועדו ל־2042.

אפשר לקבל עוד נקודת מבט על מצבו הרעוע של ביטוח לאומי כאשר מסתכלים על סך ההתחייבויות העתידיות שלו לקצבאות לעומת הנכסים שהוא מחזיק. על פי דו"חות המוסד, היקף הגירעון יחד עם ההתחייבויות העתידיות עמד ב־2012 על לא פחות מ־39 מיליארד שקל. מדובר ביותר מהכפלה של הגירעון לעומת זה של 2011, שעמד על 16.8 מיליארד שקל.

שר הרווחה מאיר כהן: "אני מתנגד לקיצוץ בקצבאות או להעלאת דמי ביטוח לאומי. זו בעיה לאומית שמצריכה פתרון חקיקתי מורכב" צילום: חיים כץ

הממשלה צריכה לבחור בין שלוש אפשרויות כואבות

שתי סיבות עיקריות יש לצפי השחור לעתיד המוסד. הראשון הוא הזדקנות האוכלוסייה בישראל. כיום שיעור בני ה־65 ומעלה עומד על 9.9% וצפוי לעלות ל־14% עד שנת 2034. במושגים של היום, מדובר על תשלום קצבאות זקנה של עוד 10 מיליארד שקל.

סיבה נוספת למצוקה שבה נמצא ביטוח לאומי היא הקיפאון בעליות השכר במשק, שפוגע בהיקף התשלומים המועברים למוסד. בעבר חזו בביטוח לאומי כי השכר הריאלי, אחרי ניכוי אינפלציה, יגדל בממוצע ב־2% בשנה, עתה צופים גידול של 1.2% בלבד.

דו"ח אקטוארי שפורסם השנה הציב שלוש אפשרויות פעולה לאיזון תקציב המוסד: העלאת דמי ביטוח לאומי, מממוצע של 14.5% מהשכר כיום ל־16%; קיצוץ הקצבאות בכ־10%; או העלאת גיל הפרישה לנשים וגברים ל־68.

בהעלאת גיל הפרישה תומכים אנשי האוצר וגם בביטוח לאומי, ולא מן הנמנע שזה יהיה אחד הפתרונות שישקול שר הרווחה מאיר כהן, שבמוקדם או במאוחר יצטרך להכריע בסוגיה.

משרד האוצר: הממשלה בוחנת כמה אפשרויות

כהן אמר אתמול ל"כלכליסט" כי הוא מתנגד לכל קיצוץ בקצבאות או לתוספת בתשלום דמי הביטוח. לדבריו, "מדובר בבעיה לאומית שמצריכה פתרון חקיקתי משולב ומורכב, שעל הממשלה והכנסת להתמודד איתה ואפעל לקידום הפתרון".

ממשרד האוצר נמסר: "הממשלה פועלת לקידום האיתנות הפיננסית של ביטוח לאומי, וכחלק מכך בוצעה העלאה של הכנסותיו בעזרת העלאת דמי ביטוח לאומי. במקביל, בוחנת הממשלה צעדים נוספים, לרבות בחינת אופן יישום המלצות הדו"ח".