$
בארץ

נחשף בכלכליסט

לבני נגד התמודדותו של ברק במכרז תעש: "זה לא אתי"

שרת המשפטים התבטאה אמש נגד כוונת ראש הממשלה לשעבר לרכוש את תעש. "את הדרישות האתיות שמחילים על פקיד זוטר יש להחיל על פוליטיקאי בכיר", אמרה בכנס לשכת עורכי הדין. "אי אפשר שמי שהחזיק בתפקיד ציבורי בכיר ינצל זאת"

גולן חזני 07:1410.10.13

שבוע אחרי חשיפת "כלכליסט" על ההתמודדות הצפויה של ראש הממשלה ושר הבטחון לשעבר אהוד ברק במכרז למכירת תעש, אתמול יוצאת אישיות ממשלתית ראשונה נגד ההתמודדות. 

שרת המשפטים ציפי לבני אמרה בכנס בלשכת עורכי הדין כי "אינני יודעת מי מתכוון לרכוש את תעש, אבל את אותן דרישות אתיות שאנחנו מחילים על פקידים זוטרים, אנחנו צריכים להחיל על פוליטיקאים בכירים".

 

עוד הוסיפה כי יש לנקוט גם בצעדי אכיפה מעשיים: "אם הם לא מאמצים את הקוד האתי הזה בעצמם, אז צריך לכפות זאת עליהם".

 

לבני, שאמרה את הדברים בתשובה לשאלה בנושא, הוסיפה: "אני חושבת שתקופת צינון חיונית כדי למנוע מצבים פסולים שבהם מי שהחזיקו בתפקיד ציבורי בכיר ינצלו את הקשרים והידע שצברו בתפקידם לאחר פרישתם לשם קידום עסקים פרטיים".

 

בשבוע שעבר נחשף כי ברק והמיליארדר היהודי איירה רנרט שוקלים להתמודד במכרז לרכישת תעש, וכי אחד המעורבים בנושא הינו מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר אודי שני.

 

הונו של רנרט מוערך ב־5.5 מיליארד דולר על פי דירוג "פורבס" העדכני. הוא מדורג במקום ה־77 ברשימת 400 עשירי תבל של "פורבס" (ירד ממקום 52 בשנת 2012) ובמקום ה־182 בדירוג הדומה ברשימת המיליארדרים.

 

ביקורת כלפי רה"מ לשעבר

 

הפרסום בדבר כוונת הרכישה עורר ביקורת כלפי ברק, שפרש מהחיים הפוליטיים לפני פחות משנה וכיום הוא איש עסקים פרטי. באחרונה פורסם כי מנכ"ל הבנק השוויצרי ג'וליוס בר שכר את שירותיו כיועץ מיוחד לעניינים גיאו־פוליטיים ורגולטוריים.

 

שרת המשפטים ציפי לבני. "תקופת צינון חיונית" שרת המשפטים ציפי לבני. "תקופת צינון חיונית" צילום: עמית שאבי

 

הרקע הביטחוני של ברק - שימש כמפקד סיירת מטכ"ל ובהמשך גם כרמטכ"ל - מאפשר לו להכיר מקרוב את הפעילות של תעש, ונראה כי היוזמה לחיבור עם רנרט באה מהכיוון שלו.

 

דירקטוריון תעש שבבעלות המדינה כבר אישר את המתווה למכירת החברה בחודש שעבר, ובמרכזו מחיקת החובות של החברה למדינה שהיקפם יותר מ־2 מיליארד שקל; פריסת רשתות ביטחון להבטחת זכויות העובדים בהיקף כספי דומה; פיטורים של כ־950 עובדים; העתקת פעילות החברה לנגב ב־2020 ופינוי של קרקעות יקרות ליד רמת־השרון.

 

מכירות תעש ב־2012 הסתכמו ב־1.8 מיליארד שקל ועל פי הצפי בסוף שנה זו הן עתידות להסתכם בכ־1.9 מיליארד שקל. צבר ההזמנות של החברה עומד על 5.6 מיליארד שקל.

 

קשייה נובעים מעודף כוח אדם ומהעובדה שהיא חברה ממשלתית. אלו מקשים על החברה לעבור לרווחיות. בשנים האחרונות היא רושמת הפסד ממוצע של 250 מיליון שקל בשנה ונאלצת לקבל סיוע ממשלתי. שווי העסקה לא ידוע אך מוערך כי הוא צפוי לעבור את 2 מיליארד השקלים.

 

מתעניינים נוספים

 

עד היום מתעניינים בתעש בעיקר אנשי עסקים מקומיים כמו מאיר שמיר, בעל השליטה במבטח שמיר, שבסיבוב הקודם שבו כמעט יצאה החברה להפרטה, התכוון להתמודד על רכישת החברה יחד עם קבוצת L3 האמריקאית.

 

גם סמי קצב הפעיל בתעשיות הביטחוניות אמור להתמודד וכך גם יו"ר תעש לשעבר אריה מזרחי, שמנסה בימים אלה לגבש קבוצת משקיעים.

 

גורם נוסף שעשוי להשתתף הוא חברת אלביט מערכות שזקוקה לשם כך לאישור הממונה על הגבלים עסקיים.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x