דואר אדום ועידות

קיבלו דו"ח מהמבקר: ח"כים שחרגו מתקציבי הפריימריס נקנסו בעשרות אלפי שקלים

מבקר המדינה, יוסף שפירא, מפרסם היום דו"ח ובו הוא מפרט את רשימת חברי הכנסת שחרגו מהההוצאות המותרות בבחירות המוקדמות ולא דיווחו עליהן כראוי. הקנס הגבוה ביותר: 65 אלף שקל על שר הכלכלה, נפתלי בנט

מבקר המדינה, יוסף שפירא, לא מהסס לקנוס בסכומים משמעותיים את חברי הכנסת שחרגו מהוצאותיהם בבחירות המוקדמות ולא דיווחו עליהן כראוי, כך עולה מדו"ח שפרסם היום (ד').

קראו עוד בכלכליסט:

הריגול של בנט עלה לו ביוקר

מהדו"ח עולה כי העונש הכספי החמור ביותר, כ-65 אלף שקל, הוטל על שר הכלכלה נפתלי בנט. על פי הדו"ח חרג בנט מתקרת ההוצאות המותרת למועמד לרשות מפלגה כאשר שכר חוקר פרטי למטרת איסוף מידע על יו"ר ועדת הכספים, ניסן סלומינסקי. בנוסף, הוא לא כלל את ההוצאה בדו"חות הכספיים שהגיש למבקר המדינה. החריגה בין הסכום עליו דיווח לבין הוצאותיו בפועל מסתכמות ב-68 אלף שקל.

בנט. החריגה בין הסכום עליו דיווח לבין הוצאותיו בפועל מסתכמות ב-68 אלף שקל צילום: טלי מאייר

בנט טען בפני המבקר כי ההוצאה האמורה אינה הוצאת בחירות שהוצאה עבור מערכת הבחירות שלו, אלא מדובר בהוצאה של המפלגה, שכן מטרת העסקת החוקר הפרטי הייתה שמירה על טוהר המידות בבחירות המקדימות. המבקר לא קיבל טענה זו שכן בנט יזם את ההתקשרות ואף באותה עת לא היה בעל תפקיד במפלגה. לטענת בנט, היועץ המשפטי של המפלגה פנה אל המבקר ויידע אותו בעניין כאשר קיבל את הקבלות מהחוקר הפרטי לאחר הפריימריס, היות שלא היו בטוחים במפלגה האם זו אמורה להיות הוצאה הרשומה על שם בנט או על שם המפלגה.

מהבית היהודי נמסר: "הבית היהודי מברכת את מבקר המדינה על הדוח המקיף והמקצועי. יו"ר המפלגה וחברי הכנסת קיבלו את הדו"ח, לומדים אותו, וידאגו לתיקון הליקויים. יש לזכור כי מדובר במערכת פריימריז ראשונה אי פעם בתולדות הבית היהודי, ובה נטלו חלק מתמודדים שלא נטלו מעולם חלק בפריימריז לפני כן. עם זאת, עקב ריבוי הקנסות שניתנו למחצית מכלל המועמדים יבחן יו"ר המפלגה את נכונות שיטת קיום הפריימריז לבחירות הבאות".

בנט אולי חטף את הקנס הגבוה ביותר, אבל הוא לא לבד. חוק מבקר המדינה קובע כי "מועמד ימסור למבקר המדינה, לא יאוחר משישה שבועות לאחר יום הבחירות המקדימות דו"ח על מערכת החשבונות שניהל למימון התמודדותו בבחירות המקדימות, על תרומות שקיבל והוצאות שהוציא עד למועד מסירת הדוח כאמור ועל הלוואות שנטל".

בנט לא לבד: גם דנון ופייגלין ישלמו על אי דיווח

גם המועמד הנוסף ליו"ר הבית היהודי, שפרש במהלך המירוץ, פרופ' דניאל הרשקוביץ, שר המדע לשעבר ונשיא אוניברסיטת בר אילן הנכנס קיבל קנס בסך 2,000 שקל מכיוון שלא היו לו אסמכתאות לחלק מהוצאות הבחירות שלו. בנוסף הוא החזיר תרומות בסך של כ-160 אלף שקל לתורמים שלא היו על פי חוק.

חברי כנסת נוספים מסיעות המקיימות פריימריס חטפו גם כן קנסות מהמבקר. בולטים בהם סגן השר דני דנון שקיבל קנס בסך 20 אלף שקל וח"כ משה פייגלין שקיבל קנס של 18 אלף שקל.

מדנון נמסר בתגובה: "אני מקבל בכבוד את הביקורת. מעריך את המבקר, עבודתו ומשרדו. אפיק לקחים לפעמים הבאות".

דני דנון. לא דיווח על כל הוצאותיו ונקנס ב- 20 אלף שקל

דנון הגיש דו"ח כספי אשר לא נכללו בו מלוא הוצאותיו והכנסותיו, לא דיווח על התרומות שקיבל במועדים שנקבעו בחוק, לא צירף אמסכתאות להוצואותיו וחרג מתקרת ההוצאות המותרת.

מתוך 14 מועמדים של המפד"ל (הבית היהודי), שבעה קיבלו קנסות ובהם החכ"ים יוני שטבון, איילת שקד, שולי מועלם.

מתוך 83 מועמדים של מפלגת העבודה 14 קיבלו קנסות ובהם ח"כ אראל מרגלית, השר להגנת הסביבה עמיר פרץ ודניאל בן סימון.

פרץ נקנס ב-2,000 שקל על כך שלא דיווח על פתיחת חשבון בנק שיועד לניהול כספים במערכת בחירות עתידית ועל תרומות שהתקבלו לאותו חשבון, אך התחייב להשיב את הכספים המצויים בחשבון לתורמים.

מפרץ נמסר כי מדובר בטעות טכנית של הנהלת חשבונות ולכן לא דווח על פתיחת חשבון הבנק למבקר. "החשבון נסגר ונעשו כל הפעולות הנדרשות בהתאם לחוק ועל פי הוראות המבק", הוסיף.

28 מועמדים מהליכוד נקנסו

מתוך 98 מועמדים של הליכוד 28 קיבלו קנסות ובהם ח"כ גילה גמליאל, ח"כ ציפי חוטובלי . מתוך 17 של מרצ מועמדים 3 קיבלו קנסות בהם ח"כ תמר זנדברג וח"כ עיסאווי פריג'.

חלק מהקנסות מקורם בגרעונות שצברו המועמדים בפריימריס. 42 מועמדים דיווחו בדוחותיהם הכספיים כי סיימו את מערכת הבחירות המקדימות שלהם בגירעון של עד 203,797 שקל בעוד שהסכום הכולל של גרעונות מועמדים אלה היה 1,539,926 שקל.

שישה חדשים לאחר תום תקופת הבחירות המקדימות, טרם דיווחו חלק מהמועמדים למבקר אם כיסו את הגירעון וכיצד כיסו אותו. המבקר מעיר כי "אי-כיסוי גרעון בידי מועמד משמעו חובות שלא שולמו לבנקים, לספקים ולנותני שירותים, ואלה הופכים בעל כורחם לתורמים. יש לראות בחומרה מקרים שבהם מועמדים אינם מכסים את הגירעון שיצרו במהלך הבחירות, ואינם משלמים את חובותיהם".

רבע מהתרומות מגיעות מחו"ל

המבקר אף מסתייג בדו"ח מגיוס תרומות מחו"ל לפריימריס וסבור כי יש לאסור על מועמדים לקבלת תרומות מחו"ל בדומה לאיסור הקבוע בחוק מימון מפלגות: "לאור החשש שתורמים מחוץ לארץ, אשר יש להם עניין בקידום אינטרסים מסוגים שונים, ישפיעו על מערכת השלטון בישראל, ונוכח החשש שחלק מהתרומות כרוכות בעסקאות עלומות שיש בהן כדי לפגוע בטוהר המידות, אני סבור כי יש לאסור על מועמדים לקבל תרומות מחוץ לארץ".

עם זאת שפירא אינו יכול לאסור את התופעה, אלא המחוקק – כלומר חברי הכנסת. קבלת תרומות מחו"ל מהווה קרוב לרבע מהכנסותיהם של כלל המועמדים. רבים ממקבלי התרומות מגיעים מסיעת הליכוד: יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין קיבל תרומות מחו"ל בסך 245 אלף שקל, סגן שר הביטחון קיבל תרומות מחו"ל בסך 385 אלף שקל, שר ביטחון בוגי יעלון קיבל תרומות מחו"ל בסך 347 אלף שקל ויובל שטייניץ קיבל תרומות מחו"ל בסך 210 אלף שקל.

יעלון. תרומות מחו"ל בסך 347 אלף שקל צילום: אפי שריר

המבקר מודיע כי ידרוש לפרסם מעתה לא רק תרומות אלא גם רשימת ערבויות: "על המועמדים להביא במניין שיקוליהם את הזיקה שיוצר מתן הערבות בין המועמד לערב, בדומה לזיקה הנוצרת בין המועמד לתורם".

ההסעות מתעש לפריימריס של הליכוד: "תופעה פסולה"

לבסוף מתייחס המבקר בדו"ח על ההסעות המאורגנות של התעשייה האווירית לקלפיות של הפריימריס לליכוד על ידי יו"ר העבודה והרווחה ח"כ חיים כץ: "ערב הבחירות המקדימות הודיע מנכ"ל אותו גוף מבוקר ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית כי "לא ניתן להתעלם מכך שלמועמד היה עניין בהסעת עובדים מהגוף המבוקר לקלפיות דווקא במהלך שעות העבודה ובכלי רכב ששכר לשם כך, וזאת על מנת "להבטיח" ככל האפשר את הצבעתם בבחירות. מכאן כי ניצול ריכוז העובדים במקום עבודתם להסדרת הסעתם לקלפיות במהלך יום העבודה שלהם בתאגיד, והפסקה יזומה של עבודתם שמשמעה פגיעה בתפוקה של אותו גוף מבוקר, עלולים להיחשב תרומה אסורה מתאגיד. מהבחינה הציבורית מדובר בתופעה פסולה. מן הראוי כי המחוקק ייתן דעתו לבעייתיות הכרוכה בכך שמועמד רשאי במקביל להצגת מועמדותו להמשיך ולכהן בתפקיד המעניק לו מעמד בגוף מבוקר, באופן המאפשר לו לרתום לטובתו חלק ממשאבי אותו גוף מבוקר ולנצל את השפעתו על העובדים בו לצורך קידום התמודדותו בבחירות מקדימות".

חיים כץ סירב להגיב.