שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

איפה הכסף? קבור באדמות יהודה ושומרון

דו"ח מבקר המדינה חושף את אזלת ידה של הממשלה בגביית מליוני שקלים בדמי חכירה בישובי יהודה ושומרון. מי שהיה אמון על הגבייה- הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש ביהודה ושומרון, טען כי אין מספיק כוח אדם לביצוע המשימה. משרדי הממשלה דנו בבקשה וכך בזמן שהפקידים רבו בינהם הכסף נשאר באדמה

גיל קליאן 16:0317.07.13
הפקידים רבים והכסף נשאר באדמה: יישובי יהודה השומרון חייבים למדינה מאות מיליוני שקלים בדמי חכירה

 

בזמן שאנשי האוצר מחפשים מאיפה להביא את הקיצוץ הכואב הבא, מגיע מבקר המדינה ומוצא הר של כסף שמתחבא לו בין אדמות הטרשים של יהודה ושומרון. מדובר במאות מיליוני שקלים שהמדינה בחרה פשוט לא לגבות מהיישובים שהקימה החטיבה להתיישבות ביהודה ושומרון מאז שנות ה-70 ועד היום בדמי חכירה על הקרקע עליה הם יושבים.

 

מבקר המדינה מדגיש כי לא מדובר בעניין הקשור לאופי האזור או מעמדו החוקי – המדינה הצליחה לגבות את אותם דמי חכירה מהיישובים שהקים משרד השיכון ביהודה ושומרון. כך, גבעה לצד גבעה יכולות לשכון להן התנחלויות שאחת שילמה למדינה ואחת לא.

 

87 ישובים מתוך 120 לא משלמים דמי חכירה

 

היות ומדובר על כשל גבייה של עשרות שנים, קשה לאמוד את היקף הכספים שמתחבאים שם בין אדמות הישובים, אך מבקר המדינה מעריך כי מדובר בסכומי עתק בהיקף של מאות מיליוני שקלים. למעשה, מדובר על 87 ישובים מתוך 120 הקיימים בשטח C, שמאיישים אדמות בהיקף של 450 אלף דונם ובהם 100 אלף תושבים.

 

מי שאמור לגבות את הכספים האלה הוא הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש ביהודה ושומרון. בעבר כבר עלתה דרישה מהממונה לגבות את הכספים, ואז נמסר מהממונה למבקר המדינה כי "הנתונים המלאים על היקף הקרקעות שהוקצו להסתדרות הציונית, מצויים בידי המינהל האזרחי והועברו לאחרונה לוועדת השרים (לענייני ביקורת המדינה). גביית התשלום עבור החכרת קרקעות מתבצעת על ידי מינהל מקרקעי ישראל. לגבי חובות העבר, ההסתדרות הציונית הופנתה לחשב הכללי במשרד האוצר, לאור בקשתה שלא לגבות חובות אלו. מועד משוער לסיום הטיפול: ינואר 2000"

 

 

מיישובי יהודה ושומרון. הממשלה גובה דמי חכירה רק מחלק מהיישובים מיישובי יהודה ושומרון. הממשלה גובה דמי חכירה רק מחלק מהיישובים צילום: צביקה טישלר

 

הממשלות מתחלפות והגבייה לא נראית באופק

 

ינואר 2006 הגיע וחלף – וכסף אין. מה הסיבה? הממונה טוען שאין לו מספיק כוח אדם כדי לבצע את הגביה. עוד בסוף 2005 החל הממונה להתלונן על כך בפני המשרדים הרלוונטיים, כשהוא דורש עוד 38 תקנים בעלות של 14 מיליון שקל. המשרדים דנו ודנו בדרישה, וכלום לא קרה. כאן מציין המבקר כי הממונה היה יכול לפעול באמצעות כוח האדם שהיה ברשותו לגביה חלקית של הסכומים – אך בחר לא לעשות כן.

 

הסיפור מתמשך ונמרח לאורך השנים, כאשר התיק הזה נוחת כמעט על כל שולחן אפשרי לרבות שולחנו של אהוד ברק כשהיה שר הביטחון, משרד האוצר, מנהל מקרקעי ישראל ומי לא. כולם מודעים לבעיה, ופתרון אין.

 

הממונה על התקציבים במשרד האוצר מסר למשרד מבקר המדינה ביולי 2012, כי "למרות הצגת הדרישה ל-38 תקנים על ידי הממונה... נאמר על ידי נציגי אגף תקציבים שהם יבחנו את תגבור יחידת הממונה ב-12 תקנים לטובת ביצוע פיילוט... לאחר בחינת הנושא, במהלך 2008, הוחלט לבסוף שלא לאשר את תוספת התקנים. זאת, בין היתר, נוכח מגבלות תקציביות ומדיניות צמצום כוח אדם במשרדי הממשלה... לאחר קבלת הנתונים (שביקש משרד האוצר) מהממונה, אנו נחזור ונבחן את נושא תוספת כוח האדם לשנת 2013 ואילך".

 

החטיבה להתיישבות מסרה למשרד מבקר המדינה בנובמבר 2012, כי "החל מראשית שנות ה-2000 מתנהל ריטואל של דיונים... כיצד לחייב את המתיישבים בישובים הקהילתיים, שהוקמו בתחומי הסכמי ההרשאה של המיישבת (ההסתדרות הציונית העולמית), בדמי חכירה... בשל טענות הממונה להעדר כוח אדם מקצועי, ביחידת הממונה, הנחו המנהל של מינהל מקרקעי ישראל (דאז)... וראש המינהל האזרחי (דאז)... כי הנפקת חוזי חכירה למתיישבים חדשים, בישובים הקהילתיים שבתחום הסכמי ההרשאה שנכרתו עם המיישבת, תבוצע על ידי החטיבה להתיישבות... החוזים יחתמו על ידי מרשי (מורשי) החתימה של יחידת הממונה ותשלומי דמי החכירה יופקדו לחשבון יחידת הממונה... גם הנחייה זאת לא יצאה אל הפועל מטעמים השמורים עם הממונה".

 

"מדובר בכשל מערכתי"

 

מפקדת מתפ"ש (מתאם פעולות הממשלה בשטחים) מסרה בנובמבר 2012 למשרד מבקר המדינה בתגובה לממצאי הביקורת, כי "מדובר בהתנהלות רבת שנים של גוף שנוהל ומתנהל בחסות משרדי הממשלה, תוך חריגה מן המסגרות החוקיות והחוזיות הקיימות, ובתמיכה של משרדי הממשלה... בשנים 2008-2006 בוצעה עבודת מטה מקיפה בראשות השר דאז חיים רמון למול משרד הביטחון... כשמטרתה הסופית הייתה לגבש 'הצעה להחלטת ממשלה להסדרת ענייני ההתיישבות הישראלית באיו"ש'... למרות האמור לעיל... לא אירע דבר שהביא לשינוי... אין ספק שתוצאתית מדובר בכשל מערכתי... אך עם זאת לא ניתן לנתק תוצאה זו מההתנהלות מלכתחילה של ההסתדרות הציונית ומשרדי הממשלה אשר הפעילו אותה ואחראים לפעילותה... אף גורם לא מנע/עצר את המשך הפעילות של ההסתדרות הציונית במתכונת הנוכחית". יצוין, כי דברים זהים מסר הממונה למשרד מבקר המדינה, באמצעות ממ"י, בתגובה לממצאי הביקורת.

 

בתגובת מנהל מקרקעי ישראל מאוקטובר 2012 לממצאי הביקורת נאמר, כי "אמנם עקרונות ניהול המקרקעין של מינהל מקרקעי ישראל אומצו ע"י הממונה אולם כאמור סמכות הניהול והביצוע נתונה לממונה הכפוף למפקד האזור... ניהול מקרקעין באיו"ש צריך להתבצע ע"פ כללי מינהל תקין... יחד עם זאת לא ניתן לבצע את הנדרש במצבת כוח אדם הנוכחי... בנושא הליבה של חוזים מול התושבים ואדמה חקלאית, מינהל מקרקעי ישראל מצטרף לעמדה שיש לבצע את הנדון במהירות האפשרית כראוי למינהל תקין. יחד עם זאת תנאי הכרחי מיידי: תקנים על פי הטבלה שסוכמה ב-2006".

 

כשל הגבייה פוגע בהקצאות מים לחקלאות

 

מחדלי הגביה לא נוגעים רק לאדמות היישובים, אלא גם לאדמות חקלאיות. שם טוען המבקר כי הממונה לא גבה דמי חכירה מקרקעות חקלאיות בישובים יהודיים, וכן לא פיקח כי השימוש בקרקע הוא לצורכי חקלאות. התנהלות זו יוצרת בעיות בהקצאת המים לישובים, שמתבצעת על פי סוג הגידולים. כאשר לא ידוע מה מגדלים ואיפה – לא ניתן להקצות מים לישובים בצורה תקינה. המדינה בהקצאות המים שלה משתמכת למעשה על דיווחי החטיבה להתיישבות, למרות שהיא יודעת כי מדובר במידע לא מדויק.

 

כמו כן, מתוך 38 תחנות דלק הפועלות ביהודה ושומרון, הממונה לא גובה דמי שימוש מ-25 תחנות, ולא חתם במשך שנים ארוכות חוזים להפעלת התחנות. גם נושא זה עלה בביקורת ב-2005, ולא טופל.

 

מהממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש נמסר בתגובה: "על מנת לבצע הסדרה בסוגיית חוזי החכירה, נדרשים להשקיע משאבים רבים ותקנים למתן יכולות ניהוליות לידי הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש באיו"ש. הנושא נדון פעמים רבות מול גורמי האוצר, אך בפועל לא ניתנו בידי הממונה הכלים לממש אחריות זו. אין ספק כי נדרש להסדיר נושא זה, כפי שמציין המבקר. יודגש כי בהינתן המשאבים שנדרשו בעבר על ידי המנהל האזרחי ומנהל מקרקעי ישראל, ניתן יהיה להגיע להסדרה ופעילות תקינה בנושא".

 

המבקר על אכיפת החוק ביהודה ושומרון: "איש הישר בעיניו יעשה"

 

חלק אחר של דו"ח המבקר בודק את אכיפת החוק בשטחי יהודה ושומרון, ומעלה גם כמה ממצאים מדאיגים בנוגע ליכולת של צה"ל להיות כוח שיטור אפקטיבי. כך, כותב המבקר כי " משמעות הממצאים שעלו בדו"ח זה היא מציאות קשה ומתמשכת ביהודה ושומרון בתחום אכיפת החוק ושל "איש הישר בעיניו יעשה", בעיקר בתחומי התכנון והבנייה, המים והתעבורה. מדובר בכשל רב-מערכתי, שעל השרים הנוגעים בדבר לתת עליו את הדעת בהקדם".

 

כך למשל עולה כי חיילי צה"ל לא תמיד שמרו על זירת האירוע הפלילית עד הגעת המשטרה. המבקר כותב כי "דבר זה בא לידי ביטוי בנטילת פריטים מזירת האירוע על ידי חיילי צה"ל לפני הגעת המשטרה לשטח ובאי-העברת פריטים שנתפסו על ידי צה"ל בזירות אירוע למשטרה או בהעברתם באיחור. התנהלות זו פוגעת בחקירת האירועים ובהליך הפלילי שיש לנהל נגד עבריינים".

 

המבקר מציין כי למרות שלפני 18 שנים כבר עלה הצורך שהגדרה מדויקת של תפקידי המשטרה ביהודה ושומרון, עדיין קיימים חילוקי דעות בין המשטרה לגורמי האכיפה האחרים בנוגע לאחריות הטיפול של המשטרה.

 

בתחום עבירות הבניה כותב המבקר כי המצב בפועל הוא שאף גוף מטעם המדינה לא פועל לטיפול בעבירות בניה. כך גם למשל בכל הקשור לטיפול פלילי בעבירות על חוקי הגנת הסביבה. בכל הקשור לפיקוח על תוצרת חקלאית מצביע המבקר על תופעה של "הלבנת" סחורה חקלאית פלסטינית, שמגיעה לבתי אריזה ישראליים ויוצאת לשווקים כסחורה ישראלית לכל דבר, למרות שמדובר בסחורה שהייתה צריכה להיות מטופלת לפי נהלים שונים של סחורה חקלאית שלא גודלה בישראל.

 

בנושא המים חושף המבקר תופעה רחבה של גניבת מים מקווי מקורות, ושל קידוחים לא חוקיים שעלולים לגרום לזיהומים במי תהום.

 

בנושא העסקת עובדים פלסטינים לא חוקיים ביישובים ישראליים ביהודה ושומרון נכתב כי "בחלק ממבצעי האכיפה שביצעו כוחות צה"ל בשנים 2008-2011 באיו"ש לא רשמו חיילי הכוחות את הפרטים של הפועלים הפלסטינים שנתפסו בחשד לעברה של שהייה בלתי חוקית בתחום היישובים הישראליים, ואת פרטיהם של מעסיקיהם הישראלים, ולא הגישו תלונות במשטרה נגד המעסיקים הישראלים".

 

כמו כן עולה מהדו"ח כי חוסר האכיפה לא מתבצע רק עבור התושבים היהודיים באזור, וכי גם עבריינים פלסטינים נהנים מהמצב. כך נכתב כי "החל משנת 2008 הפסיקה התביעה הצבאית ביהודה ושומרון - ללא תיאום עם המשטרה - לנהל את התביעה בתיקי תעבורה של נהגים פלסטינים, למעט בתיקים של תאונות דרכים קטלניות ותאונות דרכים מסוג "פגע וברח". מאז לא קבעו המשטרה והפרקליטות הצבאית נהלים המסדירים את חלוקת העבודה ביניהם בתחומי הטיפול בתיקי תעבורה של נהגים פלסטינים. במצב הקיים, תיקי חקירות רבים של תאונות דרכים שבהן היו מעורבים ישראלים ופלסטינים ושכללו המלצה של המשטרה להעמיד לדין את הנהג הפלסטיני לא טופלו במשך זמן רב, והמשטרה סגרה אותם מחמת התיישנות".

 

התגובות שהגיעו למבקר המדינה מהגופים האחראיים על הטיפול בכל הנושאים האלה, החל ממתאם פעולות הממשלה בשטחים ועד משרד החקלאות, מקורות, הפקליטות ועוד – טענו כי הנושאים מטופלים, או לחליפין העבירו את האחריות לטיפול לאחד הגורמים האחרים.

 

מצה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל מברך על עריכת דו"ח המבקר. משימתו העיקרית של צה"ל באזור יהודה ושומרון הינה הגנה על התושבים ושמירת היציבות הביטחונית. בנוסף, על צה"ל מוטלת החובה לפעול לשמירה על הסדר הציבורי באזור, ובכלל זה האחריות הכוללת על אכיפת החוק. החובה לפעול לאכיפת החוק ביהודה ושומרון מוטמעת בקרב המפקדים והחיילים והטיפול בה נלמד ומתורגל טרם כניסת הכוחות לתעסוקה מבצעית בגזרה, בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל ומשמר הגבול. אכיפה מוצלחת של החוק באזור יהודה ושומרון מחייבת הירתמות ושיתוף פעולה של כל גורמי אכיפת החוק ומשרדי הממשלה המקצועיים. צה"ל רואה חשיבות רבה בביצוע אבטחה ובידוק במרחבי אזורי התעשייה ביהודה ושומרון ופועל כל העת בנושא, על-מנת להבטיח את ביטחון התושבים והאזרחים באזורי התעשייה ויפיק את הלקחים הדרושים מהדו"ח על מנת לממשם."

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x