$
בארץ

החיים זה לא קייטנה: כך מרוויחים 1.5 מיליון שקל בשנה מקייטנות הקיץ

הקייטנות העירוניות אמורות להיות תחליף יעיל וזול לגנים שיוצאים לחופשה באוגוסט, אבל הן הפכו למקור לרווח קל לעיריות שמפעילות אותן. הדוגמה של ראשון לציון ממחישה למה כל הורה בישראל צריך לבדוק את המחיר

גיל קליאן 08:0004.08.13

ראשון לציון, העיר הרביעית בגודלה בישראל, היא אחת הערים המייצגות ביותר את מעמד הביניים בשל אוכלוסייה צעירה יחסית ושיעור לידות גבוה. ב־2011 נולדו 3,691 ילדים בעיר, הכמות השביעית בגודלה בישראל. ב־2010 היה הגיל החציוני בעיר 36, שיעור הנשואים מכלל התושבים הוא 44%, ו־24.4% מהתושבים הם הורים לילדים עד גיל 18.

 

ראשון לציון מדגימה היטב גם את המכה הכלכלית שנוחתת על מעמד הביניים עם תחילת חודש אוגוסט - החופש הגדול. ילדים בגילי גן ובית ספר יסודי נזקקים למסגרת לשעות היום, שבהן ההורים שלהם עובדים. שניים מהגורמים שאמורים לספק מענה לאותן משפחות הם העיריות, שמפעילות את גני הילדים העירוניים, והחברות העירוניות, שמפעילות את המועדוניות המשלימות את שעות הגן עד 16:30. בקיץ, כאשר הגנים יוצאים לחופשת אוגוסט, אותן חברות עירוניות מפעילות בערים רבות קייטנות כדי לספק פתרון קל ויעיל להורים שלא מצאו סידור אחר לילדיהם הקטנים.

 

בניגוד לחברות פרטיות, שמפעילות קייטנות הכוללות סדנאות בתחומים שונים, מופעים, בריכה וכדומה, הקייטנה העירונית היא מוסד צנוע בהרבה. היא מתקיימת לרוב במבנה של הגן, לפעמים אפילו בהנחיית אותן גננות וסייעות, בלי הרבה מאוד פעילויות חיצוניות או חריגות, ובמקרים רבים הפעילות חופפת לזו שהיתה מתקיימת ממילא בגן - אם הוא לא היה בחופש.

 

דב צור, ראש עיריית ראשון לציון דב צור, ראש עיריית ראשון לציון צילום: אוראל כהן

 

ניתן לצפות כי כאשר חברה עירונית מפעילה שירות כמו קייטנה עירונית עבור ילדי הגנים היא תעשה זאת בצניעות ותנסה לצמצם כמה שיותר את תשלומי ההורים, שגם כך כורעים תחת הנטל הכלכלי של חודש אוגוסט הלוהט.

עם זאת, מנתונים שהגיעו ל"כלכליסט" עולה כי לא תמיד החברות שבבעלות העיריות מתחשבות כלכלית בהורים. בראשון לציון, למשל, החברה העירונית רושמת בכל קיץ מאז 2010 רווח עקבי של 1.4–1.8 מיליון שקל בעקבות הקייטנות בגני הילדים העירוניים. רווח גבוה מאוד על מחזור של כ־6 מיליון שקל.

 

תשלום כפול

 

איך מצליחה החברה העירונית לייצר רווחים מרשימים כל כך מפעילות הקייטנות בקיץ? כל הורה שאי פעם רשם את ילדיו לקייטנה עירונית תהה לעצמו מדוע הוא משלם על פעילות דומה כל כך לפעילות הרגילה של הגן. נראה כי כאן נעוץ שורש הרווחיות - הפעילות כוללת מעט תוספות, שכאמור עולות כסף, אך בבסיס העלויות אינן שונות מהותית מעלויות תפעול של גן וצהרון.

 

ההורים, מצדם, משלמים פעמיים - תשלום חודשי קבוע על גן, שבמשך רוב החודש לא מעניק להם שירות, ותשלום נוסף על קייטנה שמתרחשת באותו מבנה ובאותן תשתיות בעלויות גבוהות מעלויות הגן.

 

התשלומים על הקייטנות משתנים בהתאם לסוג הקייטנה, אולם הממוצע בראשון לציון הוא כ־1,500 שקל לחודש אוגוסט.

 

יש ערים שגובות מההורים תשלומים גבוהים הרבה יותר. כך למשל, חברת מפעלי בית עמנואל, המפעילה את הצהרונים עבור עיריית רמת גן, דורשת עבור קייטנה בסיסית לילדי הגנים העירוניים כ־2,200 שקל לשלושה שבועות של פעילות עד 16:30. פנינו לעיריית רמת גן בשאלה אם פעילות הקייטנות רווחית, אך לא קיבלנו תשובה עד מועד סגירת הגיליון.

 

 

כאן עולה השאלה מי מתמחר את הקייטנה. לדברי גורם באחת מהחברות העירוניות, התמחור של החברה העירונית נקבע על פי "מחיר השוק", והיא למעשה בוחרת להצמיד את המחיר לזה שמבקשים גופים פרטיים, שעורכים קייטנות למטרות רווח. כך ניתן להבין מדוע גם הפעילות העירונית מייצרת רווח.

 

אחרי הכל החברה הפרטית צריכה לשלם על מקום לפעילותה של הקייטנה, ואילו לחברה העירונית יש מיקום זמין וזול - גני הילדים העירוניים עצמם.

 

יש גם סבסוד לקייטנות

 

מנגד, יש ערים שלא מפעילות קייטנות עירוניות כלל. בתל אביב מופעלות קייטנות בדרום העיר בלבד ב־790 שקל, מחיר מסובסד שיכול להיות נמוך עוד יותר עבור משפחות מעוטות יכולת. מדובר בפעילות שאינה מיועדת לרוב ילדי העיר, ובעיריית תל אביב הסבירו כי הקייטנות מספקות מענה חלקי בלבד ב־82 מועדוניות עירוניות, ובכל מקרה העירייה מסבסדת מאות אלפי שקלים מעלות הפעילות.

 

בשיחה עם החברה העירונית של באר שבע עולה תמונה דומה. שם הוסבר כי הקייטנות גוזלות משאבים מהחברה, שגם מעניקה סובסידיות לאוכלוסיות נזקקות ודואגת לנצל את מלוא התקציב ואת מלוא ההכנסות כדי לספק ליותר מ־4,000 ילדים את הקייטנה העשירה ביותר. "אנחנו מקצים בכל שנה סכום שנצבע (משויך - ג"ק) רק עבור ההנחות האלה. בכל שנה אנחנו מחלקים עשרות אלפי שקלים", סיפרו לנו בחברה העירונית של באר שבע.

 

כאשר הצגנו את הנתונים הכספיים של ראשון לציון בפני החברה המקבילה בבאר שבע אמרו לנו: "אנחנו יכולים רק לקנא. יש לנו הרבה מה לעשות ב־1.5 מיליון שקל. זה לא המצב אצלנו. יש לנו הרבה ילדים שמשלמים 50 שקל ואפילו אפס שקלים עבור הקייטנה, או שמשלמים רק עבור המזון".

 

איתן שלום, חבר מועצת העיר ראשון לציון ויו"ר התנועה החברתית הירוקה, אמר בתגובה לממצאים של "כלכליסט": "אנחנו עומדים על הפחתה מיידית במחירי הקייטנות העירוניות. לא ברור מדוע חברה בבעלות מלאה של העירייה צריכה להרוויח על חשבון התושבים בגין השירותים הניתנים להם. הקייטנות הן מוצר בסיס ולא מותרות". כשנשאל שלום מדוע נזכרו רק עכשיו למחות על הנושא, ערב הבחירות לרשויות המקומיות, אמר כי "העלנו את הנושא מספר פעמים בישיבות והצענו הצעות לסדר, אך התעלמו מאיתנו".

 

"הנתונים לא שלמים"

 

מעיריית ראשון לציון נמסר: "הנתונים שהועברו לא שלמים, ומי שהעביר אותם בדרך הזאת פעל בצורה לא אחראית. נכון שבספרי החברה העירונית תקציב הקייטנות נמצא בעודף של כ־1.5 מיליון שקל, אלא שבתקציב החברה אין כלל העמסת הוצאות אמיתיות, אשר עולות כסף רב, דוגמת עלויות חברת ניקיון של 183 מוקדי קייטנות בעיר ועלויות חשמל, מים, מיזוג, תיקוני בלאי שבר וכדומה, שבתום מפעל הקייטנות מתוקצבים בעודף התקציבי הזה, הנאמד בממוצע ב־8,000 שקל לכל מוקד קייטנה. כל ההוצאות הללו מופיעות בספרי התקציב של עיריית ראשון לציון".

 

נראה כי העלויות שהעודף הכספי מהפעלת הקייטנות נועד לשרת כוללות הוצאות בלאי שנתי של הגן וכן צביעה של הגן והשלמת ציוד חסר לקראת שנת הלימודים. מדובר בכספים שבראשון לציון בחרו לממן דרך העודפים בתקציב הקייטנות, אף שברור כי הם צריכים להיות חלק מתקציב הפעילות השנתי של הגן, ללא קשר לקייטנה. כמו כן, לא כל ההורים בוחרים לשלוח את ילדיהם לקייטנה, וכך נוצר מצב שבו חלק מההורים מסבסדים הוצאות עבור הורים שלא לקחו חלק בקייטנה.

 

לא מן הנמנע כי בסופו של יום כמחצית מתוך אותם 8,000 שקל, שהעירייה מספרת כי מושקעים בגן לאחר הקייטנה, מוקדשת להוצאות הצביעה והשלמת הציוד שאבד או התבלה במשך שנת הלימודים הקודמת כולה.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x