• תפריט
בארץ

הקרב על הכנסת השר"פ לבתי החולים מתחמם

מיפוי העמדות בעד ונגד הכנסת שירותי הרפואה הפרטיים למערכת הבריאות הציבורית מעלה כי גדולים הסיכויים שוועדת גרמן תצביע לפחות על מהלך חלקי. בתי החולים הציבוריים, שרוצים לשמור את הרופאים הבכירים, תומכים במהלך ומתייצבים נגד בתי החולים הקטנים שחוששים מקריסה. חברות הביטוח רוצות עוד רווחים, ושחקנים רבים נוספים נמצאים בניגודי עניינים

שאול אמסטרדמסקי 08:4731.07.13

הדסה שואפת להישאר אי של שר"פ במערכת הציבורית

העמדה: בעד שר"פ, רצוי רק בבתי החולים של הדסה.

האינטרס: לקבל כסף מהמדינה לסגירת גירעון בית החולים.

 

בתי החולים של הדסה ושערי צדק הם היחידים שיכולים להציע שר"פ משום שהם אינם בבעלות ציבורית (אלא בבעלות עמותת נשות הדסה). אלא שלמרות השר"פ, הדסה נקלעה לגירעון מצטבר של יותר ממיליארד שקל בשל ניהול כושל בשנים האחרונות. הדסה כמובן תומכת בהשארת השר"פ על כנו, ולפחות למראית עין היא תומכת בהרחבתו ליתר בתי החולים הציבוריים, על אף שכמובן היתה מעדיפה להישאר היחידה שמציעה שירותים אלו כדי לשמור אצלה את הרופאים הבכירים במערכת הציבורית.

 

עם זאת, עיקר המטרה של הדסה היא לשנות את שיטת התקצוב של בתי החולים. כך שקופות החולים יצטרכו לשלם להדסה יותר על השירותים שלה - על חשבון הציבור כמובן.

 

אביגדור קפלן, מנכ"ל בית חולים הדסה אביגדור קפלן, מנכ"ל בית חולים הדסה צילום: ענר גרין

 

משרד הבריאות בניגוד עניינים תמידי

העמדה: נגד שר"פ אבל בעצם בעד.

האינטרס: מצד אחד - נגד גידול בעלויות. מצד שני - ניסיון לכיסוי גירעונות מכיסו של הציבור.

 

משרד הבריאות מצוי בניגוד עניינים קבוע עם עצמו, בכל סוגיה ולכן גם בסוגיית השר"פ. זאת משום שמשרד הבריאות הוא מצד אחד הרגולטור של כל מערכת הבריאות, אבל מצד שני גם הבעלים של בתי החולים הממשלתיים.

 

בתור רגולטור, למשרד הבריאות אמור להיות אינטרס להגביל את הגידול בעלויות של קופות החולים. בתור בעלים של בתי החולים הממשלתיים, למשרד הבריאות יש אינטרס להגדיל את ההכנסות שלהם ולהקטין את הגירעונות שלהם. לכן, בשורה התחתונה, משרד הבריאות צפוי להיות בעד השר"פ, או לכל הפחות בעד מודל של שר"פ חלקי, לפחות בשלב הראשון.

 

החולים המבוססים -עלות שולית לחולים שגם ככה משלמים

העמדה: בעד שר"פ.

האינטרס: להגדיל את ההיצע של ניתוחים פרטיים תמורת תשלום.

 

החולים שמחזיקים כיום בביטוח משלים של קופת החולים ובביטוח בריאות פרטי, אמורים ליהנות מהכנסת שר"פ למערכת הציבורית. מי שיכולים להרשות לעצמם להשקיע כמה אלפי שקלים לניתוח פשוט או עשרות אלפי שקלים בניתוח קצת יותר מסובך, הם אוכולוסיית היעד העיקרית של השר"פ. הם אמורים להיות בעד האפשרות לניתוחים פרטיים בבתי חולים ציבוריים, משום שהעלות שכרוכה בזה מבחינתם היא שולית.

 

בתי החולים הגדולים: בעד

הדרך היחידה להתחרות באסותא ולהגדיל הכנסות

העמדה: בעד.

האינטרס: למשוך חזרה רופאים מאסותא ולהגדיל את ההכנסות.

 

בתי החולים הציבוריים הגדולים במרכז וחיפה - שבניגוד ליתר אינם נמצאים בגירעון תקציבי - מתחרים זה בזה, ובבתי החולים הפרטיים, בעיקר על הרופאים. שכן, אסותא ודומיו יכולים להציע שכר גבוה יותר לרופאים, ואילו בתי החולים לא יכולים להציע שירות כזה. המצב הזה, לדברי מנהלי בתי החולים הגדולים, מביא לכך שהרופאים הבכירים אינם זמינים בבתי החולים הציבוריים כפי שהיה רצוי, אלא מנהלים את רוב זמנם בניתוחים פרטיים. לכן, מנהלי בתי החולים היו רוצים להציע אפשרות לבחור את הרופא המנתח באופן פרטי תמורת תשלום. באופן הזה, הם היו יכולים להשאיר את הרופאים הבכירים במערכת הציבורית. ומלבד זה, כך גם היו שמים ידם על נתח מ־6 מיליארדי השקלים שמגלגלת תעשיית הביטוחים הפרטיים.

 

גבי ברבש גבי ברבש

 

אסותא: עמדה מעורבת

אסותא תומכת בהרחבת התחרות למראית עין בלבד

העמדה: כלפי חוץ - בעד שר"פ, בפועל - נגד שר"פ.

האינטרס: שמירה על היתרון מול איכילוב ותל השומר.

 

בית החולים אסותא ברמת החייל (ויתר בתי החולים של הרשת ברחבי ישראל) הוא התחרות העיקרית לבתי החולים הגדולים באזור המרכז. וכאמור, זו בעיקר תחרות על רופאים. כיום, אסותא היא כמעט הנהנית היחידה משוק ביטוחי הבריאות (של קופות החולים וחברות הביטוח) שמגלגלים כ־6 מיליארד שקל ומוציאים לפחות מיליארד וחצי שקל בשנה על מימון בחירת מנתחים לניתוחים ובדיקות. חלק גדול מאלה מבוצעים באסותא.

 

אילו בתי החולים הציבוריים היו יכולים להציע לחולים שלהם לבחור אצלהם את הרופא המנתח, אחד היתרונות המשמעותיים של אסותא (אם כי לא היחידי, כפי שיעיד כל מי שאושפז אי פעם במערכת הציבורית) יילך לאיבוד והכנסותיה עלולות להיפגע.

 

שוקי שמר, מנכ"ל אסותא שוקי שמר, מנכ"ל אסותא צילום: עמית שעל

 

בתי החולים הקטנים במרכז ובפריפריה: עמדה מעורבת

חבל הצלה או מכת מוות

העמדה: נגד הכנסת שר"פ מלא, בעד הכנסת שר"פ חלקי לבתי החולים הקטנים.

האינטרס: לא להימחק בידי בתי החולים הגדולים באזור המרכז, למשוך חולים מבוססים לפריפריה.

 

כל בתי החולים, מלבד שלושה - איכילוב, תל השומר ורמב"ם - מצויים בגירעון עמוק, שעמד בשנת 2012 על 700 מיליון שקל.

 

לכאורה, בתי החולים הקטנים במרכז ובתי החולים בפריפריה היו צריכים לרצות להכניס שר"פ לרפואה הציבורית, אולם זו עשויה להתגלות כחרב פיפיות, לפחות במרכז, משום שהם יודעים כי ברגע שלציבור תינתן האפשרות לבחור את הרופא המנתח מבלי ללכת לאסותא, כל מי שהפרוטה מצויה בכיסו יילך לבתי החולים הגדולים ובקטנים יישארו רק חסרי האמצעים, שהם לרוב גם החולים הכרוניים והמסובכים ביותר.

 

גם בבתי החולים בפריפריה, שסובלים מהזנחה ממשלתית ומהיעדר תרומות יש ניגוד אינטרסים מובנה. מצד אחד הכנסת השר"פ עלולה לגרום להם לאבד רופאים מבוקשים אך אם אם יהיה שר"פ חלקי, למשל רק בפריפריה, הם עשויים להרוויח את החולים המבוססים מהאזור שלהם שכיום נוסעים לאסותא. לכן גם בתי החולים הקטנים במרכז וגם אלו שבפריפריה יתמכו בהכנסת שר"פ רק אם יוצע מודל חלקי שבו השירות יופעל רק בבתי החולים הקטנים, או בבתי החולים בפריפריה בלבד.

 

בית החולים סורוקה בית החולים סורוקה צילום: מאיר אזולאי

 

רופאים כירורגיים: בעד

הרווח הגדול - למנתחים

העמדה: בעד שר"פ.

האינטרס: להגדיל את ההכנסות ולצמצם מספר מקומות עבודה.

 

התמיכה של הרופאים הכירורגים בשר"פ היא ברורה: הכנסותיהם יגדלו במידה ניכרת. הכנסתם של יתר הרופאים, שאינם יכולים לעסוק בפעילות פרטית, תישאר במקום וזו אחת הסיבות להתתנגדותם למהלך.

 

ההסתדרות הרפואית עצמה היתה מעדיפה לראות את השר"פ עובד במסגרת הסכם קיבוצי, כך שלהסתדרות תהיה היכולת לקבוע את תעריפי השר"פ ואת חלוקת ההכנסות בין בתי החולים לבין הרופאים. אחרת, יודעים שם, שהכוח של ההסתדרות הרפואית יקטן כי הרופאים הבכירים והמבוקשים ידאגו להכנסות של עצמם, והצורך באיגוד עובדים יתמסמס.

 

לאוניד אידלמן, יו"ר ההסתדרות הרפואית לאוניד אידלמן, יו"ר ההסתדרות הרפואית צילום: מיקי אלון

 

חולים לא מבוססים

השר"פ ייקרו את הביטוחים המשלימים

העמדה: נגד שר"פ.

האינטרס: לקבל את אותם השירותים בלי להוסיף על זה כסף.

החולים הלא מבוססים הם הראשונים שצפויים להיפגע מהכנסת שירותי רפואה פרטיים למערכת הציבורית. מהלך זה צפוי לייקר את התשלומים שמעבירים המבוטחים לקופות החולים עבור הביטוחים המשלימים.

 

התוצאה האפשרית היא שחולים שידם אינם משגת יוותרו כליל על הביטוחים המשלימים, שמציעים תרופות תמורת השתתפות עצמית נמוכה ושירותים מסובסדים.

 

בנוסף, חולים חסרי אמצעים לא יוכלו ליהנות מהניתוחים הפרטיים, ולכן עשויים להמתין זמן רב יותר אפילו לעומת המצב היום בשביל לעבור ניתוח או בדיקה בבית חולים ציבורי, משום שהרופאים המבוקשים יהיו עסוקים בטיפול בחולים מבוססים באופן פרטי.

 

משרד האוצר: נגד

האוצר לא רוצה להגדיל את ההוצאה על בריאות

העמדה: נגד שר"פ.

האינטרס: למנוע גידול בהוצאה הלאומית לבריאות בגלל עליית שכר הרופאים והוצאות קופות החולים.

 

משרד האוצר מתנגד לשר"פ. זה אולי מפתיע ביחס לגוף שתמיד מעדיף פעילות פרטית על פני פעילות ממשלתית, אלא שהפעם מדובר ביוצא מן הכלל.

 

האוצר הוא זה שצריך לממן את קופות החולים, ולשלם את המשכורות של הרופאים בבתי החולים הממשלתיים. התחרות של בתי החולים הממשלתיים מול המערכת הפרטית - בעיקר אסותא -גורמת לעלויות שכר של הרופאים במערכת הציבורית, והאוצר לא אוהב את זה. הוא גם לא אוהב את הגירעונות של קופות החולים, משום שהוא נאלץ להוסיף תקציבים בשביל לסגור אותם.

 

לכן, מבחינתו, השר"פ הוא בבחינת יותר נזק מתועלת. הוא אמנם עשוי להקטין את הגירעונות של חלק מבתי החולים הממשלתיים, אבל זה יהיה בטל בשישים לעומת הגידול הפוטנציאלי בעלויות של קופות החולים ובעלויות השכר של הרופאים, שהם חוששים כי יצא משליטה, שאת שתיהן יצטרך האוצר לממן.

 

ויותר מזה, הכנסת שר"פ תקטין משמעותית את מידת ההשפעה שיש לאוצר על ניהול מערכת הבריאות בישראל.

 

שירותי בריאות כללית: עמדה מעורבת

כללית מציעה מודל משלה: לבחור בית חולים, לא מנתח

העמדה: נגד או בעד שר"פ חלקי.

האינטרס: לבלום גידול בעלויות של קופות החולים על ניתוחים פרטיים, אבל להגדיל את ההכנסות של בתי החולים שבבעלות הכללית.

 

שירותי בריאות כללית מצויה בניגוד עניינים. מצד אחד, הקופה, כמו כל הקופות, נושאת בנטל מימון הניתוחים הפרטיים. בשנת 2011 הסיפור הזה עלה לכללית 623 מיליון שקל - גידול של 21% לעומת השנה הקודמת. ולכן, האינטרס המיידי הוא למנוע גידול נוסף בעלויות. עם זאת, שירותי בריאות כללית גם מחזיקה ב־8 בתי חולים ציבוריים, ולכן היא גם בצד שאמור לקבל את התשלום. לכן, מנכ"ל הכללית אלי דפס כבר הזדרז להציע מנגנון שר"פ משלו: שהחולים יוכלו לבחור היכן לבצע ניתוח פרטי, אבל לא לבחור את המנתח עצמו. כך מקווה דפס למשוך את החולים דווקא לבתי החולים שלו, מבלי להגדיל את הוצאותיו יתר על המידה.

 

דפס צריך לזכור שהקופה עשויה לאבד שליטה על הוצאותיה, בגלל שהכוח יעבור לרופאים.

 

אלי דפס מנכ"ל שירותי בריאות כללית אלי דפס מנכ"ל שירותי בריאות כללית צילום: אביגיל עוזי

 

חברות הביטוח: בעד

שר"פ יבטיח עוד רווחים לחברות הביטוח

העמדה: בעד שר"פ.

האינטרס: להגדיל את רווחיהן, על ידי הגדלת היצע השירותים.

 

חברות הביטוח אמורות להרוויח מהכנסת שר"פ למערכת הציבורית משום שהדבר יגדיל את השירותים שהן יכולות להציע, ואולי להגדיל את מעגל הלקוחות שלהן. השר"פ גם יגדיל את כוחן של חברות הביטוח מול בתי החולים, ולמעשה יאפשר להן להשפיע במידה רבה על התורים ועל סידורי העבודה של הרופאים. כשם שהיום חברות הביטוח הפרטיות יודעות לסדר למבוטחים שלהם תורים בחו"ל אצל רופאים מסוימים במועדים מסוימים, כך הם יוכלו לעשות בישראל במידה שתהיה אפשרות לשר"פ.

 

מכבי, מאוחדת ולאומית: נגד

הוצאות קופות החולים צפויות לגדול משמעותית

העמדה: נגד שר"פ

האינטרס: לבלום גידול בעלויות של קופות החולים על ניתוחים פרטיים

 

קופות חולים מכבי, מאוחדת ולאומית הוציאו ביחד בשנת 2011 (השנה האחרונה שיש לגביה נתונים) 852 מיליון שקל. זהו גידול של 20% לעומת השנה הקודמת. וזה כשאין לבתי החולים הציבוריים אפשרות להציע שר"פ, כלומר שהניתוחים הפרטיים מוגבלים לאסותא ולבתי החולים בירושלים.

 

אם האפשרות לניתוחים פרטיים תינתן גם בבתי החולים הציבוריים, הוצאות קופות החולים צפויות לגדול במידה משמעותית, הרבה מעבר ל-20% בשנה. המשמעות תהיה התייקרות של הביטוחים המשלימים, אולי אובדן של חלק מהלקוחות, והגדלת הגירעונות שהם ממילא שרויות בהן. תוסיפו על כך את האינטרס של קופת חולים מכבי, שהיא הבעלים של רשת בתי החולים הפרטיים אסותא, ותבינו מדוע קופות חולים אלה מתנגדות לשר"פ בבתי החולים הציבוריים.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x