שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

בלעדי לכלכליסט

בתי החולים קיבלו מהמדינה סבסוד של 700 מיליון שקל

גם ב־2012 סבלו רוב בתי החולים הממשלתיים מגירעונות ענק ונזקקו לסיוע מוגדל כדי להמשיך לפעול. מנכ"ל רמב"ם רפי ביאר: "אנחנו על סף קריסה. הפתרון הוא שירות רפואה פרטי שיזרים הרבה מאוד כסף אל המערכת"

מיקי פלד 07:0427.06.13

המדינה נדרשה בשנה שעברה לסבסד את בתי החולים הממשלתיים בכ־700 מיליון שקל כדי שאלו לא ייכנסו לגירעון עמוק, כך נודע ל"כלכליסט". סכום דומה יידרש גם השנה ובשנה הבאה כדי להבטיח שבתי החולים ימשיכו לספק שירות ובמקביל לגבות מחירים נמוכים מקופות החולים.  

 

כל בתי החולים הממשלתיים נזקקו לסבסוד למעט שלושת הגדולים - איכילוב, שיבא ורמב"ם. למעשה, שיבא הוא היחיד שסיים את 2012 בעודף, עם 22 מיליון שקל, בעוד איכילוב סיים בגירעון של 22 מיליון שקל ורמב"ם סיים בגירעון של כמה מיליוני שקלים בודדים.

 

גם בשנים עברו נדרש משרד הבריאות לסבסד את הגירעונות של בתי החולים שאינם מצליחים לעמוד בזכות עצמם בסכומים של יותר מ־500 מיליון שקל בשנה. בעוד כחודש צפוי משרד הבריאות להשלים את הכנת הדו"ח הפיננסי של בתי החולים ל־2012 לאחר עיכוב של חצי שנה, ואז ייוודע הסכום המדויק של הגירעון במלואו, ובין השאר גם הגורמים שהביאו את בתי החולים לגירעונות הללו.

 

הכל מתחיל מהנחות הענק שניתנות לקופות החולים

 

במשרד הבריאות טוענים כי כבר עכשיו ברור שאחד הגורמים המרכזיים לגירעונות של בתי החולים הוא ההנחות שהם מעניקים לקופות החולים. בכל שלוש שנים מנהלים הגופים משא ומתן על התשלום שהקופה תשלם עבור שירותי אשפוז, טיפולים ובדיקות למבוטחים שלה שמגיעים לבתי החולים. מכיוון שכל בית חולים רוצה שיגיעו אליו כמה שיותר מטופלים כדי להגדיל את הכנסותיו, הוא נוטה לתת יותר הנחות לקופות.

 

רפי ביאר, מנכ"ל בית החולים רמב"ם רפי ביאר, מנכ"ל בית החולים רמב"ם צילום: דורון גולן

 

מנגד, גם מנהלי הקופות וגם מנהלי בתי החולים מבקרים את משרד הבריאות על כך שהוא לא מונע את התחרות ביניהם. שני הצדדים מאשימים את המשרד בהאשמות הפוכות - הקופות בכך שהמשרד קובע מחירי ברירת מחדל גבוהים, ובתי החולים בקביעת מחירים נמוכים. בדו"ח שכתבו במשרד הבריאות לפני שנה נמצא כי שיעור ההנחות הולך וגדל עם השנים, במיוחד בשלושת בתי החולים הממשלתיים שמתחרים בגוש דן - שיבא, וולפסון ואיכילוב. אם ב־2008 ההנחות של שיבא עמדו על 13%, ב־2012 כבר מדובר על 18.7% ובמקרה של איכילוב שיעור זה עלה מ־20% ל־25%. שווי ההנחות לקופות החולים בכלל בתי החולים הממשלתיים עלה ליותר מ־1.4 מיליארד שקל בשנה שעברה, כאשר הסבסוד מהמדינה בסך 700 מיליון שקל כבר לא מספיק כדי לכסות את ההנחות כפי שהיה בעבר.

 

לדוגמה, ב־2008 היקף ההנחות עמד על 740 מיליון שקל והיקף הסבסוד על 680 מיליון שקל. כלומר היקף הסבסוד בשנה שעברה היה ברמה דומה, אך היקף ההנחות הכפיל את עצמו. המשא ומתן הקשוח בין בתי החולים לקופות לעתים מוביל גם לחרמות, כפי שהיה ב־2008 כאשר שירותי בריאות כללית הפסיקה לשלוח מטופלים לוולפסון, או ב־2011 כאשר קרה דבר דומה בין מכבי לשיבא.

 

הבעיה היא שמצד אחד אי אפשר להעלות את המחיר של יום האשפוז לקופות החולים, שגם כך נמצאות בגירעונות של כמיליארד שקל במצטבר; ומצד שני המצב הנוכחי הוא לא בר־קיימא, שכן בכל שנה המדינה תידרש להשקיע סכומים הולכים וגדלים כדי למנוע את הצטברות גירעונות שני הצדדים במשוואות התקציב במערכת הבריאות, הקופות ובתי החולים.

 

בכיר במשרד הבריאות אמר ל"כלכליסט" כי בסוף לא תהיה ברירה לבתי החולים אלא להתייעל, אך קשה לראות מהיכן בדיוק תבוא ההתייעלות הזו כאשר גם כך מספר המיטות בישראל עומד על 1.9 ל־1,000 איש - כלומר נמוך בכ־3,000 מיטות מיחס של 2.2 שנחשב לסביר גם אם לא רצוי. בדו"ח האחרון של ארגון ה־OECD על מערכת הבריאות בישראל שפורסם בשנה שעברה צוין כי השירות הרפואי שמספקות קופות החולים הוא טוב, אך בבתי החולים המצב רחוק מלהשביע רצון בשל הצפיפות הגבוהה.

 

"רופאים ציבוריים מפנים חולים לרפואה הפרטית"

 

גירעונות בתי החולים הממשלתיים הם אחד מהנושאים הראשונים שעלו לדיון בשולחנה של הוועדה לבחינת מערכת הבריאות בראשות שרת הבריאות יעל גרמן, שהחלה את עבודתה בשבוע שעבר. הוועדה אמורה לבחון בין השאר איך להגדיר את הקשר שבין מערכת הבריאות הציבורית לזו הפרטית. על הקשר שבין הגירעונות של בתי החולים הציבוריים למערכת הרפואה הפרטית העיד בישיבה הראשונה של הוועדה פרופ' רפי ביאר, מנכ"ל רמב"ם, שהפציר בחברי הוועדה לאפשר לבתי החולים למכור שירותי רפואה פרטיים לחולים בניגוד למצב כיום שאוסר זאת.

 

 

ביאר סיפר ל"כלכליסט" כי "הסברתי לשרת הבריאות ולחברי הוועדה שאנחנו על סף קריסה. לא רק שאין מספיק מיטות או רופאים, הרפואה הפרטית מאיימת על זו הציבורית ויונקת ממנה כספים ורופאים. אני שומע על רופאים בבית חולים ציבורי שמפנים חולים שלהם לטיפולים פרטיים בקליניקות או באסותא כי שם הרופא יקבל כסף עבור הטיפול, מה שלא יקבל בבית החולים הציבורי. אולי זה גם קורה ברמב"ם".

 

הפתרון, לדבריו, הוא שירות רפואה פרטי (שר"פ), שבו חולה יוכל לבחור לא בהכרח את הרופא שינתח אותו, אלא את בית החולים או המחלקה שבהם הטיפול הרפואי ייעשה, או לאפשר בדיקות וטיפולים, כמו MRI, שכלולים בסל הבריאות. מנכ"ל שירותי בריאות כללית אלי דפס הצהיר גם הוא לפני כחודש כי הוא תומך ברעיון דומה.

 

לדברי פרופ' ביאר, "צריך לחייב בחוק או בתקנה את הביטוחים הפרטיים של קופות החולים וחברות הביטוח להוציא לפחות 25% מההוצאות שלהם בקניית שירותים בבתי החולים הממשלתיים. הטיפולים יינתנו רק אחר הצהריים, וכך גם יוזרם הרבה מאוד כסף אל המערכת - לפחות נתח מהעוגה בסך 6 מיליארד שקל שמוציאים ביטוחי הבריאות השונים במערכת הפרטית; וגם ניתן יהיה להשאיר את הרופאים המומחים אצלנו בבתי החולים אחר הצהריים במקום לראות אותם הולכים לאסותא או לקליניקות הפרטיות".

 

ביאר מספר כי חברי הוועדה שאלו אותו איך הוא יכול להבטיח שבית החולים לא יעניק טיפול מועדף לחולה שיש לו כסף לשלם עבור הביטוח הפרטי וההשתתפות העצמית הנדרשת, כך שייפגע עקרון השוויון במערכת הבריאות. ביאר השיב כי הוא מבטיח "שכל מומחה שיטפל בחולים אחר הצהריים במסגרת הפרטית יטפל גם בבוקר במסגרת הציבורית. אנחנו לא נספק תנאים משופרים לחולים שהשתמשו בביטוח שלהם".

 

על הוועדה של גרמן יופעל לחץ גדול מצד מנהלי בתי החולים הממשלתיים להכניס שר"פ לבתי החולים הציבוריים, כאשר רק שלושה מתוך 13 חברי הוועדה ידועים כמי שמתנגדים באופן נחרץ להכשרת השר"פ. אלו הם משה בר סימן טוב מאגף התקציבים במשרד האוצר, פרופ' גבי בן נון מאוניברסיטת בן־גוריון, ופרופ' לאה אחדות ממכון ון־ליר.

 

"מישהו יכול להבטיח שהרופא לא יפלה?"

 

מי שלא מוצא מנוחה בהבטחות של ביאר לשוויון בין חולים הוא פרופ' אליק אבירם, לשעבר מנהל אסותא ומנהל בכיר במכבי שירותי בריאות. פרופ' אבירם, כיום המנהל המדעי של המכון הלאומי למדיניות בריאות,אומר כי "בקצב הזה נגיע מהר מאוד למצב בארה"ב, שם הכל פרטי, ומי שיש לו כסף מקבל את השירות ומי שלא - לא. השר"פ הוא לא הפתרון לגירעונות של בתי החולים, ואם שרת הבריאות תזמין אותי להעיד אז גם אגיד זאת".

 

לגבי ההבטחה של ביאר, שלא תהיה אפליה ביחס בין מי ששילם מהביטוח הפרטי ומי שלא, ענה אבירם כי "מישהו יכול להגיד בפה מלא שהרופא שנכנס בבוקר למחלקה לבדוק את החולים לא יפלה לטובה את החולה שנותן לו כסף? אנחנו רואים מה קורה בבית החולים הדסה בירושלים, שם יש שר"פ, וחולים שאין להם כסף לממן את ההשתתפות העצמית שדורש המימוש של הביטוח, או שאין להם ביטוח כלל, נאלצים לחכות לקבלת תור זמן רב לעומת אלו שיש להם כסף לשלם עבור הטיפול". לדבריו, "לרפואה פרטית יש מקום והצדקה, אך כל עוד היא אחוז קטן מההוצאה הלאומית לבריאות, לא כאשר היא נכנסת בדלת הראשית למערכת הבריאות הציבורית".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x