• תפריט
בארץ

התמלוגים על הגיר נמוכים גם בהשוואה עולמית

בזמן שברוב מדינות העולם נהוג לשלם תמלוגים על חציבת אבן הגיר כשיעור ממחיר המחצב, מבדיקת "כלכליסט" עולה שבישראל המחיר קבוע ועומד על דולר לטונה בלבד

רן אברמסון, תומר גנון וחן פונדק 07:1626.06.13

ישראל היא אחת המדינות שגובות את התמלוגים הנמוכים בעולם על אבן גיר - כך עולה מבדיקת "כלכליסט". אבן גיר מהווה 80% מחומר הגלם שממנו מכינים את תערובות קלינקר, שהן המרכיב המשמעותי ביותר בייצור מלט.

על פי נתונים שנחשפו שלשום ב"כלכליסט", מונפול המלט נשר, האחראי ל־85%–90% מצריכת המלט בישראל, שילם בחמש השנים האחרונות 63.7 מיליון שקל בלבד כתמלוגים על השימוש שהוא עושה במשאבי הטבע לייצור המלט. רוב התמלוגים שולמו על אבן הגיר והם מהווים רק 0.78% מהכנסות החברה־האם של נשר, משאב, באותה תקופה. בשנים 2008–2012 הסתכם הרווח הנקי של החברה ב־1.07 מיליארד שקל, והיא חילקה דיבידנדים בגובה 1.17 מיליארד שקל.

 

בישראל התמלוג על טונה אבן גיר נקבע על פי מחירון שמפרסם מינהל מקרקעי ישראל מדי כמה חודשים. את התמלוג משלמת נשר על כל טונה אבן גיר שהיא כורה מהמחצבות הסמוכות למפעליה ברמלה, חיפה והר טוב. נכון להיום התמלוג עומד על כדולר לטונה (3.27 שקלים לטונה + 0.35 אג' לטונה לקרן שיקום מחצבות).

 

 

מהבדיקה עולה ששיטת גבייה דומה נהוגה גם בהודו (0.9 דולר לטונה) ובאוסטרליה (1.38 דולר לטונה).

 

אבל מדינות רבות גובות את התמלוג בשיטה שונה: לפי אחוז ממחיר השוק של טונה אבן גיר. המחיר הממוצע לטונה אבן גיר בעולם עומד על כ־75 דולר. מחירי אבן הגיר נמצאים בעלייה מתונה אך תדירה בשנים האחרונות. כך לדוגמה, בארה"ב עלה מחירו של המחצב בקרוב ל־21% בין 2008 ל־2011, מ־92.4 דולר לטונה ל־111.5 דולר לטונה.

 

אחוזי התמלוגים מטונה אבן גיר שנגבים בעולם נעים מאחוז בודד (בפרו) דרך 2% (ספרד, טורקיה, ברזיל וסין) ועד 5%–6% במדינות שבהן המשאב הוא בחסר (למשל נמיביה).

 

כאמור, מחישוב של אחוז התמלוג ביחס למחיר העולמי הממוצע לטונה אבן גיר, עולה כי ישראל היא אחת המדינות שבהן גובים הכי מעט תמלוגים על המחצב. במדינות כגון ארגנטינה, סין, ברזיל, ספרד, טורקיה, אוסטרליה ואירלנד גובים יותר, ואולם בהודו ופרו גובים פחות. עם זאת, ישנן מדינות בעולם שאינן גובות כלל תמלוגים על אבן הגיר, כגון צ'ילה, טנזניה, זימבבואה ומקסיקו. בפרלמנט המקסיקני נידונה בימים אלה הצעה להתחיל לגבות תמלוג בגובה 5% ממחיר טונה מלט.

 

מלבד שיטת גביית התמלוג כמחיר קבוע לטונה (פיקס פרייס) ושיטת האחוז ממחיר לטונה בשוק, ישנה שיטה נוספת: אחוז מהרווחים של חברות המלט. שיטה זו נהוגה בארצות הברית ובקנדה העשירות במשאבי טבע. הרציונל מאחוריה הוא שיש למסות רווחי יתר על משאב טבע, ולא לגבות תמלוגים על המשאב עצמו. האחוז מהרווחים משתנה בין מדינות בארצות הברית ומחוזות בקנדה, לרוב בשל זמינות המחצב, והוא נע בין 2% ל־14%.

 

אישור של שלושה שרים

לפני קצת יותר משבועיים אמר מנכ"ל נשר משה קפלינסקי לכתב מוסף "כלכליסט" ש"נשר רווחית כי אנחנו שולטים בשוק, אנחנו מונופול ואין לנו מתחרים, לכן אני שקט ורגוע". אתמול אישר קבינט יוקר המחיה בראשות שר הכלכלה נפתלי בנט את המלצות הוועדה לבחינת עידוד התחרותית בתחום המלט, שמונתה בעקבות דו"ח טרכטנברג, בדיוק בשביל להתמודד עם העובדה הזו.

 

הוועדה אישרה שינוי מבני בשוק המלט כדי לעודד כניסת מתחרים חדשים - הן יבואנים והן יצרנים מקומיים. המלצות הוועדה כוללות הצבת חסמים בפני נשר והורדת חסמי כניסה בפני מתחרים פוטנציאליים. בין היתר אושר כי הממשלה תקדם את הגבלת האפשרות מצד נשר לגשת למכרזי חציבה לגיר ולמלט, תגביר את הוודאות בקרב יבואנים ויצרנים פוטנציאליים בנוגע להשקעות באמצעות מניעת אפשרות לפגוע בתחרותיות בענף, תגביל יבוא מלט וקלינקר על ידי נשר ותקדם תכנון מפעל מלט חדש באמצעות הוועדה לתשתיות לאומיות.

 

עד להשלמת הצעדים כאמור, המליצה הוועדה כי בטווח הקצר יבוצעו צעדים שיגדילו את היקף יבוא המלט כדי להגביר את התחרותיות בענף והומלץ להגביר את הפיקוח על מחירי המלט.

 

רק שלושה שרים מתוך שבעה הגיעו לקבינט כדי להצביע על ההחלטה: שר הכלכלה ויו"ר הוועדה נפתלי בנט, שר האוצר יאיר לפיד והשר להגנת הסביבה עמיר פרץ. השרים האחרים שהנם חלק מהקבינט לא הגיעו, בהם שר האנרגיה והמים סילבן שלום, שר החקלאות ופיתוח הכפר יאיר שמיר, שר התחבורה ישראל כץ ושר התקשורת גלעד ארדן.

 

שר הכלכלה נפתלי בנט ושר האוצר יאיר לפיד בקבינט יוקר המחיה, אתמול שר הכלכלה נפתלי בנט ושר האוצר יאיר לפיד בקבינט יוקר המחיה, אתמול צילום: אלכס קולומויסקי

 

"רק יריית הפתיחה"

בנט יודע שההחלטה אינה משפיעה רבות על מחירי הדירות (ראו מסגרת), אבל מבחינתו יש לה שתי השפעות חשובות אחרות - האחת על יוקר המחיה והשנייה תודעתית. בשיחה עם "כלכליסט" אמר השר כי "20% מעלות החומרים בבניין היא עלות המלט. כאשר מוסיפים את המסים זה אחוז קטן. לכן ההשפעה של רפורמת המלט על מחירי הדירות היא קטנה, אבל ההשפעה על מחירי התשתיות והגשרים משמעותית, גם כלכלית.

 

"בעיקר יש פה אמירה - היה פה מונופול שאף אחד לא העז לגעת בו. בעיניי זה סמלי שהצעד הראשון של קבינט יוקר המחיה הוא בנושא שאף אחד לא נגע בו, אנחנו מראים שאנחנו לא מפחדים מוועדים ומונופולים. אנחנו נופתע מעוצמת השינוי".

 

בנט המשיך וציין כי זו רק יריית הפתיחה מבחינת קבינט יוקר המחיה. "אנחנו נעסוק בארבעה צעדים. הראשון הוא איתור כיסי יוקר המחיה, השני תחרותיות, והשלישי ביטול רגולציה עודפת. יש יותר מדי רגולציה מזיקה במדינת ישראל. המשימה הרביעית היא חיזוק עסקים קטנים ובינוניים".

 

השר להגנת הסביבה עמיר פרץ ציין בדיון כי יש לפעול להעלאת השכר במשק ולא להתמקד רק בהורדת יוקר המחיה. פרץ אמר כי "יש לבחון היטב שרפורמה כזאת לא תפגע בעובדי המפעלים הקיימים ולא תפגע באיכות הסביבה כתוצאה מהדחיפות בהקמת מפעלי מלט חדשים".

 

הוועדה קיבלה את הצעת השר פרץ להוסיף תיקון הקובע כי בתהליך החקיקה יובאו בחשבון שיקולי איכות סביבה. עוד דרש השר כי כל שיטת הנוסחאות למחירי הפיקוח שיידונו בוועדת המחירים, בכל הענפים, תובא לדיון בוועדת יוקר המחיה. "מדובר בנקודת המפתח בתחומים רבים המשפיעים על יוקר המחיה של כל משפחה בישראל", אמר פרץ.

 

מנשר נמסר בתגובה: "גובה התמלוגים על מחצבים נקבע ע"י מדינת ישראל לפי ערך המחצב עצמו, ולכן משלמת נשר תמלוגים בדומה לשאר החברות הכורות אבן גיר. זהו מחצב זמין, פשוט וזול יחסית ובהתאם לכך נקבע גובה התמלוגים על הזכות לכרותו. כמו כן, יש לציין כי אבן הגיר המתאימה לייצור מלט עשויה להיות חסרת ערך לשימושים אחרים לאור תכונותיה של האבן. נשר משתמשת באבן הגיר כחומר גלם בתהליך ייצור המלט שהנו מורכב ויקר מאוד. לפיכך לא נכון להתייחס להיקף התמלוגים המשולם כנגזרת מהיקף ההכנסות של החברה. התייחסות זו היתה רלבנטית רק אם נשר היתה גורם מתווך במכירת אבן הגיר".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x