שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

ישראל משקיעה פחות בחינוך לתלמיד משאר מדינות ה-OECD

בעוד שההשקעה במדינות ה- OECD עומדת על למעלה מ-8,000 דולר לתלמיד לשנה, בישראל מדובר בכ-6,000 דולר. בנוסף, ישראל היא אחת המדינות בעלות הכי הרבה צפיפות בכיתות

חן פונדק 10:3625.06.13

תקציב החינוך בישראל הוא התקציב השני בגובהו אחרי משרד הביטחון ועלה בשנים האחרונות. אבל קצב הגידול של התקציב לא מדביק את קצב הגידול במספר הילדים. התוצאה: ישראל משקיעה בחינוך לילד פחות מאשר ממוצע מדינות ה-OECD, כך לפי דו"ח education in a glance.

 

ההוצאה השנתית פר תלמיד שנמדדה במונחי 2010 עדיין נמוכה יותר בישראל מאשר ב-OECD - קצת יותר מ-6,000 דולר לשנה לתלמיד, בעוד הממוצע עומד על קצת יותר מ-8,000. מדובר בנתונים על שנים 2010-2011, כלומר לפני חוק חינוך חינם מגיל 3. אולם התעמקות בנתונים מגלה כי ההשקעה של מדינת ישראל בגיל הרך לא תפתור את רוב הבעיות.

 

בהשכלה יסודית ישראל פיגרה אחרי הממוצע של ה-OECD עם 6,000 דולר לילד לעומת השקעה שנתית של 8,000 דולר בממוצע. בהשכלה התיכונית מדובר על השקעה ממוצעת ב-OECD של כמעט 9,000 דולר לשנה, לעומת 6,000 דולר בישראל,

 

ההשקעה בתלמיד נמוכה יותר בישראל: קצת יותר מ-6000 דולר לשנה לתלמיד, בעוד הממוצע במדינות ה-OECD עומד על קצת יותר מ-8000. ההשקעה בתלמיד נמוכה יותר בישראל: קצת יותר מ-6000 דולר לשנה לתלמיד, בעוד הממוצע במדינות ה-OECD עומד על קצת יותר מ-8000. צילום: חיים צח

 

מפגרים גם בהשקעה בהשכלה גבוהה

 

בהשכלה הגבוהה, בעוד ההשקעה הממוצעת עומדת על כמעט 14 אלף דולר, בישראל היא עומדת על פחות מ-11 אלף. גם ההוצאה לאורך כלל הלימודים בממוצע על סטודנט אינם מחמיאים לישראל: מוצע ה-OECD עומד על 60 אלף דולר בעוד בישראל פחות מ-40 אלף.

 

7.4% מהתמ"ג בישראל מוצא על חינוך, יותר מהממוצע במדינות ה-OECD שעומד על 6.3%. למרות המיקום הגבוה, ההשקעה בחינוך כאחוז מהתמ"ג ירדה בהלך השנים מ-7.8% ב-1995 ועד היום.

 

ישראל היא אחת המדינות בעלות הכי הרבה צפיפות בכיתות. התלמידים בכיתה גדולה יותר בישראל בכ- 29% בחינוך היסודי, 27.3 תלמידים בכיתה לעומת 21.2 תלמידים בממוצע ה-OECD. בחטיבות הביניים בישראל מספר התלמידים בכיתה ירד משמעותית בשנים האחרונות מ-32.2 תלמידים לכיתה ב-2009 ל-28.7 תלמידים ב-2011, לעומת 23.3 בממוצע ה-OECD, פער של כ-23%.

 

בחינוך היסודי ישראל נמצאת במקום ה- 25 מתוך 27 מדינות בצפיפות התלמידים בכיתה ובחט"ב במקום ה- 22 מתוך 25 מדינות.

השוואת ההשקעה בחינוך לתמ"ג- לא מחמיאה לישראל

 

הממוצע ב-OECD הוא השקעה של 23% מהתמ"ג לנפש בחינוך היסודי על סטודנט, 26% בהשכלה העל יסודית ו-41% בהשכלה הגבוהה. בממוצע על פני שנות הלימוד מדינות ה-OECD משקיעות 28%.

 

בישראל משקיעים 22% ביסודי ו-21% בעל יסודי. הדו"ח אף מציין כי בסלובניה, מדינה בעלת שיעור תמ"ג מקומי לנפש דומה לישראל משקיעים 34% ו-31% בהתאמה. בהשכלה הגבוהה האחוז דומה לממוצע ה-OECD. בין 2005-2010 חלה עליה בהשקעה לתלמיד ביסודי ובעל יסודי, אך חלה ירידה בהשקעה בהשכלה הגבוהה.

 

15.4% מההשקה בחינוך ממקורות פרטיים

 

חמישית מההשקעה מקורה בהון פרטי ולא תמיכה ממשלתית: סך הכל 77.6% מההשקעה בחינוך היא ציבורית, 15.4% מההשקעה היא פרטית מכספי ההורים ועוד 7% של קרנות פרטיות. זאת בעוד 83.6% מההוצאה היא ציבורית בממוצע במדינות ה-OECD, ו-89.3% מההוצאות במדינות האיחוד האירופי בממוצע מקורן בכספי ציבור.

 

בכלל, מאז 1995 מתוך 26 מדינות הנבדקות בדו"ח, אחוז ההשקעה הציבורית עלתה ב-20 מדינות מתוכן. בישראל, היא דווקא ירדה, ב-2.3%.

 

האם חינוך חינם הולך לשנות זאת? לא בהרבה. בחינוך הקדם יסודי 75% מקורו היה בהוצאה ציבורית והשאר בהוצאה פרטית. גם החינוך הקדם יסודי והתיכוני רובו מקורו בהשקעה ציבורית – כמעט 90%.

 

הפער מגיע מההשכלה הגבוהה. ההשקעה בהשכלה הגבוהה המהווה 1.7% מורכבת מ-1% ציבורי ועוד 0.7% פרטי, כלומר רק 54.2% מההשקעה ציבורית. ב-1995 ההשקעה הציבורית בהשכלה הגבוה עמדה על 62.5%.

 

שיעור בעלי ההשכלה הגבוה חוצה את ה-45%

 

לישראל נתון מחמיא בדו"ח על אחוז התושבים בעלי השכלה גבוהה בין הגילאים 64-25. ישראל השלישית בעלות השיעור הגבוה ביותר של בעלי השכלה גבוהה -45% – הרבה מעל ממוצע ה-OECD שעומד על 32%. אחוז תלמידות המחקר בישראל גם גבוה יותר מהאחוז הממוצע במדינות ה-OECD, שמהוות למעלה מ-50% מתלמידי המחקר.

 

 

השכלה גבוהה בישראל. מספר בעלי התארים הרבה מעל ממוצע ה-OECD השכלה גבוהה בישראל. מספר בעלי התארים הרבה מעל ממוצע ה-OECD צילום: מיכל ראש- בן עמי

 

נשים בישראל מרוויחות פחות  

 

נשים בישראל מרוויחות 74% מהמשכורת השנתית הממוצעת של הגברים - זאת לעומת ממוצע של 79% ב-OECD ו-80% בממוצע אצל מדינות האיחוד האירופי.

 

מה שמעניין יותר שהפער במשכורת השנתית בין גברים ונשים גדל עם ההשכלה בישראל: בעוד אצל בעלי השכלה תיכונית ומטה נשים מרוויחות 75% ממשכורת הגבר, אצל בעלי השכלה גבוהה ההפרש יורד ל-68%. מגמה דומה נצפית אצל ה-OECD והאיחוד אירופי רק כאמור במספרים גבוהים יותר: אצל בעלי השכלה תיכונית נשים מרוויחות בין 72%-73% ואצל בעלי השכלה גבוהה נשים מרווחיות בין 78%-80%.

 

גם שכר המורים בישראל נמוך יותר מוצע ה-OECD, וזאת למרות הקפיצה בין 2010-2008 בשכר המורים בישראל שהיה הגבוה ביותר במדינות המשוות בדו"ח.

 

במשרד החינוך ציינו כי עפ"י הדו"ח, צומצם הפער בין מספר שעות הנוכחות וההוראה של מורים בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים בין מדינות ישראל למדינות ה-OECD בזכות הוספת השעות של רפורמת 'אופק חדש'. כמו כן ציינו כי ישראל מדורגת ראשונה בין מדינות ה-OECD בשיעור הגידול בשכר המורים בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים.

מנגד הגדירו המשרד כ"אתגרי המערכת" את צפיפות הכיתות, רמת השכר הנמוכה של המורים וההוצאה הלאומית הנמוכה פר תלמיד. 

 

יו"ר האופוזיציה שלי יחימוביץ' אמר בתגובה לדו"ח: "בשונה מדוחות של ממשלת ישראל שראש הממשלה ושר האוצר משתדלים להסתיר מעיני הציבור, כמו הדוח על הגז של הכלכלן הראשי ודוחות של מנהל הכנסות המדינה, את דוחות ה-OECD לא ניתן להעלים והם חושפים בפנינו מציאות עגומה. מדובר בתוצאה ישירה של מדיניות של קיצוצים חריפים במערכת לאורך עשור נתניהו. ההוצאה הלאומית לחינוך ירדה בעשור האחרון באופן עקבי, בניגוד למגמת העלייה של ההשקעה בחינוך במדינות ה-OECD. התקציב החדש שמביא לפיד מחמיר את המצב וכולל בין היתר דחייה נוספת של יום חינוך ארוך, ביטול שעות הוראה הנוספות לתלמידי כיתות ב', העלאת תשלומי הורים וקיצוצים בסעיפי התקציב שהיו מיועדים לבנייה של מבנים וכיתות נוספות. הבטחות לפיד על 'עשור החינוך' לא צולחות אפילו את מאה הימים הראשונים לממשלה."

בטל שלח
    לכל התגובות
    x