דו"חות הממשלה ל-2012: הגז והנפט הכניסו רבע מיליארד שקל לקופת המדינה

התקבולים מהחוק למיסוי רווחי נפט וגז (חוק ששינסקי) הסתכמו ב-235 מיליון שקל, כך עולה מהדו"חות הכספיים של ממשלת ישראל לשנת 2012 שמפרסמת היום (ב') החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו. עוד עולה כי במהלך השנה שעברה גדלה ההתחייבות הממשלתית בגין הפנסיה התקציבית של עובדי וגמלאי המדינה בכ- 12 מיליארד שקל. כתוצאה מכך הגיעה ההתחייבות בגין הפנסיה התקציבית של הממשלה לכלל העובדים הפעילים והגמלאים בשירות המדינה בסוף שנת 2012 לשיא חדש של כ-572 מיליארד שקל. כ-254.2 מיליארד שקל מסכום זה הם התחייבות הממשלה לפנסיה של העובדים והגמלאים של מערכת הביטחון.

את הדו"חות מעביר האוצר בהתאם לחוק לכנסת ולמבקר המדינה. הדיווח הכספי על פעילותה של הממשלה הוא יוזמה חדשה יחסית, שהונהגה רק בשנים האחרונות כחלק מתהליך הצטרפותה של מדינת ישראל לארגון ה- OECD. הדו"חות לשנת 2012 כוללים נתונים כספיים מבוקרים על ידי רואי חשבון חיצוניים של 51 משרדי ממשלה ויחידות סמך.

מיכל עבאדי בויאנג'ו החשבת הכללית במשרד האוצר צילום: אוראל כהן

בדומה לדו"חות הכספיים של הממשלה מהשנה שעברה, מציגים הדו"חות גם השנה כמה נתונים מעניינים, כמו אומדן שווי הקרקעות שבידי הממשלה, ושווי התמלוגים העתידיים שהמדינה צפויה לקבל מקידוחי הגז הטבעי בים ומאוצרות הטבע של ים המלח.

מאומדן שווי הקרקעות מתברר כי בסך הכל החזיקה הממשלה בסוף השנה שעברה כ- 15.9 מיליון דונם של קרקעות פנויות בשווי כספי כולל של כ- 290 מיליארד שקל. קרקעות אלה נחלקות לכ- 11.7 מיליון דונם של קרקעות פנויות, המהוות כ- 74% מכלל קרקעות המדינה, בשווי כספי כולל של כ-275.2 מיליארד שקל, ולכ-4.2 מיליון דונם של קרקעות תפוסות, המהוות כ-26% מכלל קרקעות המדינה, בשווי כספי של כ-14.7 מיליארד שקל. משרד האוצר מסייג את הערכות השווי של הקרקעות שבידי הממשלה ומציין כי הן אינן בגדר שומת מקרקעין, אלא אומדן מקורב בלבד שנועד אך ורק לצורך מתן גילוי בדו"חות הכספיים. גם לאחר הסתייגויות אלה, שווי הקרקעות שבו נוקב האוצר בדו"חות הכספיים הוא בגדר הערכת חסר בולטת, שכן השווי המוצג בדו"חות כולל את ערכי הקרקעות על פי ייעודן הנוכחי, ואינו מייצג באופן מלא את שווי השוק שלהן.

אומדן השווי הנוכחי של התמלוגים העתידיים שתקבל המדינה מגז טבעי ונפט הסתכם בסוף שנת 2012 בכ- 10.1 מיליארד שקל. אומדן זה מתייחס לקידוח תמר בלבד, ואינו כולל את אומדן ההכנסות של הממשלה ממסים בתחום זה. אומדן ההכנסות מתמלוגים על כריית האשלג נאמד בכ- 4.5 מיליארד שקל, ממחצבי חול, חצץ ופוספטים בכ- 2 מיליארד שקל נוספים.

מדו"חות החשב הכללי עולה עוד כי בשנת 2012 גדלו הכנסות הממשלה ממסים ומאגרות (במונחים נומינליים) בכ- 5.3 מיליארד שקל והסתכמו בכ-236.4 מיליארד שקל. בשל הבדלים בהגדרות, שונה סכום זה מסך ההכנסות ממסים שעליו דיווח לפני מספר חודשים מנהל הכנסות המדינה, שהסתכם בכ- 218.6 מיליארד שקל. הפעולות השונות שיזמה הממשלה בשנה שעברה בתחום המסים השפיעו על הכנסותיה. בלימת המתווה הפוחת של מס החברות במסגרת הרפורמה במסים של נתניהו ושטייניץ והעלאת שיעור המס ב- 1% שבוצעו בתחילת השנה שעברה תרמו להגדלת גביית מס הכנסה מהסקטור העסקי בכ- 2.6 מיליארד שקל, והיא הסתכמה בשנת 2012 בכ- 37.3 מיליארד שקל. לעומת זאת, ההכנסות ממס ערך מוסף גדלו בשנת 2012 בכ- 2.1 מיליארד שקל והסתכמו בכ- 72 מיליארד שקל, בין היתר הודות להעלאת שיעור המע"מ ב- 1% שנכנסה לתוקף בתחילת ספטמבר בשנה שעברה.

ההכנסות ממכירת גז רק יגדלו

בחינת דו"ח האוצר על הכנסות המדינה מעלה שמקור הכסף הוא ממכירת גז ממאגר ים תטיס. במרץ 2011 אישרה המדינה את הצעת חוק רווחי הנפט ("חוק ששינסקי") שהעלה את רף המיסוי מרף ישן של כ-35% לרף חדש שענוי להגיע עד ל62%. מאגר "ים תטיס" החל לשלם תוספת מיסוי כבר מאפריל 2011 ובמהלך 2012 המשק הישראלי נשען עליו כמקור גז יחיד במשק, מה שהוביל כאמור להכנסות בשווי 235 מיליון שקל. מאגר זה נמצא בסוף תקופת חייו ועל פי ההערכות קצב השאיבה הנוכחי שלו יביא לכך שכבר בעוד שנה מהיום הוא יהפך ללא רלוונטי עבור המשק הישראלי.

לפיכך, עיקר ההכנסות המדינה בשנים הקרובות יגיעו ממאגר תמר, שהפך למסחרי במרץ האחרון. בכמה כסף מדובר? לפי דו"ח בנק ישראל שהופץ לפני כשבועיים, היקף ההכנסות למדינה בין השנים 2013 ל-2017 יגיע לכ-3 מיליארד שקל. בארבע השנים שלאחר מכן (2018-2022), יכנסו לקופת האוצר קרוב ל-11 מיליארד שקל ואילו עד 2037 יסתכם צבר ההכנסות בקרוב ל-126 מיליארד שקל.