• תפריט
בארץ

בלעדי לכלכליסט

נשר משלמת למדינה תמלוגים של פחות מ־1% מההכנסות

הקבינט ליוקר המחיה ידון מחר בדרכים לקדם תחרות בתחום המלט, אבל אף אחד לא טיפל בתמלוגים: מנתונים שהגיעו לידי כלכליסט והעמותה לחופש המידע עולה כי מונופול המלט שילם למדינה רק 0.8% מההכנסות

חן פונדק ותומר גנון 06:5824.06.13
בחמש השנים האחרונות שילמה נשר 63.7 מיליון שקל בלבד כתמלוגים על השימוש שהיא עושה במשאבי הטבע שמהם מייצרים מלט, כשבאותן שנים רשמה החברה הכנסות של יותר מ־8 מיליארד שקל. כך עולה מנתונים שהגיעו לידי "כלכליסט" והעמותה לחופש המידע.

 

נשר היא יצרנית המלט היחידה בישראל, שמייצרת מלט במחצבות רמלה, הרטוב וטמרה. החברה פועלת תחת חברת משאב, שמוחזקת על ידי כלל תעשיות (75%) וקבוצת CRH הבינלאומית (25%) הפועלת בתחומי חומרי הבניין והמלט. לפני כשנה מכר נוחי דנקנר את השליטה בכלל תעשיות ללן בלווטניק.

התמלוגים ששילמה משאב בחמש השנים האחרונות מהווים רק 0.78% מהכנסות החברה באותה תקופה. בשנים 2008–2012 הסתכם הרווח הנקי של החברה ב־1.07 מיליארד שקל, בנוסף, באותה תקופה חילקה חברת משאב גם דיבידנדים בגובה של 1.17 מיליארד שקל.

 

משאב מחזיקה גם ב־50% מחברת תעבורה אחזקות, שמשנעת את המלט, אולם הנתונים המוצגים כאן מתייחסים לפעילות המלט בלבד.

 

בנשר מזהירים: המסקנות יביאו לעליית מחירי הדיור

 

הקבינט לקידום התחרותיות והורדת יוקר המחיה, בראשות שר הכלכלה נפתלי בנט, צפוי לקיים מחר דיון במסקנות הסופיות של ועדת התחרותיות בענף המלט. אם יאושרו המסקנות, השלב הבא יהיה העברתן לכנסת, לצורך תיקוני חקיקה, אולם חלק מההמלצות ניתן להעביר בצווים, ללא צורך בחקיקה.

 

לן בלווטניק, בעל השליטה בנשר לן בלווטניק, בעל השליטה בנשר

 

במונופול המלט נשר, הגורם העיקרי שצפוי להיפגע מאימוץ המסקנות, כבר מחממים את מנועי המאבק, ומזהירים כי אימוץ המסקנות לא יביא לירידה משמעותית בטווח הארוך של מחירי הדיור, אלא אף יביא לעלייתם.

 

אלא שברקע מחכה ועדה אחרת שעשויה להשפיע לא פחות על מונופול המלט: ועדת ששינסקי 2, שתבחן את חלק המדינה במשאבי הטבע, ועשויה לשנות את שיטת חישוב התמלוגים שמשלמת החברה - נושא שבו לא טיפלה ועדת המלט.

 

הנתונים שהגיעו לידי "כלכליסט" והעמותה לחופש המידע מעלים כי בעוד בשנת 2012 הסתכמו הכנסות פעילות המלט של משאב ב־1.8 מיליארד שקל, הרווח התפעולי עמד על 317 מיליון שקל והרווח הנקי הגיע ל־186 מיליון שקל, התמלוגים עבור מחצבות רמלה וטמרה עמדו על 12.9 מיליון שקל - 0.7% מההכנסות באותה שנה. ב־2008 עמדו ההכנסות על 1.56 מיליארד שקל, הרווח התפעולי על 380 מיליון שקל והרווח הנקי על 183 מיליון שקל. התמלוגים ששולמו למדינה באותה שנה עבור מחצבות רמלה וטמרה היו 12.5 מיליון שקל.

 

מינהל מקרקעי ישראל (ממ"י) לא מסר כמה תמלוגים שולמו עבור מחצבת הרטוב, אף שהתבקש לחשוף את כלל התמלוגים לכלל המחצבות. עם זאת, ידוע כי החלק המכריע של התמלוגים הגיע ממפעל נשר ברמלה. על פי דו"ח ועדת המלט, בשנת 2011 ייצרה נשר כ־5.4 מיליון טונות מלט, 85% ממנו (4.6 מיליון טון) ברמלה ובטמרה והשאר במפעל בהרטוב.

 

 צילום: אריאל שרוסטר

 

במינהל מקרקעי ישראל לא מיהרו לספק את המידע

 

מלט מיוצר משני משאבי טבע עיקריים: 80% אבן גיר ו־20% חרסית. נשר משלמת עבור השימוש בהם למינהל מקרקעי ישראל (ממ"י) תמלוג של 3.27 שקלים לטונה ועוד 35 אגורות עבור הקרן לשיקום מחצבות.

 

מקורות האספקה של גיר למלט כיום הם מחצבות סמוכות למפעלי הייצור - רמלה, הרטוב וטמרה. הגיר למלט נכרה בהיקפים שנתיים של בין 5 ל־6 מיליון טונות במחצבות רמלה והרטוב. הייצור המקומי של מלט במפעלי חברת נשר מספק 85%–90% מסך כל צריכת המלט בישראל. את 10%–15% הנוספים בשוק משלימים באמצעות יבוא.

 

המידע שמרוכז בידי ממ"י לא היה חשוף לציבור עד היום. לפני יותר מארבעה חודשים פנה "כלכליסט" אל ממ"י בבקשה לפרסם את היקף התמלוגים שמשלמת נשר על השימוש שהיא עושה במחצבי גיר וחרסית. במינהל לא מסרו את הנתונים. לאור חשיבות הנושא, הוחלט לפנות לקבל את הנתונים על פי חוק חופש המידע. בפברואר הגישה קטיה ריטבין, מהתנועה לחופש המידע, בקשה רשמית על פי החוק לקבל את הנתונים. בשבוע שעבר, לאחר שהמינהל מיצה את כל התקופה המותרת בחוק למסירת המידע, שלחה הממונה על פניות ציבור וחופש מידע במדינה, עינת אדרי, את הנתונים.

 

בעלי השליטה לשעבר בכלל תעשיות המחזיקה בנשר - משפחת לבנת. מימין: אברהם, צביקה, שי וזאב לבנת בעלי השליטה לשעבר בכלל תעשיות המחזיקה בנשר - משפחת לבנת. מימין: אברהם, צביקה, שי וזאב לבנת

 

עו"ד אלונה וינוגרד, מנכ"לית התנועה לחופש המידע, אומרת כי "הדרישה לדעת את סכומי התמלוגים ששילמה חברת נשר למדינה היא דרישה לגיטימית ומהווה חלק מהדיון הציבורי הכללי שמתקיים כיום על תמלוגי הטבע השונים שנכנסים לקופת המדינה. הציבור הבין והפנים שהמידע שנמצא בידי הרשויות שייך לו, נאסף וניתן בכספו ומבקש להיות מודע יותר לדרך שבה רשויות המדינה מנהלות את כספו. באמצעות קבלת המידע יוכל הציבור לוודא שהאינטרס הציבורי נמצא בראש סדר העדיפויות של מקבלי ההחלטות".

 

ועדת טרכטנברג המליצה לעדכן את הפיקוח על המחיר

 

נשר היא כאמור יצרנית המלט היחידה בישראל וכבר בסוף שנות השמונים היא הוכרזה כמונופול בענף המלט בישראל. מחיר המלט נמצא בפיקוח משרד הכלכלה ואין לנשר אפשרות לשנותו מבלי לקבל אישור. מחיר טונה מלט נע כבר מספר שנים בסביבות 320 שקל.

 

ועדת המלט, בראשות הממונה על התקציבים באוצר גל הרשקוביץ, כונסה בעקבות המלצות ועדת טרכטנברג על שורת צעדים להגברת התחרות בשוק המלט, ובהם עדכון נוסחת הפיקוח על מחירו ויצירת תשתית מעודדת יבוא.

 

המלצות הוועדה קובעות בין היתר הקצאת רציף ייעודי למלט בנמלים תוך עידוד הגדלת הכמות המיובאת, איסור יבוא של קלינקר (חומר הגלם למלט) ומלט על ידי נשר, יצירת תנאים להקמת מפעל ייצור נוסף שאינו בבעלות נשר, שיפור הפיקוח על מחיר המלט כך שיתבצע ביוזמת הרגולטור ולא רק לבקשת המפוקח, וקביעת מחיר מקסימום לכל סוגי הצמנט האפור שמספקת נשר.

 

מחיר המלט מהווה רק 1.4% ממחיר דירה ממוצעת

 

המלט ומוצריו מהווים את המרכיב השני בגודלו בעלות הבנייה, ועל פי מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, הם מהווים כ־11.3% מעלויות הבנייה. לכאורה, הורדה במחירי המלט היא הזדמנות פז להקל על מצוקת הדיור ולהוריד את מחירי הדירות למגורים, אולם בפועל ההשפעה של המלט על מחירי הדירות נמוכה ואף זניחה ביחס למחיר הדירה.

 

נוחי דנקנר, בעל השליטה לשעבר בכלל תעשיות נוחי דנקנר, בעל השליטה לשעבר בכלל תעשיות צילום: אוראל כהן

 

על פי הנתונים בדו"ח הוועדה, עלות המלט היא רק 31% ממחיר הבטון, ולכן החלק האפקטיבי של המלט בעלות הבנייה הוא 3.5%. מכיוון שעלות הבנייה מהווה רק 40% מעלות הדירה, משקלו של המלט מהמחיר לרוכשי הדירות מגיע ל־1.4% בלבד. המשמעות היא שירידה של 10% במחיר המלט תוריד את מחירה של הדירה הממוצעת בכ־2,000 שקל בלבד.

 

בנשר מוטרדים ממסקנות הדו"ח הסופי של ועדת המלט. מבחינתם מדובר בהחלטות פופוליסטיות - משרדי הממשלה חיברו בוועדת המלט את נושאי הריכוזיות ומחירי הדיור יחדיו, ולא בצדק. כאמור, לפני כשנה מכר נוחי דנקנר את כלל תעשיות המחזיקה בנשר למיליארדר לן בלוונטיק. המכירה לא השפיעה על שוק הייצור והותירה את נשר כמונופול. אלא שבנשר מסבירים כי מלט הוא מונופול טבעי וכי המגמה העולמית היא לאחד חברות.

 

בנשר אומרים בימים האחרונים כי הם לא נגד תחרות, יבוא או יצרן נוסף. למעשה הם ישמחו אם בעיות ההובלה שהם מתמודדים איתן ייפתרו במסגרת הגדלת היבוא. אבל הם מתנגדים לכך שיכפו על נשר מהלכים שמכופפים לה את היד, ובראשם לסגור את המפעל בהרטוב. הזיכיון של נשר בהרטוב מסתיים ב־2017 ולפי המלצות הוועדה היא לא תוכל לחדש אותו.

 

מבחינת החברה, המשמעות של סגירת המפעל בשנת 2017 היא שכבר היום לא נכון כלכלית להשקיע במפעל ולהפסיק את פעילותו. כך למשל כדי לעמוד בתקנות חוק אוויר נקי על נשר להשקיע 60 מיליון שקל להתאמת המפעל.

 

למעשה, לפי נשר המהלך הזה יביא לעליית מחירי הבטון ולכן גם לעליית מחירי הדירות, היות שעד שיהיה מפעיל נוסף של מלט בארץ בשנת 2024, בינתיים יהיה כבר מחסור של 800 אלף טונות מלט.

 

לפי תוכנית מתאר ארצית (תמ"א) 14 ב', עד שנת 2040 הביקוש הצפוי למלט הוא 240 מיליון טונות. לעומת זאת, העתודות הקיימות לפי התמ"א הן 145 מיליון טונות, כלומר נכון להיום צפוי מחסור של 95 מיליון טונות.

 

ברוב המדינות אין פיקוח על מחירי המלט

 

על פי דו"ח ועדת המלט, ברוב המכריע של מדינות העולם (לרבות בכל מדינות ה־OECD) אין פיקוח על מחירי המלט. עיקר ההתערבות הממשלתית בענף היא בתחום ההגבלים העסקיים. הענף העולמי מאופיין בריכוזיות אנכית - שליטה בשלבי הייצור, ההובלה וההפצה - שמעודדת התנהגות קרטליסטית. בכל העולם ענף המלט מבוסס על ייצור מקומי והוא נשלט על ידי כמה יצרני ענק ומאופיין ביתרונות לגודל. עם זאת, שוק המלט העולמי שונה מהשוק הישראלי בשני גורמים עיקריים: יש בו עודף כושר ייצור משמעותי, המביא לתנודתיות במחיר. כמו כן, יש פוטנציאל יבוא יבשתי (באמצעות משאיות ורכבות) או הובלה זולה בדוברות בנהר שמביא לריסון המחירים.

 

הצעת המחליטים שתעלה לאישור ועדת השרים לענייני יוקר המחיה, הריכוזיות ועידוד התחרותיות במשק קוראת לאמץ את מסקנות דו"ח הוועדה לעידוד התחרות בענף המלט. בהצעת המחליטים נכתב כי "נשר רמלה הוא מפעל מלט חריג בגודלו בהשוואה לקיים בעולם. עקב יתרונות לגודל ונצילות גובה הוא משיג למשק הישראלי יתרונות יעילות בייצור. לעומת זאת, בגלל היותו מונופול השולט ב־85% מהשוק נפגעת התחרות והסיכוי של הצרכן ליהנות מיעילות היצרן הקטן. לפיכך קיימת יעילות בייצור בשוק המלט במונחי יתרונות לגודל, אולם ספק אם זו משפיעה על כיסו של הצרכן".

 

לפי הצעת המחליטים, יש להנחות את שר התחבורה ושר האוצר להבטיח כי רציף 30 בנמל אשדוד, שבו ניתנים כיום שירותי נמל למטעני צמנט, ימשיך לשמש למתן שירותי נמל למטען זה. כמו כן ייקבעו תמריצים להעלאת תפוקות ורמת השירות של הנמל בתחום הצמנט.

 

בנוסף, ועדת המחירים תבחן את המלצות ועדת הרשקוביץ בכל הנוגע לאפשרות הטלת פיקוח על מחירי הובלת המלט. המלצות הוועדה יובאו לידי שר התחבורה ושר האוצר תוך 120 יום מקבלת ההחלטה בוועדה. תוך 180 יום מקבלת החלטה תביא ועדת המחירים את המלצתה לגבי הטלת פיקוח על מחירי המלט לידי שר הכלכלה ושר האוצר. כמו כן יוטלו מגבלות על אישור מחצבות, בין בפטור ובין במכרז על מנת למנוע ריכוזיות בענף המלט. לעומת זאת לפי הצעת המחליטים ההחלטה על יבוא תתקבל רק בעוד שנתיים מהיום, ולא מוזכר העלאת היבוא ל־20%.

 

כיום 10%–15% מהצריכה בישראל היא של מלט מיובא. לפי מסקנות הביניים יש לעלות את היבוא ל־20%, מה שיועיל לא רק לתחרות אלא גם תורם לסביבה בגלל ההקטנה של עלויות חיצוניות הכרוכות בייצור המלט.

 

ייצור הצמנט ובעיקר ייצור הקלינקר, חומר הגלם העיקרי של צמנט, הוא תהליך הפולט גזי חממה ויוצר זיהום אויר. לפי דו"ח הוועדה העלויות החיצוניות מגיעות ל־143 שקל לטונה, כלומר 45% ממחיר טונה מלט. מנגד עלויות ההובלה של מלט הן גבוהות ולפי נשר, הממוצע העולמי של יבוא עומד לכן על 7%.

 

מנשר נמסר בתגובה כי החברה "משלמת תמלוגים כמתחייב על פי חוקי מדינת ישראל, לפי מחירון שנקבע על ידי מינהל מקרקעי ישראל. עלות התמלוגים שמשלמת נשר אינה כוללת עשרות מיליוני שקלים שמשלמת החברה כדי לשמר את יכולת אספקת האבן, כגון פיתוח המחצבה והדרכים אליה והוצאות בגין חפירות ושימור ארכיאולוגיה. בניגוד למחצבות אחרות, נשר אינה משמשת כמתווך בין המדינה במכירת החומר הנחצב לצרכן חומר הגלם, אלא משתמשת במוצר רק בתהליך ייצור המלט. חשוב לציין כי נשר אינה משתמשת במשאב טבע המצוי במחסור אלא בחומרים בסיסיים ונפוצים כגון חרסית ואבן גיר. מחיר המלט מפוקח וכל הוצאה ישירה בייצור מושתת בסופו של יום על צרכן המלט בתעשיית הבטון".

 

ח"כ מיקי רוזנטל אמר על חשיפת "כלכליסט" כי: "שיעור התמלוגים השערורייתי על אבן הגיר הוא חלק ממגמה לפיה יש להעשיר את העשירים במדינת ישראל. על תמלוגי הגז נלחמנו ושיפרנו את המצב אבל בשאר התחומים בנוגעים למשאבי טבע השייכים לכלל הציבור הטיפול בעצלתיים. נשר ובעליה ידועים בקשריהם הטובים עם השלטון ולא בכדי הם מעסיקים ראש ממשלה לשעבר, קציני צבא ופקידי אוצר בכירים הדואגים לשמר את האינטרסים של נשר על חשבון הציבור".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x