שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

בלעדי לכלכליסט

יצוא הגז - לממשלה: מתחילים ב־40%, מכאן והלאה זה יכול רק לעלות

ראש הממשלה ושר האוצר הודיעו על יצוא 40% מהגז, אולם ההצעה שתוגש היום לממשלה טומנת בחובה יצוא בכמות גדולה יותר; תיקון שהגיש שר האוצר מחריג מהמכסה גז שייוצא למדינות גובלות משיקולים מדיניים; בנוסף, צורכי המשק ייבחנו מחדש מדי 5 שנים, כך שעיכוב בהטמעת הגז בתעשייה עשוי להגדיל את היצוא; גם גילוי מאגרים חדשים יאפשר הגדלת שיעור היצוא; ההחלטה מקרבת את השלמת ההסכם שלפיו תרכוש וודסייד האוסטרלית 30% ממאגר לווייתן

ליאור גוטמן 06:5823.06.13

הצעת המחליטים שתעלה היום לאישור הממשלה כוללת שלושה תיקונים חשובים שלא הופיעו במסקנות ועדת צמח מאוגוסט האחרון. התיקון המשמעותי מבין השלושה הוא תיקון המחריג יצוא למדינות קרובות להן חשיבות אסטרטגית - כדוגמת ירדן, הרשות הפלסטינית או טורקיה - ממכסת יצוא הגז. כפי שנחשף ב"כלכליסט", נתניהו רואה ביצוא הגז אל מדינות אלה מהלך אסטרטגי, ולכן היצוא למדינות אלה לא יכלל במכסת ה־40% הכללית - כך ששיעור היצוא עוד עשוי לגדול. לעניין זה יצוין שהממשלה גם אימצה את המלצת ועדת צמח לחשב את צרכי המשק בתחום הגז מחדש מדי חמש שנים. לאור זאת, גילוי מאגרי גז חדשים מחד או עיכוב בהטמעת הגז בתעשיה ובתחבורה מאידך, עשוים להגדיל גם הם את אחוזי היצוא על חשבון המשק הישראלי. המשמעות של אישור תיקון זה עשויה לרוקן מתוכן את קביעת מכסת היצוא. 

מתקן היצוא יוצב בלווייתן במקום בתמר

 

קביעת המכסה הובילה בינתיים לכך שנובל אנרג'י ודלק אנרגיה צפויות להעתיק את מתקן יצוא הגז הצף (FLNG) שתוכנן לקום במאגר הגז "תמר" כך שהוא יוצב בסמוך למאגר "לוויתן". כך נודע ל"כלכליסט". ההחלטה נידונה בסוף השבוע האחרון בין השותפות במאגר לוויתן. הסיבה לכוונה להעביר את מתקן היצוא היא פועל יוצא של קביעת מכסת יצוא של 40% מכלל המאגרים. כפי שפורסם ביום רביעי ב"כלכליסט", עקב הפחתת מכסת היצוא הכוללת ושיריון 50% מהגז שנותר בתמר למשק המקומי במסגרת החלטת הממשלה - היקף הגז שניתן ליצא ממאגר תמר יפחת מ־85 מיליארד מ"ק ל־50 מיליארד מ"ק בלבד. בכך נמנעת האפשרות ליצא גז ממאגר תמר במכסה שהוסכמה בפברואר האחרון מול גזפרום הרוסית ודייהו הקוריאנית.

 

על כן, מעדיפות דלק ונובל אנרג'י, השותפות גם בלווייתן וגם בתמר לוותר על הקמת מתקן יצוא גז צף מול תמר, להעתיקו למאגר לווייתן הצפוני יותר, ולהמשיך את ביצוע העסקה מול הרוסים והקוריאנים באמצעות הגז שבלווייתן.

 

 

מכסת היצוא מעמיקה את הקרע בין השותפות בתמר

 

ישראמקו שבשליטת קובי מימון ודור גז שבשליטת דודי ויסמן מחזיקות בכשליש מתמר (28.75% ישראמקו, 4% דור גז), אך אינן שותפות בלווייתן, כך שהעברת הפרויקט ללווייתן עלולה להשאיר אותן מחוץ לעסקה עם הרוסים והקוריאנים.

בנוסף, ישראמקו ודור חיפושי גז מרגישות מקופחות מההגבלה המחמירה יותר על היצוא ממאגר תמר וטוענות לאפליה.

 

"מדוע שהממשלה תתיר יצוא רק ממאגר לווייתן?", שואלים שם. החברות מתכננות לפנות לבג"ץ ומסתמכות על חוות דעת משפטית של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט. בחמישי האחרון טען ליכט שאישור החלטה על יצוא גז בממשלה בלבד היא חוקית, אך בשל כובד ההחלטה, נכון שהיא תעבור דרך הכנסת. מקורבי החברות מזכירים שליכט עצמו חתום על מסקנות ועדת צמח כחבר בה, וכי בהמלצות הסופיות מאוגוסט 2012 ביקשה הוועדה להגדיל את מכסת הגז שתותר ליצוא בכ־15% ביחס לרף שהממשלה צפויה לקבוע. לפיכך, הן טוענות, יש לעצור את החלטת היצוא ולהגדיל את המכסה בפועל. במשק האנרגיה כבר היו שכינו את טענותיהן כ"זעקת הקוזאק הנגזל", זאת כיוון שבידי מאגר תמר צבר חוזים למכירת גז בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים.

 

יצחק תשובה יצחק תשובה צילום: נימרוד גליקמן

 

מלבד השותפות בתמר שנערכות לפנייה לבג"ץ בעקבות ההחלטה על מכסת היצוא, גם מפלגת העבודה מאיימת בהגשת בג"ץ בנושא. בנוסף, שורת ארגוני איכות סביבה מתכוונים גם הם להגיש עתירה מטעמם, בטענה שההחלטה על יצוא הגז אינה חוקית. באופן אירוני, גם עתירה זו עתידה להיות מבוססת על אותה חוות דעת של ליכט, כאשר הירוקים ינסו לבסס באמצעותה את טענתם כי יש להעביר החלטה מסוג זה רק בחקיקה ראשית. אל הירוקים הצטרף בסוף השבוע יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת אבישי ברוורמן שפנה לראש הממשלה נתניהו וביקש ממנו להעביר את ההחלטה דרך הכנסת תוך שהוא מתחייב להמשיך בדיונים מרתונים גם בפגרת אוגוסט כדי לא לעכב את התהליך.

 

בסביבת דלק קידוחים מודאגים מישראמקו ודור גז יותר מהירוקים, זאת בשל השותפות העסקית בין הצדדים. היחסים בין השותפות התערערו כבר עם כניסת וודסייד האוסטרלית לתמונה במסגרת העסקה לכניסתה כשותפה בלווייתן וכעת ההחלטה החדשה על היצוא מעמיקה את הקרע. הפתרון למחלוקת בין השותפות שעלה בסוף השבוע הוא לנצל סעיף בהחלטת הממשלה לעניין יצוא הגז שקובע שאפשר להגדיל את מכסת יצוא הגז מתמר על חשבון שיריון מאגר אחר לטובת המשק המקומי (SWAP). בידי דלק ונובל אנרג'י שני מאגרים קטנים - כריש ותנין - ושניהם יוכלו לשמש עבור שיריון למשק המקומי על חשבון הגדלת המכסה שתותר ליצוא מתמר, פעולה שיתכן שתפייס את ישראמקו ודור גז. אפשרות אחרת שנידונה היא לאפשר מכירת גז לשימושים אסטרטגיים ("מאגר ים תטיס") רק מחלקם של ישראמקו ודור גז.

 

קובי מימון קובי מימון צילום: אוראל כהן

 

בוודסייד האוסטרלית מרוצים מההחלטה על היצוא

 

כך או כך, בשותפות האחרות בתמר המחזיקות גם בלווייתן - דלק אנרגיה, נובל אנרג'י ואבנר חיפושי נפט וכן בחברת וודסייד האוסטרלית מחכים בציפייה לאישור הממשלה. המכסה שהותרה ליצוא מתאימה לקידום מאגר לווייתן ולקידום העסקה, ובמידה והעתירות לבג"ץ יידחו נראה כי העסקה עם וודסייד - שהמתינה להחלטת הממשלה בנושא היצוא - תצא לפועל.

 

מזכר ההבנות בין וודסייד לבין השותפות בלווייתן נחתם בנובמבר האחרון, זאת לאחר משא ומתן ממושך שניהלו החברות מול 15 חברות אנרגיה שונות, לרבות חברות ממשלתיות סיניות ורוסיות. במסגרת העסקה, וודסייד תרכוש 30% ממאגר לוויתן בעבור 2.518 מיליארד דולר. התשלומים לעסקה בנוים על אבני דרך שתלויות בהתקדמות פיתוח המאגר, זאת תחת ההנחה שהגז שנמצא שם מיועד בחלקו ליצוא.

 

על פי הדיווחים האחרונים, נפח המאגר הגיע לכ־535 מיליארד מ"ק, פי מאה משיא הצריכה שנמדד עד היום בישראל. מסקנות ועדת צמח קובעות ש־50% מנפח המאגרים הגדולים משוריינים למשק הישראלי, ולכן כ־270 מיליארד מ"ק מנפחו של מביאים בחשבון דלף והנחת צנרת, אז מבחינת הכדאות הכלכלית של הפעלת המאגר יש לשריין עוד 5% נוספים לטובת היצוא, כך שהמכסה הכללית שתמכר מלווייתן מגרדת את רף 300 מיליארד מ"ק.

 

לטענת השותפות הבחירה בחברה האוסטרלית נובעת מהצורך בהקמת מתקן יצוא צף לגז נוזלי הדורשת מומחיות שמעט מאוד חברות בעולם מחזיקות בה - חברת וודסיייד היא אחת מהן. יתרון נוסף הוא שאוסטרליה, מבחינה פוליטית, אינה מאיימת על המשק הישראלי באופן שחברות סיניות או רוסיות עלולות לאיים עליו: חברה סינית או רוסית בבעלות ממשלתית עלולה להחליט בעתיד, מסיבות שונות, "לסגור את השיבר" לחברות הישראליות.

 

מניעת תרגילי מיסוי והקמת צנרת הולכה מהים לאשקלון

 

מלבד התיקון שהוזכר למעלה, המחריג מדינות מסוימות ממכסת היצוא והאפשרות לחזור ולבחון את מכסת הגז שמשוריינת למשק המקומי, הצעת המחליטים שהובאה לאישור תכלול שני תיקונים נוספים למסקנות ועדת צמח: התיקון הראשון הוא הידוק גבולות המיסוי על מכירת גז ללקוחות זרים, פעולה שלא גובשה עד סופה במסגרת ועדת ששינסקי בסוף 2010. לפי התיקון המוצע, שיעור המיסוי על יצוא גז יגזר רק ממחיר המכירה הסופי. לפי סעיף 3 בהצעת המחליטים שר האוצר לפיד יגיש עד סוף ספטמבר תזכיר חוק לתיקון "חוק מיסוי רווחי נפט", זאת על מנת "להבטיח את קבלת מלוא החלק של הציבור במשאב הגז במקרה של יצוא". המיסוי עתיד להיגזר "ביחס למחירו של הגז הטבעי כפי שהוא נמכר לצורך יצואו" זאת בניכוי הוצאות שיהיו לחברות כגון הקמת תשתית. עוד נקבע שרף המיסוי "לא יפחת מהמחיר הממוצע המקומי לאותה כמות גז".

 

התיקון נדרש נוכח החשש מתרגילי מס של היזמים כך שרף המיסוי ייקבע מתוך מחירי מכירה ללקוחות משנה, שיהיה נמוך ממחיר המכירה ללקוח בחו"ל, פעולה שתפגע בשיעור גביית המסים. כך לדוגמה, באוצר חוששים שיזם גז ימכור את הגז שלו לחברת בת במחיר אפסי ממנו ייגזר שיעור המיסוי, ואילו החברה הבת תמכור את הגז ללקוח בחו"ל במחיר השוק. התוצאה של תכנון מס מסוג זה היא שהמיסוי ייגזר ממחיר המכירה הראשון ולא מהמחיר ללקוח הסופי. עם זאת, הממשלה העניקה "סוכריה" ליזמים וטענה שממחיר המכירה הסופי ינוכו "עלויות נורמטיביות" של הקמת הצנרת, המתקנים ורכישת הציוד. קיזוזים אלו יקטינו את חבות המס של החברות המייצאות.

 

תיקון נוסף בהמלצות הוועדה הוא לחייב את נובל אנרג'י ודלק אנרגיה להקים צנרת הולכה שנייה מהים לאזור אשקלון עד דצמבר 2016. צנרת זו נדרשת כדי להפוך את מאגר "ים תטיס" המתכלה למאגר לשעת חירום לטובת המשק המקומי. מאחר ומאגר זה ניתן לחברות אלו ללא מכרז, הממשלה דורשת מהן להשקיע בשלוש השנים הקרובות כמיליארד שקל בהקמת מערכת הולכה שנייה לזו הקיימת. 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x