שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

התמלוגים שמשלמת כיל על פוספטים הם מהנמוכים בעולם

הוועדה לבחינת משק הפוספטים ממליצה לקדם את כריית הפוספטים בשדה בריר, למרות החששות לפגיעה בבריאות התושבים הסמוכים, אבל ממליצה גם לאפשר לכמה חברות לכרות במקביל בחלקות שונות של השדה

חן פונדק והדס שפר 07:0917.06.13

הוועדה הבין־משרדית לבחינת משק הפוספטים ממליצה לקדם את התוכנית לכריית פוספט בשדה זוהר דרום, שכולל בתוכו את שדה בריר, למרות החששות לגבי בריאות התושבים הסמוכים, המלצה שתואמת את עמדתה של חברת כיל. מנגד הוועדה ממליצה שתתאפשר כרייה במקביל של יותר מחברה אחת בחלקות שונות בשדה, כדי לסייע לתחרות הוגנת על השימוש התעשייתי בפוספט, כלשונה. הוועדה הגישה בתחילת החודש את המלצותיה לשר האנרגיה והמים סילבן שלום. 

הוועדה ממליצה גם לצמצם את היצוא של סלע פוספט מועשר ולהגביל את היקף כריית הפוספט כך שיישאר על הרמה הקיימת כיום - כ־7.5 מיליון טון בשנה. עוד ממליצה הוועדה כי על המדינה לערוך בחינה מעמיקה של שינויים הדרושים במיסוי הפקת הפוספטים בכדי להשיג יעדים כלכליים חברתיים וסביבתיים.

 

 

רוב המלצות הוועדה הן כלליות מאוד, אך הן מגלות נתונים מעניינים על תעשיית הפוספט בישראל. כך למשל 95% מהפוספט שנכרה בארץ מיוצא לחו"ל. התוצר למשק שמקורו בתעשיית הפוספטים הוא כ־2% מהיצוא הכולל של ישראל וכמו כן מעניק עבודה ל־1,200 עובדים ישירים של רותם ועוד 4,500 עובדים עקיפים לפי דו"ח זה. אלא שבזה מסתיימות תועלות המדינה.

 

החברה הבת של כיל, רותם אמפרט, כורה פוספט בנגב למעלה מחמישים שנה. בגין כריית הפוספט מחויבת רותם לשלם למדינה תמלוגים לפי מתכונת החישוב הקבועה בפקודת המכרות, פקודה מנדטורית מ־1925. לפי הפקודה, על פוספט מקבלים 2% תמלוג ממחירו בשער המכרה, שעומד על 100 דולר לטון, למרות שסלע פוספט נסחר כיום בכ־150 דולר לטון.

 

מהדו"ח עולה כי התמלוגים שמקבלת ישראל עבור הפוספט הם מהנמוכים בעולם: בארץ יוצרו 7–8 מיליון טון ב־2010 והתמלוגים היו 2%, בעוד בברזיל, שייצרה 5.5 מיליון טון, עמדו התמלוגים על 3% וברוסיה, שייצרה 10 מיליון טון, שולמו תמלוגים בגובה 5.5%.

 

סעיף נוסף בפקודת המכרות קובע כי התמלוג צריך להילקח מהערכת שווי בניכוי הוצאות זיקוק, עיבוד, הובלה ושיווק. לפי דו"חות כיל עלויות ההפקה והייצור על פוספט זינקו ב־60% מ־2006 ל־2010.

  

מפעלי ים המלח של כיל מפעלי ים המלח של כיל

 

אלא שפוספט הוא מינרל תעשייתי שביקושו סופג תנודות חזקות במהלך השנים והמחיר הפוספט משתנה עם הזמן: ב־2008 הוא הגיע לשיא של 323 דולר לטון וכיל האיצה את קצב הכרייה בהתאם. התמלוג עמד אז על 24 סנט, עלייה לאחר שלפני כן עמד על 2.5 סנט ו־9 סנט. לכן הפוספט הוא משאב הטבע שנכון ביותר עבורו לקבוע מס רווחי יתר - כך שחלקה של המדינה יתאם למצב השוק.

 

מתכונת חישוב התמלוגים עודכנה בפברואר 2010, במסגרת הסכם פשרה בין כיל למשרד התשתיות, בגישורו של דרור שטרום, אז הממונה על ההגבלים העסקיים. אם בין 2000 ל־2009 שילמה כיל תמלוגים בגובה 16.5 מיליון דולר עבור פוספט, ב־2011 היא שילמה 4.2 מיליון דולר ובשנת 2012 עלה הסכום ל־4.57 מיליון דולר.

 

סך ההכנסות של כיל ממכירות פוספט עמדו על 1.73 מיליארד דולר בשנת 2012, שמהווים 26% מהכנסותיה. אלו כוללים גם את ייצור הפוספט בחו"ל, שכן בדו"חותיה כיל אינה ממפה כמה הכנסות יש מכל ארץ. עם זאת, 1.1 מיליארד דולר מהרווח התפעולי הכללי של כיל, שעומד על 1.57 מיליארד דולר, מקורם מנכסים בישראל, כלומר שלושה רבעים מהרווח.

 

בוועדת ששינסקי 2 תיאלץ כיל לחשוף כמה בדיוק היא מרוויחה מהפוספט בארץ. כשתגיע השעה לדון בנושא התמלוגים ומס רווחי היתר, כיל תניף דגל אדום. מבחינתה, נחתם הסכם ב־2010 על חלקה של המדינה, ואין מקום להעלאת תמלוגים או מס רווחי יתר. אלא שלפי הסכם הפשרה, ניתן פעם בחמש שנים לעדכן את נוסחת התמלוגים, כך שב־2015 תוכל המדינה להחיל את המסים החדשים. אבל כנראה שבסיטואציה הזאת כיל תשלוף את כרטיס עזיבת הארץ.

 

מרותם אמפרט נמסר בתגובה: "אנו לא מכירים המלצות או רעיונות אלה. עתיד תעשיית הפוספט בישראל תלוי באישור כרייה בשדה בריר. אם לא תתאפשר כרייה בשדה בריר לא יהיה עתיד לתעשייה זו על כל ההשלכות הנובעות על התעסוקה והפרנסה של אלפי משפחות בנגב. לכן, כל תכנון אסטרטגי ארוך טווח של סוגיה זו מותנה באישור כרייה בשדה בריר".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x