$
בארץ

הזדקנות האוכלוסייה תעמיק את הבור של הביטוח הלאומי

בספר התקציב מסתתרים נתונים המצביעים על כך שהגירעון במוסד לביטוח לאומי ימשיך להצטבר ולגדול בגלל התארכות תוחלת החיים עד שלא יישאר לו כסף לתשלום הקצבאות. העלאות דמי ביטוח לאומי הן פתרון זמני בלבד

מיקי פלד 06:5313.06.13

עמוק בתוך נבכי תקציב המדינה, בעמודים המוקדשים למוסד לביטוח לאומי, מסתתר הנתון המטריד הבא: עלות הזדקנות האוכלוסייה בישראל כה גדולה, שגם העלאות דמי ביטוח לאומי לא יעזרו להציל את המוסד מגירעון של עשרות מיליארדי שקלים. גירעון שעלול להביא אותו למצב שבו פשוט לא יישאר לו כסף בקופה כדי לשלם את כל הקצבאות שהוא חייב לשלם.

 

במספרים זה נראה כך: את שנת 2012 סיים הביטוח הלאומי בגירעון של 3 מיליארד שקל. בזכות העלאת מס המעסיקים הגירעון ירד השנה ל־2.3 מיליארד שקל, אבל בשנה הבאה הוא יעמוד על 2.6 מיליארד שקל ושנה לאחר מכן, ב־2015, הוא יחזור לרמתו מ־2012.

 

הגירעון השנתי לא נורא ונחשב לחלק מהגירעון בתקציב המדינה; אבל ההצטברות שלו בכל שנה מחדש, כאשר במקביל העלאות מסים רק "מאטות באופן זמני את הגידול" כפי שכתוב בספר התקציב, היא שמסכנת את היציבות הפיננסית של רשת הביטחון הסוציאלית בישראל.

 

זינוק אדיר בהוצאות

 

ספר התקציב לא מסתיר את הסיבה לחוסר השליטה בגירעון ביטוח לאומי, "הגידול הריאלי בקצבאות הזקנה והשלמת ההכנסה לקשישים ודחיית העלאת גיל הפרישה לנשים". התארכות תוחלת החיים היא אמנם ברוכה כשלעצמה, אך מדירה שינה מעיניהם של האקטוארים בביטוח לאומי שאחראים לחישובים של ההכנסות וההוצאות העתידיות.

 

מנכ"ל ביטוח לאומי שלמה מור יוסף. הגירעון יירד ואז ישוב לעלות מנכ"ל ביטוח לאומי שלמה מור יוסף. הגירעון יירד ואז ישוב לעלות צילום: אלכס קולומויסקי

 

הם רואים מולם כי כיום שיעור בני ה־65 ומעלה בישראל הוא 9.9%, אך ב־2034 הוא צפוי לעמוד על 14.2%. כדי לסבר את האוזן על המשמעות של האחוזים האלה, אפשר לראות מה יקרה לתשלום קצבאות הזקנה והשארים שהעביר המוסד בשנה שעברה לפנסיונרים, שעמד על כ־24 מיליארד שקל. ב־2034 לסכום הזה יצטרך המוסד להוסיף עוד 10 מיליארד שקל, שבחישוב גס יכולים להיות משולים להעלאה של 2.5% במע"מ.

 

איש במשרדי האוצר או בביטוח לאומי לא אמור להיות מופתע. בביטוח לאומי הקימו לפני שנה ועדה מיוחדת לבחינת האיתנות הפיננסית עקב ההבנה שכך אי אפשר להמשיך. אותה ועדה המליצה בין היתר על העלאת מס המעסיקים; הפסקת רכישת אג"ח מדינה בכ־180 מיליארד שקל, שהן למעשה הלוואה של ביטוח לאומי למשרד האוצר; ואמצעים אחרים כדי לאזן בין ההוצאות להכנסות. אולם הוועדה עשתה זאת ללא דו"ח אקטוארי מסודר שיכול להגדיר מה גודלו של בור השקלים שיחסר לביטוח לאומי. מי שקיווה לעשרות מיליארדי שקלים בלבד עשוי להתאכזב.

 

 

עם זאת, נראה שאפילו הסכום הזה לא מדויק. כבר ב־2010 מצא מבקר המדינה כי ההוצאות הגדלות והולכות של ביטוח לאומי לקצבאות הסיעוד לבדן מכניסות אותו לגירעון שיגדל בעשרות מיליארדים בעתיד. בדיקה של ביטוח לאומי, שמבקר המדינה מצטט, העלתה כי "הגירעון בענף הסיעוד לבדו גדל בקצב מסחרר". למעשה, אם לא היו מושכים בכל שנה מיליארדי שקלים מכספים המיועדים לתשלום עתידי של קצבאות ילדים אל גמלאות הסיעוד, הגירעון המצטבר בגמלאות הללו לבדן היה מגיע היום לכ־40 מיליארד שקל.

 

קופת חולים כללית כדוגמה

 

ביטוח לאומי הוא לא היחיד שמתמודד עם הקשיים התקציביים הנלווים להזדקנות האוכלוסייה. בתקציב של 2013–2014 יוגדל תקציב שירותי האשפוז הסיעודי לקשישים ב־130 מיליון שקל ועלות תפעול חמשת בתי החולים הגריאטריים תגדל בכ־14% ל־478 מיליון שקל.

 

מי שרוצה להתבונן בעתיד ההוצאות התקציביות של מערכת הבריאות כתוצאה מהזדקנות האוכלוסייה יכול להיכנס לספר התקציב של קופת חולים כללית, שמבטחת כ־75% מהאוכלוסייה המבוגרת בישראל. מנכ"ל הקופה אלי דפס סיפר לפני כחודשיים כי אחד מחמישה מכל אותם מבוגרים המבוטחים בכללית סובל מלפחות חמש מחלות כרוניות כגון כולסטרול, סוכרת או יתר לחץ דם. כאן מגיע נתון מדהים. כמעט מחצית מההוצאה של הקופה עבור תרופות, טיפולים, אשפוזים ומכשירים רפואיים לבני 65 ומעלה הולכת לטיפול באותם 20%. אותם חולים כרוניים עולים למערכת הבריאות כולה פי שמונה יותר ממבוטח שאינו חולה. עלות ההוצאות הרפואיות של אותם 20% היא 4 מיליארד שקל בשנה לכללית בלבד. כאשר סך כל ההוצאה של הקופות על טיפולים בבני 65 ומעלה עומד השנה על 13.4 מיליארד שקל - יותר משליש מסל הבריאות כולו.

 

השאלה עכשיו היא מה עושים

 

שרת הבריאות החדשה יעל גרמן אמרה לאחרונה שהעתיד של שירותי הרפואה לא נמצא בבתי החולים אלא בבית. השבוע היא ציינה כי יש להקים צוות מיוחד של משרדי ממשלה כדי לגבש אסטרטגיה להתמודדות עם הזדקנות האוכלוסייה.

 

אם גרמן תפנה למשרד האוצר כדי לשמוע את חוות דעתו, ייאמר לה כי הפתרון הוא בהעלאת גיל הפרישה לנשים ל־67 וכמה שיותר מהר, כי רק כך ניתן יהיה לממן את הצרכים התקציביים בתחומי הבריאות והרווחה.

 

כלכלני רווחה ובריאות יגידו שצריך להעלות את דמי ביטוח לאומי ומס בריאות, ואנשים כמו יו"ר בית החולים הפרטי אסותא פרופ' שוקי שמר יגידו שהתשובה היא הכלה מסודרת של הרפואה הפרטית לצד זו הציבורית. תשובות יש למכביר, השאלה היא רק מי יקבל את ההחלטה באיזו מהן לבחור.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x