$
בארץ

ההחלטה על היקף יצוא הגז תתקבל בערפל

כמעט כל נושא שבו נגעה ועדת צמח גרם לוויכוחים פנימיים: כמה גז צריך לשריין לטובת תחבורה ציבורית ופרטית, מה היקף היצוא המומלץ והאם זה הזמן הנכון לקבל החלטות בנושא הגז הטבעי. כלכליסט מציג את הפערים בין הגישות השונות בנוגע להכרעה הכלכלית הגדולה של השנים האחרונות. כתבה רביעית בסדרה

שאול אמסטרדמסקי 07:0705.06.13
אחד הדברים שמאפיינים יותר מכל את הקרב על הגז הוא אי־הוודאות. אפילו דו"ח ועדת צמח, שממליצה כמה גז לאפשר ליזמי הגז לייצא וכמה לשמור למשק המקומי, נסמך על תלי תילים של הערכות ותחזיות.

 

ההערכות והתחזיות האלה הן מכל הכיוונים – לגבי היצע הגז, אבל גם לגבי הביקוש לו מצד השוק המקומי ולגבי מה צפוי לקרות בעולם בעשורים הקרובים למחירי הגז ולמחירי מקורות האנרגיה האחרים (פחם, נפט, אנרגיות ירוקות), וכמובן מה בדיוק המדינות האחרות שנהנות כיום ממשאבי גז צפויות לעשות. אם תוסיפו על זה אי־ודאות גיאו־פוליטית - מה, למשל, הולך לקרות ביחסי ישראל־טורקיה, ואיך המהומות שם יכולות להשפיע על זה - תקבלו סביבה שלמה של ערפל סמיך ואדיר ממדים.

 

זה בדיוק האתגר שהוצב לפתחה של הוועדה: לנסות ולצמצם במשהו את אי־הוודאות של יזמי הגז. היזמים רוצים לדעת כמה הם יכולים למכור, כדי להבין מה משתלם להם לעשות, וכמה הם יכולים להרוויח. זה האינטרס שלהם, והוא לגיטימי ומובן. הממשלה, מנגד, אמורה להביא בחשבון גם את האינטרסים של הציבור הרחב, של התעשייה, של המשק כולו. "כלכליסט" מציג את השאלות העיקריות שמעידות על הערפל הסמיך בקרב על הגז.

 

למה במשרד להגנת הסביבה כל כך מתנגדים להמלצות ועדת צמח?

 

המכתב ששלחה מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה אלונה שפר, שהיתה חברת בוועדת צמח, לאחר פרסום המלצות הוועדה מהווה כתב אישום חריף נגד יתר חברי הוועדה. למעשה, המכתב כל כך חריף ומאשים את חברי הוועדה בסילוף העובדות ובעריכה מגמתית של המציאות וההמלצות הסופיות, עד כי נדמה שהוא בכלל מהווה מעין מסמך מקדים לוועדת חקירה או עתירה לבג"ץ.

 

יצחק תשובה, מבעלי מאגרי הגז יצחק תשובה, מבעלי מאגרי הגז צילום: אוראל כהן

 

במכתב מאשימה שפר את חברי הוועדה כי המספרים שהוצגו בדו"ח הסופי שלה אינם נכונים, וכך גם הנחות היסוד שלה. כך, בין היתר, נטען במכתב כי הוועדה לא מביאה בחשבון את מלוא התפתחות הביקוש במשק הישראלי לשימוש בגז לתחבורה - ציבורית ופרטית - וכי אם היו מביאים בחשבון את מלוא הביקוש הזה, אז היה צריך להקטין במידה ניכרת את היקף הגז שמותר לייצא.

 

האם יש בכלל סיכוי לפתח בישראל תחבורה ציבורית ופרטית מבוססת על גז?

 

כן, אבל כדי לפתח תחבורה פרטית שמבוססת על גז יש צורך בשינוי דפוסי ההתנהגות של הנהג הישראלי, וכן של תשתית תחנות הדלק, עניין לא פשוט כשלעצמו. ולגבי התחבורה הציבורית: בינואר האחרון אימצה הממשלה תוכנית מרחיקת לכת להגדלה משמעותית של השימוש בגז ובתחליפי נפט בתחבורה הציבורית והכבדה (משאיות). לשם כך הטילה הממשלה על שורה של פקידים לבצע ניסויים, להקים ועדות ולתכנן את המדיניות שתאפשר לעמוד במשימה הזו.

 

אחת המטלות היתה לאפיין את הדרישות הבטיחותיות והביטחוניות של שימוש בגז בתחבורה הציבורית בישראל עם המשרד לביטחון הפנים. כדי להבין מה הקשר בין דרישות ביטחוניות לבין מעבר לשימוש בגז באוטובוסים צריך רק לדמיין מה יקרה לאוטובוס עם מכלי גז שארגון טרור יבצע בו פיגוע טרור. מבדיקת "כלכליסט" עולה כי לפני כמה שנים נעשה ניסוי של פיצוץ גז באוטובוס, אולם מאז טרם התקבלה החלטה אם הממצאים המדאיגים שהתקבלו בניסוי מאפשרים שימוש בגז טבעי בתחבורה ציבורית.

 

בתשובה לפניית "כלכליסט" בנושא השיב משרד התחבורה כי "הנעת תחבורה ציבורית באמצעות גז טבעי דחוס הנה ההנעה היעילה ביותר לעת עתה ובמהלך העשור הקרוב. במקביל, החשש מפני נזק כבד שייגרם מפיגוע טרור באוטובוס הוא שמעכב את השימוש בגז להנעת תחבורה ציבורית.

 

שאול צמח, מנכ"ל משרד האנרגיה והמים שאול צמח, מנכ"ל משרד האנרגיה והמים צילום: עמית שעל

 

"המשרד פועל לבחינתם של אמצעים פשוטים שעשויים לצמצם נזקי פיגוע חבלני באופן משמעותי. גורמי מקצוע מתחום החבלה והרכב הביעו אופטימיות לגבי האמצעים הללו. כשיתקבלו המסקנות בדבר מידת הנזק, משרד התחבורה יבחן את מכלול ההשלכות של השימוש בגז טבעי באוטובוסים - ביטחוניות, כלכליות וסביבתיות - ויגיע להחלטה בדבר רמת הסיכון מול התועלת".

 

בהמשך לפנייה נוספת מ"כלכליסט" על לוחות הזמנים הצפויים להחלטה זו הוסיפו מהמשרד כי "שלב האפיון הושלם, וכעת משרד התחבורה פועל מול משטרת ישראל במטרה לבצע סדרת בדיקות. המשרד יסיק את המסקנות במהרה ויפעל בהתאם לתוצאות".

 

ככל הידוע, בשל הקשיים הביטחוניים שכרוכים בעניין, כוללות מסקנות ועדת צמח יעד פחות שאפתני לגבי היקף השימוש העתידי בגז בתחבורה.

 

 

הגז יכול לשמש כחומר גלם ליצירת תחליפי נפט. מה הסיכוי להקמת תעשייה כזו בישראל?

 

גם הפעם, תלוי את מי שואלים. בממשלה טוענים כי אף שיש אפשרות תיאורטית שיצוצו יזמים שיבקשו להקים מפעלים כאלה, הרי שהאפשרות הזו קלושה. ראשית, טוענים בממשלה, הקמת מפעל כזה עולה מיליארדי דולרים, היא כרוכה בהסבה של בית זיקוק לצורך יצירת תחליפי נפט ובמשק הישראלי אין ממש שחקנים שמסוגלים לעשות זאת.

 

ושנית, טוענים בממשלה, בגלל התנאים המיוחדים של מאגרי הגז לחופי ישראל - מאגרים שנמצאים בעומק רב מאוד - עלות הפקת הגז יקרה מאוד. היא בעיקר יקרה מול עלות הפקת הגז במפרץ הפרסי, שם מדינות כמו קטאר מפיקות את הגז הטבעי בכלל כתוצר לוואי של הפקת נפט. כלומר, עלות הפקת הגז עבור הקטארים היא אפסית. לכן, אומרים בממשלה, אין פלא שמרבית המפעלים בעולם לייצור תחליפי נפט שמבוססים על גז טבעי נמצאים בקטאר, משום שזול להם מאוד להשתמש בגז כחומר גלם.

 

כלומר, אין אופק כלכלי להקמת תעשייה לייצור תחליפי נפט בישראל, משום שתחליפי הנפט שהתעשייה הזו תייצר יהיו יקרים יותר מתחליפי נפט שאפשר לייבא ממדינות אחרות.

 

המתנגדים לעמדת הממשלה טוענים כי הנושא של שימוש בתחליפי דלק לתחבורה עדיין נבחן במסגרת מינהלת תחליפי הנפט שהוקמה במשרד ראש הממשלה, שטרם סיימה את עבודתה או שרטטה תחזיות מפורטות בנושא.

מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, למשל, שהיתה חברה בוועדה אולם הגישה דעת מיעוט בסופו של דבר, טוענת כי אם הוועדה אכן מעוניינת לעודד פיתוח תחליפי נפט, היא מוכרחה להציג יעדים שאפתניים יותר, ולצורך כך גם לשמור לכך יותר גז. הרבה יותר גז.

 

 

אולי ועדת צמח טעתה בחישוביה לגבי התפתחות תעשייה שמבוססת על גז ויהיה כאן ביקוש עצום?

 

אולי. אבל בממשלה ובבנק ישראל מעדיפים שלא לתת לתעשייה כזו להתפתח בהיקף נרחב מדי. כדי להבין את המשפט המוזר הזה צריך להבחין בין שני שימושים אפשריים לגז. השימוש הראשון בגז הוא כמקור אנרגיה, למשל, לחימום. מבחינת המדינה זה השימוש המועדף, שמפעלים ישתמשו בגז לתהליך הייצור במקום בסולר, למשל. או שגופים גדולים, למשל בנקים, בתי חולים וכהנה, ישתמשו בגז לחימום במקום בחשמל או בסולר.

 

השימוש השני בגז הוא כחומר גלם. מבחינת המדינה, אם תעשייה כזו תתפתח במהירות, היא תיצור תלות גדולה מדי בגז, שייגמר יום אחד, במקום לפתח תעשיות שבהן יש לישראל יתרון יחסי על פני שנים רבות.

 

בממשלה מביאים כדוגמה לכך את הסיפור האוסטרלי. באוסטרליה התגלה גז טבעי בהיקף גדול בתחילת שנות התשעים. אלא שבעת גילוי המאגרים הביקוש לגז במשק האוסטרלי היה נמוך יחסית, כדי לפתח את התעשייה שם, הממשלה האוסטרלית הודיעה שהיא מוכנה לקנות את הגז בעצמה במחיר נמוך משמעותית ממחיר השוק (2 דולרים) לתקופה ארוכה של 15–30 שנה. כתוצאה מכך, התפתחה באוסטרליה תעשיית אלומיניום משגשגת, שמעסיקה אלפי עובדים ואחראית על 20% מהשוק העולמי, ומשתמשת בגז כחומר גלם, תוך שהיא למעשה נהנית מסובסידיה ממשלתית נרחבת.

 

אלא שכשהחוזים של הממשלה החלו להסתיים, מחירי הגז עבור תעשיית האלומיניום עלו בחדות. השינוי שחק את רווחיות תעשיית האלומיניום, והוציאה את העובדים והבעלים של חברות האלומיניום להפגנות שמזכירות את מאבק הגז הישראלי. תעשיית האלומיניום דורשת להגדיל את היקף הגז שמשמש לתעשייה המקומית ולהחזיר את הסובסידיות.

 

התסריט הזה, של לחצים פוליטיים מצד ועדי עובדים ואיומים מצד בעלי ההון שהתעשייה תתמוטט ואלפי עובדים ימצאו את עצמם בלי עבודה, העיקר שהממשלה תמשיך לסבסד את הגז, הוא בדיוק התסריט שממנו חוששים בממשלה.

 

כדי למנוע מצב כזה בבנק ישראל מרחיקים לכת ואף מציעים להטיל מס על מפעלים שישתמשו בגז כחומר גלם, כדי להקטין את הביקוש לו ולמנוע מהתעשייה הזו להתפתח יתר על המידה.

 

בסופו של דבר, כמה גז יש בכלל במאגר לווייתן?

 

האמת היא שאין דרך לדעת בוודאות מוחלטת, לפחות לא כרגע. לווייתן מוגדר תגלית גז, שהיקף הגז שיש בה הוערך תחילה ב־453 מיליארד מ"ק של גז. והנה, רק לאחרונה העריכה השותפה האמריקאית במאגר, נובל אנרג'י, כי היקף הגז במאגר גבוה ב־11%. הערכה זו נובעת מהשלמת קידוח נוסף במאגר, מה שמעיד על כך שהמשך המעקב אחר היקף המאגר נמשך כל העת. ייתכן בכלל שיהיה בו יותר. מעבר לכך, תהיה אשר תהיה כמות הגז במאגר, ייתכן שהיקף הגז שניתן להפקה ולהעברה יהיה קטן יותר. אם מסיבות פיזיקליות וגיאולוגיות, ואם מסיבות כלכליות (היחס בין מחיר ההפקה למחיר המכירה).

 

לפי ועדת צמח, לווייתן שייך בשלב זה לקבוצת המשאבים המותנים ולא לרזרבות הגז שנמצאות בוודאות הגבוהה ביותר להפקה. אלא שתוכנית לפיתוח מאגר לווייתן, שתסייע להבין כמה גז אפשר להפיק ממנו, טרם הוגשה לממשלה, משום שלאחר שתוגש יזמי הגז יחויבו לפתח את המאגר בתוך שלוש שנים, אחרת יילקח מהם הרישיון להחזיק בו . ועד שהממשלה לא תחליט כמה מותר יהיה ליזמים לייצא, הם לא יגישו את התוכנית לפיתוח. מלכוד 22 זה כאן.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x