• תפריט
אקדמיה

ראיון כלכליסט

"מהפכת האינטרנט גרמה למורה לאבד תפקידו כמקור ידע"

מחשב לכל ילד? לפי איש העסקים אורי בן־ארי, מייסד קרן אתנה להעצמת מורי ישראל, קודם כל צריך לתת מחשב נייד לכל מורה: "המורים הם הקטר של מערכת החינוך, ותפקידנו לתת להם את הכבוד שאיבדו ואת הכלים לחנך את הילדים"

חן פונדק 08:3828.05.13

"המערכת מעודדת בינוניות ולא משפרת את עצמה. אסור לזלזל במורים אלא לתת להם כמה שיותר", כך אומר ל"כלכליסט" איש העסקים אורי בן־ארי, מייסד ונשיא קרן אתנה להעצמת מורי ישראל. 

 

המטרה העיקרית של קרן אתנה היא להשלים בשנים הקרובות את פרויקט "מחשב נייד לכל מורה" שהושק ב־2007 בשיתוף משרד ראש הממשלה, משרד החינוך, הסתדרות המורים ובנק מסד. מלבד מחשב, המורים המשתתפים בתוכנית מקבלים תוכנית הדרכה בת 120 שעות המוכרת כגמול השתלמות וכנקודות קרדיט ללימודים לתואר שני בסמינר הקיבוצי.

מדוע צריכים המורים להצטייד במחשבים ניידים? לטענת בן־ארי, בעידן המודרני לתלמידים עליונות על המורים בשל שפע המידע הקיים ברשת. "המחשב יאפשר להם להכין מצגות, לחפש מידע ולתקשר עם התלמידים, עם ההורים ועם המפקחים במשרד החינוך. שליטה במחשב תאפשר להם גם ללמד את התלמידים איך לחפש מידע בעצם", הוא אומר.

 

לדבריו, "המורה איבד את תפקידו כמקור הידע במהפכת האינטרנט. כך הוא גם איבד את הכבוד מההורים והתלמידים. בעולם חומרני ומשלם על ידע, התפקיד שלו משתנה לכיוון של מנחה, מנטור ומעניק ערכים". לדבריו, על המורים להיות מעודכנים ולדבר בשפתם של התלמידים, שמבלים חלק גדול מזמנם מול מחשבים.

 

אורי בן־ארי על סיכויי הפרויקט: "אני מצפה מהשר פירון שישים את הנושא כיעד מרכזי עם תוכנית לחמש שנים, כדי שלכל מורה בישראל יהיה בסוף מחשב נייד" אורי בן־ארי על סיכויי הפרויקט: "אני מצפה מהשר פירון שישים את הנושא כיעד מרכזי עם תוכנית לחמש שנים, כדי שלכל מורה בישראל יהיה בסוף מחשב נייד" צילום: אוראל כהן

 

"לקבוע את הפרויקט כעדיפות לאומית"

 

קצב יישום הפרויקט אינו משביע את רצונו של בן־ארי, שמודע למחסור בתקציבים וקורא לעוד אנשי עסקים לתרום לו. הפרויקט התחיל בשלושה יישובים בדרום: ירוחם, ערד ובאר שבע, ומאז הגיעו כבר ל־190 יישובים ברחבי הארץ. עד סוף הקיץ מתכננים בקרן להעניק מחשבים לכ־7,400 מורים מ־204 יישובים שונים.

 

היעד השאפתני של בן־ארי היה להעניק ל־120 אלף המורים בישראל מחשבים עד 2015, אולם היום ברור כי לא יעמדו בו. עם זאת, בן־ארי פונה לשר החינוך החדש שי פירון וקורא לו להציב את התוכנית בראש סדר העדיפויות: "אני מצפה מהשר שיציב את הנושא כיעד מרכזי עם תוכנית לחמש שנים קדימה כדי שלכל מורה בישראל יהיה מחשב נייד, ואנחנו במגזר העסקי נתרום את החלק שלנו. ביום שיגדירו את זה כיעד לאומי, אנשים יתרמו".

 

השקעת המשאבים בפרויקט משתנה מגוף לגוף. משרד החינוך אחראי על תקצוב 120 שעות ההוראה, וכל עירייה צריכה לספק בבית הספר מקרן ואינטרנט אלחוטי. תקציב משרד החינוך עמד על 400 מיליון שקל לכלל פרויקט התקשוב הלאומי לחינוך. עד היום הושקעו בפרויקט של קרן אתנה, כולל תרומות השותפים והממשלה, כ־50 מיליון שקל עבור המחשבים, כשהממשלה תרמה כ־14 מיליון שקל עבור ההדרכה והליווי לפרויקט.

 

"מתייחסים למורות בזלזול ובשוביניזם"

 

בן־ארי, שכיום משמש כמנכ"ל יו.בי.אס ונצ'רס, חברה לייעוץ אסטרטגי, ושימש בעבר כסגן הנשיא בחברת נס טכנולוגיות, מספר כי בהתחלה התייחסו לנושא בזלזול וביהירות. "לפני שבע שנים כשדיברתי על הרעיון לא האמינו שתהיה לזה השפעה", אומר בן־ארי, "בהתחלה גורמים שונים אמרו לנו בזלזול ובשוביניזם שהמורה לא תדע להשתמש במחשב, מה היא צריכה את זה".

 

מנגד, סקר שערכה הקרן בקרב 300 מורים בערי הפריפריה, שבהן החל הפרויקט, מצא כי מספר השיעורים שבהם משתמשים המורים במחשב גדל פי שבעה. עוד מצא הסקר כי בכיתות שבהן עשו המורים שימוש במחשביהם האישיים כחלק ממתודולוגיית השיעור ניכר כי היתה ירידה בבעיות המשמעת.

 

המצב כיום. מחשב לכל ילד ולא למורה המצב כיום. מחשב לכל ילד ולא למורה צילום: חיים צח

 

עם זאת, מעמד המורה בישראל מעיב על השלמת הפרויקט: "קשה לגייס תרומות למורים. מדברים עליהם בזלזול. תפקידנו הוא להשיב להם את הכבוד, להעצים אותם ולתת להם כלים. הם הקטר של החינוך. צריך להעריך את המורים ולתת להם כלים כדי שיוכלו לחנך את הילדים".

 

במקביל לפרויקט מחשב לכל מורה, בשנים האחרונות צצות תוכניות להקצאת מחשבים או טאבלטים לתלמידים עצמם. לטענת בן־ארי, מדובר במגמה פופוליסטית ומיותרת. "אני מתנגד לתת לתלמידים מחשבים לפני המורים. קודם כל שהמורה תשתלט על זה. אם המורה תהיה חכמה, הילדים ייגררו אחריה. אחרי שיסיימו את הפרויקט הזה נדבר על הפרויקט הבא".

 

ומדוע לא להעניק למורים טאבלטים במקום מחשבים ניידים? לדבריו, "כשהטאבלטים יהיו מסוגלים לתת את התשובות שנותן היום מחשב נייד ויהיו כלי עבודה לכל דבר, אז נעבור אליהם. האתגר הוא שהמסך יהיה מספיק גדול כדי שהמורה תוכל לעבוד איתו - דבר שקשה כיום לעשות עם טאבלט. כמו כן תוכנות אופיס כמו וורד ופאואר פוינט אינן פועלות כיום ברוב הטאבלטים. הם גם לא נוחים להכנת מצגות או גיליון נתונים, ולכן הם אינם יעילים ככלי עבודה עבור המורים".

 

המגזר העסקי נכנס לתוך בתי הספר

 

יש שיטענו כי קיימת בעייתיות בכך שגופים עסקיים נכנסים לבתי הספר, מעניקים מחשבים וממתגים את עצמם. "אי אפשר להגיד מצד אחד שהמדינה לא יכולה לסבסד, ומצד שני שלא נאפשר תרומות", אומר בן־ארי , "צריך לעודד את מי שתורם, ולא קרה כלום אם מופיע בחדר שם התורם. טושיבה תורמים לנו מכיסם מחשבים במחירים פחותים וכתוב עליהם טושיבה. זה לא מזיק לתהליך. אם יבוא מישהו אחר ויתרום, נקבל גם אותו". לטענת בן־ארי, "אי אפשר להצליח בלי ההון של מי שהתעשרו".

 

ביקורת נוספת נגד הכנסת המחשוב לבתי הספר נוגעת לסכנת הקרינה מהאינטרנט האלחוטי. הילדים יושבים 6–7 שעות ביום בחדרים שבהם יש קרינה ובגילים הרגישים ביותר. "אי אפשר להילחם בקדמה", הוא אומר. "הסכנה היא כאשר נותנים מחשבים לכל ילד וצריך יותר שנאים. כאשר המחשב הוא רק אצל המורה, אין סכנה. יש לנו כבר WiFi בכל מקום. זה לא שהקרינה לא מסוכנת, השאלה היא באיזו רמה".

 

במענה לשאלה מדוע לא להשתמש במחשבים משומשים, שיחסכו עלויות ויעבירו מסר סביבתי, משיב בן־ארי: "בגלל ההתקדמות הטכנולוגית המהירה אפשר היום לקבל מחשב איכותי במחיר סביר". הוא מוסיף כי אינו רוצה לתת למורים מחשב משומש מתוך כבוד אליהם. "מאוד חשוב שהמורה תבוא עם משהו שתתגאה בו".

 

הבעיה העיקרית של הפרויקט כיום היא העתיד שלו. אמנם יש אחריות של שלוש שנים על המחשבים, אולם לא גובשה תוכנית תחזוקה לשלב שבו המחשבים ישבקו חיים. "החזון הוא שהמדינה תיקח את זה כיעד אסטרטגי ותבין שצריך לצייד את המורים במחשבים. היום אין תוכנית ארוכת טווח, והממשלה לא יכולה לטפל בזה לבד. היא חייבת סיוע של השלטון המקומי, עולם העסקים ושל המגזר השלישי. אם כל הגופים הללו יתאחדו, זה יהיה בר ביצוע, אבל צריך להציב את זה כיעד".

 

אורי בן־ארי (58)

תפקיד: מנכ"ל יו.בי.אס ונצ'רס

תפקידים קודמים: סגן נשיא נס טכנולוגיות, מנכ"ל אינטרנט זהב אינטרנשיונל ושחקן בנבחרת ישראל כדורסל

מגורים: תל אביב

מצב משפחתי: נשוי, אב ל־2 בנות וסבא לנכדה

תארים: M.B.A מביה"ס למוסמכים במינהל עסקים ותואר B.A בכלכלה ובמינהל עסקים, שניהם מאוניברסיטת תל־אביב

 

 

כלכליסט באייפד - חוויה אינטראקטיבית שעוד לא נראתה בישראל

בטל שלח
    לכל התגובות
    x