$
בארץ

החזון של השר פירון: להיבחן בפסיכומטרי בתיכון ולוותר על טיול לדרום אמריקה

שר החינוך שי פירון מקדם תוכנית להכניס את הבחינה הפסיכומטרית לתיכונים, ולהביא למצב שבו כל תלמיד שמסיים י"ב יוכל להמשיך ללימודים גבוהים. אלא שהצבא באמצע, התוקף הקצר של הבחינה, והתוצאות שמראות שיפור עם העלייה בגיל, הם רק כמה מהמכשולים

חן פונדק 09:1220.05.13

שר החינוך שי פירון רוצה למצוא את הדרך לשלב את הבחינה הפסיכומטרית בלימודי התיכון. הוא הביע כוונה זו בעבר וחזר עליה בכנס ההשכלה הגבוהה השלישי שנערך לפני כמה שבועות. "מדינת ישראל היא כמעט המדינה היחידה בעולם שמי שמסיים בה תיכון עדיין לא יכול להתקבל לאוניברסיטה. אני לא קורא לביטול הבחינה הפסיכומטרית, אלא למציאת פתרון שבאמצעותו לילד שמסיים את כיתה י"ב יהיו כל הכלים להמשיך וללמוד בשנה שלאחר מכן".

החזון של פירון אינו מנותק מן המציאות. כבר כיום ישנם תלמידי תיכון שנבחנים בבחינה הפסיכומטרית. ב־2011, לדוגמה, נבחנו 12,774 בני נוער בני 14–18 מתוך כלל הנבחנים באותה השנה, 76,395. רוב התלמידים הם עתודאים שמחויבים להיבחן לפני גיוסם. אלא שלמשרד החינוך אין מידע עדכני בנושא, ואת הבדיקה האחרונה עשה המרכז הארצי לבחינות ולהערכה ב־1997. על כן נראה שהצעד הראשון בדרך למימוש החזון של פירון יהיה שמשרד החינוך יערוך בדיקה בבתי הספר. בין היתר הוא צפוי לגלות שהמוטיבציה של בתי הספר בנושא נמוכה למדי.

 

בשנים האחרונות הציע המרכז הארצי לתיכונים לערוך התנסות בפסיכומטרי, שהוכחה כהכנה יעילה לבחינה. עם זאת, הוא מצא כי יש היענות מועטה מצד בתי הספר במגזר היהודי והיענות נמוכה יותר במגזר הערבי. אם להתנסות היתה היענות נמוכה בבתי הספר, אפשר רק לתאר את רמת ההיענות לקורסי הכנה שלמים.

 

 

שי פירון.  "לא הוגן ולא ראוי שתלמידים במדינת ישראל יסיימו את כיתה י"ב ולא יהיו להם הכלים להמשיך את לימודיהם בשנה שלאחר מכן" שי פירון. "לא הוגן ולא ראוי שתלמידים במדינת ישראל יסיימו את כיתה י"ב ולא יהיו להם הכלים להמשיך את לימודיהם בשנה שלאחר מכן" צילום: אוראל כהן

 

אם משרד החינוך ירצה להכניס את הלימוד לפסיכומטרי למערכת השעות, יהיה עליו להקצות לכך שעות לימוד נוספות, צעד בלתי אפשרי כרגע בשל סוגיות תקציביות. כמו כן, משרד החינוך יצטרך להשקיע משאבים כדי להכשיר מורים להכנת התלמידים לפסיכומטרי. אפשרות אחרת וקלה יותר היא שהמכונים הפרטיים יעבירו קורסים מסובסדים בתוך בתי הספר. למעשה, במרבית בתי הספר כבר נערכים כיום קורסי הכנה של מכונים פרטיים במחירים אטרקטיביים - חמישית מהמחיר שמשלמים הנבחנים שסיימו צבא.

 

השירות הצבאי כחסם

 

גם אם משרד החינוך ימצא תוכנית שתתגבר על הקשיים הלוגיסטיים שהוזכרו, החזון של פירון מתעלם מהחיסרון המהותי ביותר שיש לישראלים בתחום זה: הצבא. הפסיכומטרי תקף לשבע שנים מיום הבחינה, ולכן כביכול יש מספיק זמן לשרת בצבא ולהתחיל ללמוד. אלא שהמציאות אחרת. "הסטטיסטיקה מראה שהגיל הממוצע להתחלת לימודים באוניברסיטה הוא 24. זה בעוכרינו", מסבירה פרופ' חגית מסר־ירון, נשיאת האוניברסיטה הפתוחה. ההתחלה המאוחרת של הלימודים האקדמיים היא חיסרון, כי בגיל שבו ישראלים מתחילים ללמוד עמיתיהם בחו"ל כבר מסיימים דוקטורט ומפרסמים מאמרים.

 

 

 

האוניברסיטה הפתוחה מספקת כבר כיום דרך לעקיפת הפסיכומטרי ולקיצור הדרך להשכלה אקדמית: תוכנית אקדמיה בתיכון. תלמידי תיכון עושים במהלך לימודיהם קורסי יסוד באוניברסיטה הפתוחה והמסיימים בציונים גבוהים יכולים לעבור למסלולים שונים באוניברסיטאות המחקר בהמשך, מבלי שיבחנו את ציוני הבגרות או הפסיכומטרי שלהם.

 

אפשר היה להניח כי תלמידי התיכון היו מצליחים להשיג תוצאות טובות בבחינה גם ללא הכנה מוקדמת. ואולם, הנתונים מעידים אחרת. ממוצע הציונים לנבחנים בני ה־14–17 ב־2011 היה 510, ואילו בקרב בני 22–24 היה הממוצע 573. היות שמדובר במבחן מנורמל, לבעיה הזאת לא תהיה משמעות אם רוב התלמידים אכן ייבחנו בגיל התיכון, אך המציאות היא שתלמידי התיכון הם רק 16.7% מכלל הנבחנים. מחלקת המחקר והפיתוח של קידום מצאה כי לתלמידי תיכון יש יתרון בחלק הכמותי של המבחן, שכן החומר טרי בראשם, אך בפרק המילולי ובאנגלית הם שולטים פחות.

 

ד"ר נעמי גפני, סגנית ראש המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, מסבירה כי "המוטיבציה של תלמידי התיכון הניגשים לבחינה לא גבוהה, כי הם יודעים שהם יכולים להיבחן שוב אחרי הצבא וגם לעשות אז קורס. זאת אף שתקופת התיכון היא ההזדמנות הכי טובה".

 

עמנואל קוזינץ, מנכ"ל קידום, אמר כי "יש יתרון לערוך את המבחן במהלך הלימודים בבתי הספר. ניתן לראות בלימודי הפסיכומטרי בתיכון כסוג של "מגן". אם התלמיד לא הצליח תמיד אפשר ללמוד ולהיבחן שנית גם לאחר מכן. אם במהלך זה יתאפשר לתלמידים לחסוך זמן, כסף ולחץ בהמשך, מהלך זה הוא מבורך לדעתי".

 

סר חינה של בחינת הבגרות

 

היות שאין מקום לכולם במוסדות להשכלה גבוהה, המדינה מתקצבת כל סטודנט ומי שלא סיים לימודים נחשב להשקעה אבודה, אין מנוס מלהשתמש בכלי ניבוי, ובהם הבגרויות, אלא שהן כלי ניבוי רע.

 

לבגרויות שלוש בעיות עיקריות ככלי ניבוי לאקדמיה. הראשונה היא חוסר אחידות בין הנבחנים, שכן הרכב הבגרות של כל תלמיד מגוון ושונה. צמצום מספר הבגרויות שמתכנן משרד החינוך יכול לפתור בעיה זו. הבעיה השנייה היא בעיית מהימנות. בבחינות הבגרות, כפי שצוין בעבר בדו"ח מבקר המדינה, יש תופעה חמורה של העתקות. כמו כן, 25% מהבחינות נערכות בתנאים לא סטנדרטיים - התאמות והקלות הניתנות לתלמידים באישורים מיוחדים. הבעיה השלישית היא האינפלציה של הציונים, שכן ציוני הבגרות בניגוד לציוני הפסיכומטרי אינם מנורמלים, וכך לא ניתן להרכיב סולם יחסי בין ציוני התלמידים. לעומת זאת, בחינות הפסיכומטרי נערכות במרכזים עם משגיחים מקצועיים, כך שהסבירות להעתקה נמוכה יותר. על כן, אם יוחלט על הכנסת הבחינה לתיכונים, יהיה צריך לוודא שהיא נעשית מחוץ להם.

 

 

חגית מסר-ירון. "הפסיכומטרי של אחרי הצבא הפך לסטנדרט שאין לו הצדקה" חגית מסר-ירון. "הפסיכומטרי של אחרי הצבא הפך לסטנדרט שאין לו הצדקה" צילום: עמית שעל

 

בעולם דרכי מיון שונות ללימודים במוסדות להשכלה גבוהה. באוסטרליה, למשל, הקבלה נקבעת על פי ציון כניסה המבוסס על הישגים בלימודים התיכוניים, ובמקרים מסוימים מסתפקים בראיון אישי בלבד. בצרפת לימודי תואר ראשון פתוחים לכל מי שזכאי לתעודת בגרות, והמיון נעשה במהלך השנתיים הראשונות ללימודים, על סמך הישגים. בארה"ב נהוגות בחינות ה־SAT וה־ACT, הדומות לבחינה הפסיכומטרית בארץ, אשר נועדו לקבוע את סף הקבלה לאוניברסיטאות לאחר שקלולם עם ציוני הבגרויות. בבריטניה שוקלים כיום להכניס למערך הקבלה בחינה בסגנון פסיכומטרי.

 

אי־השוויון לא ייפתר

 

פעם בשנתיים בערך הפסיכומטרי עולה על הכוונת של מכווני המדיניות. עיקר הביקורת נובעת מתעשיית קורסי ההכנה לה, שמחיריהם נעים בין 1,500 שקל ל־9,500 שקל. המחירים הופכים את כלי הניבוי להצלחה בלימודים לעוד מכשול בפני מי שידו אינה משגת.

 

הפעם היה זה ח"כ חיים כץ, שהודיע כי יעלה בפני ועדת שרים לחקיקה הצעת חוק לביטול המבחן הפסיכומטרי. בדברי ההסבר להצעה נכתב כי "סביב הרצון להצליח במבחן הפסיכומטרי התפתחה תעשייה משגשגת של מכונים פרטיים. מכונים אלה גובים ממון רב עבור ההשתתפות בקורסים הנערכים על ידיהם. בדרך זו מעמיד המבחן הפסיכומטרי, בעקיפין, קשיים נוספים בפני מועמדים פוטנציאלים אשר הרקע החברתי־כלכלי שלהם נמוך". עם זאת, אף שמחירי קורסי ההכנה יכולים להכעיס, למעשה לא בטוח שביטול הבחינה או הכנסתה לבתי הספר יביאו לשוויון בקבלה ללימודים, שכן בעיית אי־השוויון חוזרת בכל כלי מדידה.

 

"רף הבגרות הנדרש לאוניברסיטה עלה עם השנים. היום הבגרות והפסיכומטרי מקזזים זה את זה. אם יסתמכו רק על אחד מהם, יהיה צורך בציונים הרבה יותר גבוהים בבגרות לצורך קבלה סלקטיבית לחוגים. צריך לחשוב מה יקרה אם יבוטל הפסיכומטרי ומי מצליח יותר בבגרויות. מה שמגביל את הכניסה לאוניברסיטה הוא הזכאות לבגרות", אומר ד"ר יואב כהן, העומד בראש המרכז הארצי לבחינות ולהערכה.

 

את מה שכהן נזהר להגיד כתב במפורש מרכז המחקר של הכנסת לפני עשור: "ביטול הפסיכומטרי וההישענות על הבגרות לבדה אינם פותרים את בעיית הפערים החברתיים־כלכליים בהשכלה הגבוהה. תימשך מגמת 'החזק ישרוד': משקלה הבלעדי של תעודת הבגרות בקבלה לאוניברסיטאות עשוי לגרום לפריחת מכוני ההכנה לבחינות הבגרות. שוב בעלי ממון יוכלו להיטיב מצבם בעזרת שיעורים פרטיים ובתי ספר אליטיסטיים, דבר שיביא להמשך הפגיעה ביכולת בני השכבות החלשות להצליח".

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x