מלכוד עצמי

עורכי דין, כמו מעריכי שווי, עובדים לטובת אלו ששכרו את שירותיהם. כך קורה שלעתים עורכי דין — שטענו בלהט ובחירוף נפש בכובעם האחד — מוצאים את עצמים נדרשים להתמודד עם אותן טענות בהזדמנויות אחרות, שבהן הם חוצים את הכביש ומייצגים את הצד השני. 

עו"ד גיא גיסין, שתפס בשנים האחרונות מקום של כבוד בתעשיית הסדרי החוב, לא מרבה להחליף כובעים. בהסדרים הגדולים והמשמעותיים שלהם היה שותף - אפריקה השקעות, דלק נדל"ן, אלביט הדמיה ואי.די.בי פתוח - תמיד עמד גיסין לימין ציבור המשקיעים. אלא שגיסין מצוי כיום במלכוד שאותו ייצר בעצמו.

לידתה של התסבוכת הנוכחית בהסדר החוב של אפריקה ישראל, שבו שימש גיסין כבא כוחה של סדרה ט' הקצרה והיה אחראי לפסק דין תקדימי שנתנה השופטת ורדה אלשיך ב־2009. הקביעה של אלשיך, שלפיה לא ניתן להתעלם מההבדל שיוצר ציר הזמן של מועדי הפירעון בין הסדרות השונות ושיש צורך לפצות את מחזיקי האג"ח הקצרות, זיכתה את שולחיו של גיסין בנתח גדול יותר מהעוגה וקנתה לו תהילה בקרב המשקיעים.

על גלי ההצלחה הזאת רכב גיסין כשמונה לפני כמה חודשים לייצג את מחזיקי האג"ח הקצרות של אלביט הדמיה, מתוך תקווה שמי שהצליח לשלוף שפן מהכובע בהסדר של תשובה, יצליח לעשות זאת שוב גם אצל זיסר.

גיא גיסין צילום: ענר גרין

הבנקים מבקרים

אלא שכעת הטיעונים המשכנעים של גיסין עלולים לשמש את יריביו בין כותלי בית המשפט, בכובעו החדש כמי שמייצג את נציגות מחזיקי האג"ח הארוכות של אי.די.בי פתוח.

השימוש בתקדים של אפריקה עובר כחוט השני בכתבי התגובה שהגישו הבנקים לבית המשפט בעקבות בקשת מחזיקי האג"ח לכפות הסדר חוב על אי.די.בי פתוח. הבנקים - שהחוב כלפי רובם קודם על ציר הזמן לזה של האג"ח הארוכות - מנופפים מול גיסין ולקוחותיו בציטוטים מפסק הדין של השופטת אלשיך.

מתווה הסדר החוב הכפוי שאותו מבקשת נציגות מחזיקי האג"ח של אי.די.בי פתוח מבוסס על יצירת שוויון בין כל הנושים הלא מובטחים של החברה, שמהווים כ־97% מהחוב הפיננסי של החברה. לדידם, היות שלרוב הנושים אין ביטחונות, הם נמצאים בסירה אחת. אלא שהטענה הזאת זוכה לביקורת לא מפתיעה מצד הבנקים.

כך, לדוגמה, עורכי הדין של בנק דיסקונט טוענים כי לא אמור להיות שוויון בין הנושים, כפי שלא היה שוויון בינם עד כה בכל הנוגע לתנאי המימון. לדבריהם, הבנקים הם נושים לטווח קצר שקיבלו מטבע הדברים פרמיה נמוכה יותר מזאת שקיבלו מחזיקי האג"ח הארוכות. במילים אחרות: כל עוד הכל זרם על מי מנוחות, טוענים נציגי דיסקונט, ומצבה הפיננסי של אי.די.בי פתוח היה איתן - מחזיקי האג"ח נהנו מהסיכוי, ואילו כעת, כשהתעוררו קשיים, הם מבקשים "לקפוץ לסירת הנושים הקצרים". לחיזוק טענתם מביאים עורכי הדין של דיסקונט ציטוט מפסיקתה של השופטת אלשיך, שלפיה "לממד זה של זמן פירעון וריחוקו מ'קו פרשת המים' של ההסדר והארגון מחדש, חשיבות מכרעת להערכה או כימות האינטרס של כל אחת מהסדרות".

גם בבנק BNP פריבה, טוענים כי מתווה ההסדר אינו כדאי ואינו שוויוני, ושמים את יהבם על ממד הזמן של מצבת הנשייה. עורכי הדין המייצגים את הבנק טוענים כי קיים הבדל מהותי דה פקטו בין הנושים הלא מובטחים השונים של החברה, וזאת, כאמור, בניגוד לעמדת הנציגות שאותה מייצג גיסין. לשיטתם, ההבדל בא לידי ביטוי ב"ציר הזמן" שבו אמורים החובות להיפרע. ההלוואה שהעמיד BNP פריבה לאי.די.בי פתוח - שיתרת הקרן בגינה עומדת על כ-83 מיליון דולר - אמורה להיפרע בתוך פחות משנה, עד לינואר 2014, בעוד חלקו של החוב למחזיקי האג"ח עתיד להיפרע רק בשנת 2025. כדי לחזק את הטענה כי התייחסות שווה לכל הנושים הבלתי מובטחים פוגעת בעיקרון השוויון, מובא גם כאן - איך לא - ציטוט מדבריה של השופטת אלשיך מההסדר של אפריקה. "ספק גדול אם ראוי ואפשר להתעלם מההבדל שיוצר ממד ציר הזמן של מועדי הפירעון", קובעת השופטת וטוענת כי "התעלמות (מההבדלים שיוצר ציר הזמן - י"ר) עשויה להימצא בעייתית בכל הנוגע להקפדה על עקרון השוויון בין הנושים".

מי ישכנע את המומחה?

לא רק הבנקים נתלים בפסיקה של אלשיך. גם מחזיקי אג"ח ח', הסדרה הקצרה של אי.די.בי פתוח, המיוצגים על ידי עו"ד עדי פיגל, תולים תקוות בתקדים של אפריקה. בעוד כחודש, ב־10 ביוני, יגיע מועד הפירעון הסופי של סדרה ח' ולא בכדי הם היחידים שלא הצטרפו לבקשה שהוגשה לבית המשפט. עד לפני כמה שבועות העריכו מחזיקי סדרה ח' כי הם עומדים לעגון בחוף מבטחים, חרף שקיעתה האפשרית של אי.די.בי. אלא שהסדר החוב הכפוי עלול ללמדם שעוד ארוכה הדרך למנוחה ולנחלה. אם אי.די.בי פתוח תיגרר להסדר חוב, יהיה עליהם להיאבק בסדרות הארוכות כדי לקבל את ליטרת הבשר שלהם.

המצב הנוכחי באי.די.בי פתוח שונה מזה שהיה באפריקה ערב הסדר החוב. בעוד בעל השליטה באפריקה לב לבייב היה זה שביקש מהנושים להתכנס כדי לגבש הסדר חוב, מחזיקי האג"ח של אי.די.בי פתוח גוררים את נוחי דנקנר להסדר בעל כורחו. לפיכך, נציגות מחזיקי האג"ח מתמקדת בשלב הראשון במאבק מול החברה. לאחר מכן, ובתנאי שבית המשפט ישתכנע שיש צורך בהסדר כפוי, יתפנו למערכה מורכבת לא פחות: חלוקת השלל בין הנושים השונים. בנושא סבוך זה יידרש ככל הנראה להכריע המומחה הכלכלי. על פניו, לנושים הקצרים שיבססו את טיעוניהם על פסיקת אלשיך יש יתרון, אלא שמולם יתייצב האיש שאחראי לפסק הדין, וככל הנראה זה עם הסיכויים הגבוהים ביותר למצוא בו חורים שיאפשרו לו לטעון "הפעם זה אחרת".