$
משפט

המחוזי הניח בסיס לפסילת הדיבידנד בבזק

התביעה לפסול את בעל השליטה בבזק מהצבעה על דיבידנדים, בטענה שיש לו עניין אישי הנוגד את טובת החברה, תאלץ לחכות לאחרי האסיפה הכללית שנקבעה למחר. עם זאת, פסיקה מהזמן האחרון השאירה פתח לטובת התובעים

משה גורלי 09:2623.04.13

חזית חדשה נפתחה בבזק סביב ההחלטה על חלוקת דיבידנד בחברה. חברת קידוחי סי.אף.איי, בעלת מניות בבזק, הגישה בשבוע שעבר, באמצעות עו"ד שחר בן מאיר, תביעה נגד בעל השליטה שאול אלוביץ' למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב. התביעה מתקוממת על שאיבת הדיבידנדים מהחברה בידי אלוביץ' במטרה להחזיר חובות שנוצרו מרכישתה. "בעל השליטה אינו בוחל בפגיעה במצבה הפיננסי של בזק כדי לשרת את מטרותיו האישיות בקבלת הדיבידנד", נטען בתביעה, שמבקשת להכריז עליו כבעל עניין אישי ולנטרל אותו מהצבעות שנוגעות לחלוקת הדיבידנד.

התביעה הוגשה בצירוף "בקשה דחופה לקביעת מועד דיון דחוף". שלשום דחתה השופטת דניה קרת־מאיר בקשה זו. להחלטה טכנית לכאורה זו משמעות רבה מפני שהיא מסרסת חלק מהתביעה. הקדמת הדיון נועדה להקדים את אסיפת בעלי המניות מחר. זה כבר לא יקרה. לעומת זאת, המהות עדיין בתוקף.

 

בזק היא החוליה הרביעית בפירמידה המשורשרת לאלוביץ'. להלן החד גדיא: אלוביץ' שולט ביורוקום, ששולטת באינטרנט גולד קווי זהב, ששולטת בבי־קום ששולטת בבזק. "נוכח המבנה הפירמידלי", נטען בתביעה, "אלוביץ' שמחזיק כ־50% ממניות יורוקום, מחזיק למעשה רק כ־10% מההון של בזק. אלוביץ' מנצל למעשה את השליטה האפקטיבית שלו בבזק, למרות החזקת 'המיעוט' שלו, כדי לפעול כבעל מניות בבזק בניגוד לטובת החברה וכדי לשרת את המטרות האישיות שלו בחברות במעלה הפירמידה, ובמיוחד לשרת את צורכי פירעון החוב של אותן חברות, חוב שנטלו למימון רכישת השליטה בבזק על ידיו".

 

אלוביץ'. "אינו בוחל בפגיעה במצבה הפיננסי של בזק כדי לשרת את מטרותיו האישיות" אלוביץ'. "אינו בוחל בפגיעה במצבה הפיננסי של בזק כדי לשרת את מטרותיו האישיות" צילום: יובל חן

 

זיקה בין הדיבידנד לחוב

 

לפי התביעה, נרכשה השליטה בבזק תמורת 6.5 מיליארד שקל, כשההון העצמי שהושקע היה 1.4 מיליארד, רק 21% מעלות הרכישה. עיקר המימון, כ־79%, התקבל כאשראי שהדיבידנד מבזק משמש כמקור היחיד לפירעונו. התביעה מתארת את הזיקה בין הדיבידנד לחוב. בזק ביקשה וקיבלה אישור לחלוקת דיבידנד של 3 מיליארד שקל שלא מרווח בתחילת 2011. עד כה היא חילקה דיבידנד של 2 מיליארד שקל שלא מרווח. במסגרת חלוקת הדיבידנד הקרובה תחלק בזק הן דיבידנד שוטף והן דיבידנד שאינו מרווח ב־1.361 מיליון שקל. גם החובות מפורטים בתביעה: בי־קום חייבת למחזיקי האג"ח כ־800 מיליון שקל, אינטרנט זהב יותר ממיליארד שקל. לפי התביעה, לאלוביץ' שבמעלה הפירמידה חובות אג"ח של כ־2 מיליארד שקל. לבי־קום חובות נוספים של כ־4 מיליארד שקל. מסקנת התובעים היא ש"היעדר קבלת דיבידנד מבזק ימנע מבעלות השליטה בוודאות את העמידה בכיסוי החבויות שלהן".

 

הפגיעה בחוסן הפיננסי של בזק נלמדת, לפי התביעה, מחברת הדירוג מעלות, שהורידה בפברואר 2012 את הדירוג של איגרות החוב של בזק. התביעה מוצאת לנכון להזהיר את הדירקטורים: "גם לאחר קבלת אישור ביהמ"ש אין בכך לפטור את הדירקטורים מאחריות לבחון קיומו של מבחן יכולת הפירעון של החברה". בזק מיוצגת בידי עו"ד פיני רובין. את בעלי השליטה, אלוביץ' ובי־קום, מייצג עו"ד ד"ר גיל אוריון. אוריון בתגובתו החליט שלא להתעמת בשלב זה עם הטענות לגופן. הוא מתמקד בפגמים פרוצדורליים, בטענת השימוש לרעה בהליכי משפט ובהיעדר אפשרות לדיון דחוף בלא תצהירים, בלא חוות דעת, בלא הליך מסודר של בירור עובדתי ובלא העמדת ערבות ראויה. בגזרה זו, כאמור, הוא רשם הישג בהחלטת קרת־מאיר. אוריון ורובין הגישו גם בקשה לסילוק על הסף, שלא נידונה. השופטת הורתה לתובע להשיב על הבקשה תוך 14 יום.

 

לפי אוריון, התביעה היא "ניסיון הטרדה של עו"ד שחר בן־מאיר ועו"ד אופיר נאור, במסגרת תוכנית פעולה משותפת שרקמו השניים, כשכל פעם נשלח אחד 'לחזית', פעם כמייצג בעל מניות בבזק, ופעם כמייצג מחזיק אג"ח בזק, בניסיון להעמיד למבחן חוזר את אותן טענות בתקווה שאם ידחה אותן מותב אחד, אולי יקבל אותן מותב אחר".

השופטת קרת־מאיר. בדרכו של כבוב? השופטת קרת־מאיר. בדרכו של כבוב? צילום: שאול גולן

 

שני הצדדים יגייסו לצדם פסק דין בעניין דומה שהשופט חאלד כבוב נתן לאחרונה בתביעת בעל מניות בפרטנר נגד בעל השליטה. כבוב פסק שם לטובת הדיבידנד, אך הותיר פתח שדרכו מנסה כעת עו"ד בן־מאיר לחדור: "אכן דיבידנד מחולק שווה בשווה לכלל בעלי המניות", קבע כבוב, "אולם יש מצב שבו לבעל מניות, ובמיוחד לבעל שליטה, יש עניין אישי בחלוקת דיבידנד".

 

סביר שאלוביץ' ואוריון יצטטו פרקים אחרים במשנת כבוב. למשל, "הנחה מראש שכל רכישה ממונפת של שליטה בחברה בהכרח מקימה לאותו בעל שליטה 'עניין אישי' בדיבידנדים שיחולקו באותה החברה עד לכיסוי חובותיו, ועלולה לעשות עוול לבעלי שליטה ששמים את טובת החברה בראש מעייניהם וליצור אפקט מצנן שירתיע אנשים מרכישת שליטה בחברות ציבוריות". כמו כן דחה כבוב את התזה שחברה לא תוכל לחלק דיבידנד כל עוד יש לה חובות.

 

דחייה על הסף או הרחבת הסדק?

 

החלטתה של קרת־מאיר השבוע מתייחסת לפסק הדין של כבוב שקובע קריטריונים שעל בית המשפט לבחון באופן ענייני ולאחר שמיעת ראיות ושלא ניתן להכריע אם ניתן לחלק דיבידנד על סמך טענות משפטיות בלבד. "הבקשה עצמה", כתבה השופטת, "נסמכת על עובדות שלא נתמכו בתצהיר". היא גם מבקרת את התובעת על "שבחרה להעלים עובדות מבית המשפט" והכוונה להליכים שמעלים טענות דומות שתלויים ועומדים בפני השופט כבוב.

 

ובחזרה לכבוב. אף שדחה את התביעה נגד פרטנר הוא קבע ש"בנסיבות מסוימות הצורך של בעל מניות בכספי דיבידנד עלול ליצור חשש מהותי להטיית שיקול דעתו".

 

"כך בדיוק המצב שבפנינו", מסכם בן־מאיר. "הטיית שיקול הדעת מתקיימת "בין היותו (של אלוביץ' – מ"ג) בעל מניות לבין היותו מי שזקוק לדיבידנד במקום אחר, באופן שהחלטתו לתמוך בדיבידנד אינה מתבססת על טובת החברה, אלא על טובתו האישית".

 

עתה נותר לראות אם תקבל השופטת קרת־מאיר את בקשת אוריון לסילוק על הסף, או שתברר את התביעה לגופה. ואז נתהה מה תאמץ מכבוב: את התוצאה שלטובת בעל השליטה או את הסדק שפתח לטובת בעל המניות התובע.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x