שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

בלעדי לכלכליסט

מחלוקת בין משרד הביטחון והאוצר מנעה דיון בהסדרת קרן הגז

הממשלה היתה אמורה לדון הבוקר בהצעת החוק שגובשה עוד בתקופת הממשלה הקודמת, ואשר אמורה להסדיר את אופן פעילות הקרן; ואולם כמה שעות לפני כניסת השבת הוסרה ההצעה במפתיע מסדר היום כתוצאה מ"הוראה מלמעלה"

שאול אמסטרדמסקי 23:2813.04.13

מחלוקת בין משרדי הביטחון והאוצר תוקעת את הקמת הקרן המיוחדת אליה אמורים לזרום ההכנסות מהמסים והתמלוגים שייגבו ממאגרי הגז שלחופי ישראל. הממשלה היתה אמורה לדון הבוקר בהצעת חוק ממשלתית שגובשה עוד בתקופת הממשלה הקודמת, שאמורה להסדיר את אופן פעילות הקרן. ואולם, שעות לפני כניסת השבת, הוסרה ההצעה במפתיע מסדר יומה של הממשלה. ל"כלכליסט" נודע כי הסרת הצעת החוק נעשתה כתוצאה מ"הוראה מלמעלה", כלשון גורם בירושלים.

 

המחלוקת בין הביטחון לאוצר נעוצה בדרישה של משרד הביטחון, לקבל שלושה מיליארד שקל מכספי הקרן על מנת לממן את אבטחת מתקני הגז. במשרד האוצר מתנגדים נחרצות לדרישה בטענה כי היא מהווה למעשה מסלול עוקף לתקציב המדינה, כך שהלכה למעשה הכללים שמכתיבים ריסון תקציבי לממשלה לא יחולו על משרד הביטחון. אם מערכת הביטחון נדרשת לאבטח את מאגרי הגז מסיבות אסטרטגיות, אמרו, תתכבד נא ותעשה זאת מתקציב הביטחון, שעומד על 60 מיליארד שקל.

 

בסוף השבוע החולף גויס גם נגיד בנק ישראל לנושא, בניסיון להסביר לאנשי משרד הביטחון כי משמעות בקשתם היא פריצת מסגרת התקציב.

 

 

סטי"ל של חיל הים סטי"ל של חיל הים צילום: אלעד גרשגורן

 

קרן הגז נולדה במסגרת חקיקת המלצות ועדת ששינסקי ומטרתה היא לוודא כי ההכנסות שמקורן מקידוחי הגז לא יפעלו לרעת המשק הישראלי. מדובר בתופעה כלכלית שקרויה "המחלה ההולנדית", על שם המשבר הכלכלי שנוצר בהולנד עקב גילוי גז במדינה בסוף שנות ה־50. כתוצאה ממכירת הגז נכנסת כמות גדולה של מטבע חוץ למדינה, דבר שמחליש את המטבע המקומי ופגע בתעשיות המקומיות שמושתתות על יצוא, ומקבלות פחות כסף עבור כל דולר שהן מיצאות. כדי למנוע את התרחיש החליטה הממשלה להקים את הקרן, שאמורה לקלוט את ההכנסות ממסים ותמלוגים על קידוחי הגז, ולהשקיע אותם במט"ח בחו"ל כדי להגן על השקל.

 

הקרן אמורה לפעול במתווה של "קרן פירותית", כלומר להפריש לטובת הממשלה (קרי, לתקציב המדינה) את התשואה השנתית שהיא תשיג על ההשקעות שלה, ולא את כל ההכנסות מהמסים והתמולוגים על הגז. קרנות דומות פועלות במדינות נוספות בעולם שמצאו משאבי טבע דומים.

 

על פי הצעת החוק שהממשלה היתה אמורה לאשר היום, הקרן תתחיל לפעול אחרי שיצטברו בקופתה שני מיליארד שקל (דבר שאמור לקרות, להערכת האוצר, בתוך חמש שנים), ובעשור הראשון לפעולתה להפריש לקופת המדינה 3.5% בכל שנה מהכנסותיה, והחל מהעשור השני לפעולתה להפריש לקופת המדינה את התשואה השנתית שהיא תשיג על השקעותיה. עד היום שילמו חברות הגז כ־300 מיליון שקל, אולם משום שהמדינה התרשלה בהקמת הקרן הכסף נבלע בקופת המדינה.

 

אלא שמשרד הביטחון דרש, כאמור, לקבל נתח משמעותי לא רק מהסכום שתפריש הקרן מדי שנה לקופת המדינה אלא גם מההכנסות השוטפות של הקרן. בכך, טוענים באוצר, במשרד הביטחון פשוט מעוניינים לפרוץ את המסגרת התקציבית ולשים את ידם על מקורות כספיים נוספים, מחוץ לתקציב המדינה. במשרד הביטחון ביקשו לכלול בהצעת החוק סעיף שקובע, למשל, כי כספי הקרן לא יועברו לתקציב המדינה או לא יושקעו בחו"ל כל עוד לא הושלם סבסוד עלות אבטחת מתקני הגז בידי משרד הביטחון.

 

ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי המשרד התבשר על הסרת ההצעה מסדר היום על ידי מזכירות הממשלה. במשרד לא ידעו להשיב מדוע הוסרה ההצעה ועל ידי מי. ממשרד הביטחון וממשרד ראש הממשלה לא נמסרה תגובה.

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x