שימו לב, אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר. קראו עוד הבנתי
בארץ

חשיפת כלכליסט

"צריך לצמצם את זכות השביתה במונופולים במגזר הציבורי"

הדיונים על יוקר המחיה הפכו למתקפה על העבודה המאורגנת, כשחברי הוועדה הסכימו כי יש לנצל את ההזדמנות כדי להחליש את הוועדים החזקים

שאול אמסטרדמסקי 07:1224.02.13

אחד הצוותים המרכזיים בוועדת טרכטנברג היה הצוות שחיפש פתרונות בתחום יוקר המחיה (למעט בתחום הדיור, שעליו הופקד צוות נפרד). בראש צוות זה עמד הכלכלן הראשי של רשות ההגבלים העסקיים שלומי פריזט, כיוון שחלק נכבד מעיסוק הצוות הזה נגע בנושאים של תחרות, או בעיקר בהיעדר התחרות. בדיעבד, מתברר כי הדיון על יוקר המחיה היה אחת הנקודות הרגישות והנפיצות ביותר מבחינת הוועדה, משום שהמלצות בנושא זה היו צפויות לפגוע בוועדים, בתעשיינים ובקבוצות לחץ אחרות.

 

קראו עוד בנושא:

 

ועדי העובדים

הממשלה נכנעת לקבוצות כוח

 

בדיון הראשון של ועדת טרכטנברג בנושא יוקר המחיה, ב־30 באוגוסט 2011, הציג פריזט את הרציונל שעמד בבסיס הבדיקה שערך הצוות שבראשותו: "אנחנו מדברים על כמה תורמת בעצם מדיניות הממשלה ליוקר המחיה - בהיבט של נגיד, הפרטה או חוסר באספקה של שירותים חברתיים, שאחר כך משקי הבית מוציאים עליהם כסף".

 

אך עד מהרה עבר הדיון לעסוק בהשפעה של המונופולים הממשלתיים - כמו חברת החשמל ונמלי הים - על יוקר המחיה של הציבור הישראלי. כאן חברי הוועדה היו כמעט תמימי דעים כי יש לנצל את ההזדמנות להחליש את כוחם של הוועדים הגדולים.

 

הפגנת עובדי הרכבת. שחר כהן: "אם ההסתדרות נגדנו, בואו נוציא אותה מהארון" הפגנת עובדי הרכבת. שחר כהן: "אם ההסתדרות נגדנו, בואו נוציא אותה מהארון" צילום: ציקי אלון

 

פריזט: "יש נושאים שהממשלה איכשהו לא מצליחה להעביר, לא נמלי הים, לא נמלי האוויר, גם דיור בסופו של דבר, כי הממשלה היא שמחזיקה את רוב הקרקעות. אנחנו ניתחנו את הנושא של עודף השכר, ונראה דוגמה למה קורה כשאנחנו לא באמת מצליחים לעמוד כממשלה מול קבוצות אינטרסים צרות כמו ועדי עובדים. יש החלטת ממשלה לעשות רפורמה כזאת או אחרת בנמלים שלא מצליחה לעבור. איפשהו זה נתקע בדרך, ואין לזה אבא".

 

מיכל עבאדי־בויאנג'ו, החשבת הכללית באוצר: "איפה זה נתקע?"

 

פריזט: "לדוגמה, היתה רפורמה במינהל מקרקעי ישראל שתלויה בהסכם קיבוצי".

 

גבאי: "בואו נגיד שזה קשור להסכם הקואליציוני. אבל זה נותן יד על השיבר בצורה מוחלטת. בואו נגיד את זה בקול. יש הזדמנות של פעם בדור להגיד שיש אנשים עם יד על השיבר. אלו קבוצות כוח בנקודות משמעותיות. אפשר להגיד את זה בקול".

 

פריזט: "עשינו את הניתוח הבא - לקחנו משוואת שכר מקובלת על פי מודל שכר לשעה לרכבת ישראל, נמלי ישראל, נמלי הים, נמלי האוויר, חשמל ומים. התוצאה היתה פרמיה של 34% על השכר לשעה. זה סדר גודל של 1.3 מיליארד שקל ברוטו לשנה. זה אומר שבסוף משלמים במונופולים האלה שכר שהוא יותר גבוה ממה שמשלם השוק (הפרטי - ש"א) לעובד בעל אותם מאפיינים'".

 

היחיד שניסה להגן על עובדי המונופולים הממשלתיים היה ד"ר עדי ברנדר מבנק ישראל, ששימש משקיף ולא חבר מן המניין בוועדה.

ברנדר: "אני חושב שרק כדאי לשים בפרופורציות, לפחות בנושא של החשמל, עלות העבודה היא 10% מסך העלויות בחשמל. אז גם אם אתה תוריד ב־20% את השכר, אנחנו מדברים על 2% (הוזלה) במחיר החשמל".

 

דיני עבודה

הנהגת מנגנון בוררות חובה

 

בדיון השני של ועדת טרכטנברג ביוקר המחיה, ב־18 בספטמבר, נושא הוועדים הגדולים צבר תאוצה. למעשה, על השולחן הועלתה הצעה לצמצם את יכולת השביתה שלהם, שלא נכללה לבסוף בהמלצות הוועדה, ושנחשפת כאן לראשונה. מעלה ההצעה לא היה אחד מפקידי הממשלה, אלא דווקא אחד מ"נציגי הציבור" בוועדה - שחר כהן, מנהל תכנון אסטרטגי בחברת HP אינדיגו, ופעיל בעמותת נובה שמסייעת לעמותות ולארגונים חברתיים.

 

כהן: "יש לי הצעה שגם העליתי בפעם הקודמת, וזה צמצום זכות השביתה במונופולים ציבוריים. בעיניי, אם בכל מקרה ההסתדרות תהיה נגדנו, בואו נוציא אותה מהארון. בואו נרשום צמצום זכות השביתה".

 

ראש אגף התקציבים במשרד האוצר גל הרשקוביץ: "הוא (אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה - ש"א) יגיד לך עכשיו שאתה לא יכול לעשות את זה".

 

גבאי: "בוא נבדוק ברשות המסים ובבנק ישראל, שזה המונופולים שאנחנו לא רואים, אבל הם מונופולים דרמתיים, בוא נראה שם מה קורה. אלה מונופולים שאתה לא יכול ליצור להם שום תחרות ושום כלום. אתה יודע כמה שילמנו ברשות המסים בשביל שהם יתנפלו על ארגוני הפשע? הם החזיקו אותנו בגרון, אני שנה וחצי ליוויתי את הסיפור הזה, כולם זחלו אצלם על הרצפה. אני חושב שההצעה של שחר ראויה לדיון".

 

פריזט: "מה עם אכיפה, איך אוכפים את זה? זו אחלה הצעה. אני הולך איתך, הלכתי איתך, אני איתך. איך אוכפים?".

 

הרשקוביץ: אני יכול לשכלל את ההצעה. כיוון שאבי (ליכט) יגיד לך שאתה לא יכול, אני אתן לך עצה. תגיד איסור שביתה תמורת בוררות חובה, ואז הוא יגיד לך שזה בסדר. אז זה מאוזן, כי מצד אחד אתה אומר: אני אוסר את זכות השביתה, ומצד שני אני נותן לך בוררות חובה".

 

גבאי: "אחד מסיפורי כיבוי האש הגדולים, למה לא היתה רשות כיבוי אש וכוח כיבוי אש? כי רבו על הסעיף הזה מול ההסתדרות, על איסור שביתה או לא איסור שביתה במשך חמש שנים".

 

יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה: "מה שעושים היום בנמלים, שלא נתנו למישהו לצאת לארוחת צהריים במסעדה שהוא רוצה, ומשביתים את הנמל, זה הזוי לחלוטין. ולכן אני חושב שדווקא להכניס תנאים, להמליץ למחוקק להקשות תנאים בדיני העבודה, של איך מאשרים שביתה למפעל כזה, כולל שביתות איטלקיות, זה מאוד חשוב".

 

ליכט: "ההמלצה הקונקרטית לגבי זכות השביתה שעלתה, אני קצת הופתעתי ממנה. תחום ההתמחות שלי הוא לא דיני עבודה, אבל זכות השביתה היום נחשבת במשפט הישראלי לזכות יסוד. ולבוא עכשיו ולשבור בעצם את הכוח הארגוני, זה לא מהלך טריוויאלי, אני לא רוצה עכשיו סתם לשלוף מן המותן. אני רק רוצה להזכיר שיש היום כלים להתמודד עם שביתות, כלומר יש מה שנקרא צווי מניעה והמדינה משתמשת בהם בצורה תכופה, וגם אף אחד עוד לא ממש עשה את זה, אבל ברגע שיש מישהו שרוצה להשבית את חברת החשמל או את מקורות או אפילו את הרכבת או מערכת החינוך, אז הולכים לבית הדין לעבודה. ואם יש צורך חיוני, אז השביתה הזאת לא מאושרת. אני לא בטוח שנכון עכשיו ללכת על המהלך הזה".

 

בסוף החליטה הוועדה שלא להכליל את ההמלצה בדבר צמצום זכות השביתה בדו"ח הסופי.

 

מנגנוני רגולציה

אין מעקב אחרי החלטות

 

לאורך הדיונים בנושא יוקר המחיה עלתה שוב ושוב הסוגיה כי מכל הרגולטורים הרבים שבמשק אין ולו אחד שמטרתו לדאוג לתחרות ולרווחת הצרכן.

 

פריזט: "דומה שבתוך המערכת הרגולטיבית, בתוך המעורבות הממשלתית, באיזשהו מקום יוקר המחיה הולך לאיבוד, כמשהו שיש לו משמעות, חשיבות".

 

בהמשך הדיון הוסיף פריזט אמירות חשובות, שכמעט לא נשמעות מפי פקידי ממשלה בדיונים מול מצלמות.

 

פריזט: "היעדרה של תורת רגולציה. יש לנו תו"ל (תורת לחימה) איך משחררים אנשים מבניין. יש לנו תו"ל אם נשרף היער, אבל אין לנו תו"ל על איך עושים רגולציה. איך עושים את זה. מה המומחיות שצריך, מה המבנה הרגולטורי. לפעמים יש היעדר מעקב אחרי החלטות. לדוגמה, את הקוטג' הוחלט ב־2005 לשחרר מפיקוח וזה לא נבדק בצורה קונקרטית כל הזמן. אנחנו לא עם יד על הדופק בתור רגולטורים".

 

פריזט גם הכיר ביכולת של בעלי האינטרס החזקים במשק להפעיל לחצים על הרגולטורים.

 

פריזט: "כשהסקטור העסקי מפעיל לוביסטים הוא מפעיל אותם בצורה מאוד ממוקדת. הם באים ושמים את הניירות, את העובדות, את הבקשות בצורה מאוד חזקה. כך העלו את הבלו על הדלק, על פטקוק (סוג דלק שמשמש לתעשיית המלט - ש"א) לא העלו. יש בן אדם אחד בישראל שמשתמש בפטקוק, זה מפעל המלט נשר (אז בבעלות נוחי דנקנר - ש"א), רק עליו לא העלו את הבלו".

 

לטקסט המלא של הכתבה לחץ כאן

בטל שלח
    לכל התגובות
    x