$
בארץ

הישג למורי הקבלן: הסכם קיבוצי ראשון משווה בינם לבין מורים מן המניין

המורים המועסקים כעובדי קבלן של משרד החינוך השיגו שיפור תנאים דרמטי; עם זאת ההסכם גם מלמד על העיוות שבשיטת ההעסקה הקבלנית, לעומת העסקה ישירה

מיקי פלד 14:2014.01.13

כמעט שנתיים של מאבק הגיע הבוקר (א') לסופו עם חתימה על הסכם קיבוצי ראשון שמשפר את תנאי השכר למורים המועסקים כעובדי קבלן בתכנית היל"ה (השלמת יסוד ולימודי השכלה). ההסכם, אל מול חברת עתיד שמתפעלת עבור משרד החינוך את התוכנית לחינוך נוער נושר, התאפשר לאחר לא פחות מ-11 שביתות מול הזכיין הקודם של התוכנית, החברה למתנ"סים.

בעקבות תלונות של המורים, שהתאגדו במאי 2011 בארגון כח לעובדים, התקיים מכרז חדש באפריל האחרון, בו הכניס משרד החינוך את היד לכיס והעלה את תקציב התוכנית מ-77 מיליון שקל בשנה ל-144 מיליון שקל בשנה. עם זאת, המשא ומתן היה ארוך וקשה ובמהלכו הודיעו לא פעם המורים על עיצומים. הפשרה הושגה בסופו של דבר בהתערבותה של מדרשת מטעם משרד התמ"ת.

 

ארכיון ארכיון צילום: shutterstock

 

1,500 המורים והמורות בתוכנית יוכרו לראשונה כעובדים במסגרת חינוכית, הכרה טכנית לכאורה, אבל כזו שמאפשרת לשלם להם שכר לא לפי שעת לימוד אלא באופן גלובאלי יותר, כלומר קבלת שכר גם בזמן חופשת פסח או במקרים בהם התלמידים לא הגיעו לכיתה. השכר עצמו יגדל גם הוא בשיעור של כ-30% לאורך 3 שנות ההסכם והמורים יחלו לקבל תנאים דומים לאלו של מורה על-יסודי, כמו קרן השתלמות, קופת גמל, החזר הוצאות נסיעה וימי חופשה.

 

השאלה עתה היא האם שאר אלפי מורי הקבלן בישראל, שמספרם מוערך בכ-8,000 יעשו מעשה דומה ויתאגדו על מנת לשפר את תנאי עבודתם. גם אם יעשו כן הדבר לא יבטיח להם העסקה ישירה כמורים מן המניין של משרד החינוך או הרשות המקומית. לכן, אמנם מדובר בהישג יוצא דופן למורי הקבלן, אך כזה שהם עשויים להיאלץ לחזור עליו עם סיומו של המכרז עוד שלוש שנים. במידה ורשת עתיד לא תזכה במכרז הבא, חברת הקבלן שתחליף אותה לא מחוייבת לקבל על עצמה את ההסכם הקיבוצי או להעסיק את המורים שעובדים עתה.

 

למעשה תנאי השכר של המורים, כמו תנאי השכר של כל עובד קבלן, לא נקבעו במשא-ומתן בינו לבין המעסיק או בין הועד המייצג אותו לבין ההנהלה, אלא מעל ראשו על ידי אנשי התקציבים ועורכי הדין של מזמין השירות. כך, במקרה של מורי היל"ה, תנאי השכר שלהם לאחר המכרז הבא ייקבעו על ידי פקידי משרד החינוך והמעסיק הישיר שלהם - החברה שתזכה במכרז, תקבל את תנאיו. אם לדוגמה בשל מחסור תקציבי המשרד יחליט לקצץ בשעות התקן ובמספר המורים או פשוט לא לשפר את שכרם כך שיישחק בשל עליית המחירים במשק, אז המורים יצטרכו להיאבק שוב מול המשרד. לשם השוואה, ברוב המקרים בהם יש ועד עובדים המתנהל מול מעסיק ישיר - לדוגמה הסתדרות המורים אל מול משרד החינוך ומשרדי האוצר, ההסכם הקיבוצי הנוכחי מהווה נקודת התחלה להסכם השכר הבא, שבו גובה שיפור התנאים תלוי במשא-ומתן בין שני הצדדים.

 

לדברי עו"ד ערן גולן, יו"ר ועדת דיני עבודה במחוז ת"א בלשכת עורכי הדין, במציאות של הפרטה מתגלה חולשתם של הכלים המסורתיים של דיני העבודה - כאשר מזמין השירות אינו צד פורמלי ליחסי העבודה. לדבריו, אלמלא משרד החינוך היה נכון לשפר את תנאי העבודה, ספק רב אם העובדים היו מצליחים להגיע להישג הנוכחי.

בטל שלח
    לכל התגובות
    x